תל בונד צמודות - איזה מח"מ הניב תשואה עודפת, והאם זה עתיד להשתנות?

באגרות חוב הרבה פעמים הסוד תלוי במח"מ – משך החיים הממוצע של האיגרת. לעיתים קרובות אגרות חוב מאותו מקור בדיוק, נניח אותה חברה שהנפיקה שתי סדרות, או אג"ח מדינה ששתיהן הונפקו על ידי המדינה, יתנו תשואות שונות לחלוטין בהתאם למח"מ שלהן. במיוחד הדברים אמורים למי שלא מחזיק באיגרת עד סוף חייה. אם המשקיע מחזיק באגרת עד סוף חיי האגרת, הרי שבמידה והמנפיק לא פשט את הרגל הוא יקבל את התשואה הגלומה בזמן ההשקעה (פחות המס). אבל אם ימכור לפני סוף חיי האגרת הוא יקבל את תשלומי הריבית והקרן השוטפים המתקבלים במהלך זמן אחזקתו, ובנוסף התשואה תושפע גם משינוי מחירי האגרת בשוק. השינוי הזה יכול להיות כלפי מעלה או כלפי מטה, ובאגרות בעלות מח"מ ארוך, השינויים האלו יכולים להיות משמעותיים מאד.  זה רלוונטי במיוחד למדדים שעוקבים אחרי קבוצות של אגרות חוב לפי מח"מ. במקרה זה, אם נניח מדובר על מדד שעוקב אחרי אג"ח עם מח"מ של בין 5 ל-10 שנים, ברגע שהמח"מ יורד מחמש שנים מנהל הקרן בהכרח ימכור את האג"ח הזה. כך יוצא שמה שמשפיע על תשואת המדדים הללו זה שינויי מחירי האגרות בטווח הזה, והיא לא תיתן את התשואה הגלומה היחסית לתקופת הזמן. לכן, אמירה כמו: "האגרות הארוכות נותנות כעת X תשואה בעשר השנים הטובות, לכן הן השקעה טובה" אינה מדויקת אם המשקיע משתמש במדדים הללו, שכן הם לא מחזיקים באגרת עד סוף חייה, ומושפעים מתנודות המחיר בתקופת הזמן שמציין המח"מ.   הרבה גורמים משפיעים על תנועות מחירי האג"ח, וזהו נושא מורכב בפני עצמו. רמת הסיכון, ריבית הבנק המרכזי, ציפיות האינפלציה וכדו'. ניתוח המח"מ האידיאלי להשקעה בכל נקודת זמן זהו מקצוע בפני עצמו ודורש מומחיות ויכולת ניתוח מאקרו ברמה גבוהה. לכן, מי שסבור שהתשואות הנוכחיות הן אטרקטיביות ורוצה "לקבע" את התשואה הגלומה באגרות החוב ברמתן הנוכחית, לא מומלץ שישקיע דרך מדדים כאלה.   השבוע נשווה את תשואות המדדים הפועלים לפי מח"מ מוגדר, באגרות הצמודות למדד. מדובר על 4 טווחי זמן: 1-3 שנים, 3-5 שנים, 5-10 שנים ו-5-15 שנים. שתי הקטגוריות האחרונות, כמובן, חופפות במקצת. להשלמת התשואה נתייחס גם למדד הצמוד הכללי שכולל את כל המח"מים.    תחילה קצת מידע על כל אחד מהמדדים:  

תל בונד צמודות 1-3

המדד כולל את כל אגרות החוב הקונצרניות, הצמודות למדד, במח"מ המצויין לעיל, מעל דירוג -A (מעלות) או A3 (מדרוג). באג"ח זרה AA ו-Aa2 בהתאמה. המדד מכיל 81 ניירות, המח"מ הממוצע הוא 1.81% והתשואה הגלומה 2.46%.  מספר ניירות הערך במדד אינו מוגבל, והמשקל המקסימלי של אג"ח אחת הוא 5% ושל מנפיק אחד 20%. אג"ח הגדולות במדד הן חשמל (אג"ח 29), מזרחי טפחות הנפקה 49 ועזריאלי אג"ח ה' עם 4.3% עד 5% במדד. ישנן שתי קרנות סל ושלוש קרנות מחקות העוקבות אחר המדד. קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 1-3 עם 0% דמי ניהול ו-92 מיליון שקל של נכסים מנוהלים. קסם ETF תל בונד-צמודות 1-3 עם 0.2% דמי ניהול ו-227 מיליון שקל נכסים מנוהלים. קרנות מחקות: אי בי אי מחקה תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0% ומנהלת 274 מיליון שקל.  תכלית TTF תל בונד-צמודות 1-3 גובה 0.15% ומנהלת 738 מיליון שקל.  MTF מחקה תל בונד צמודות 1-3 גובה 0.2% ומנהלת 464 מיליון שקל.  תל בונד צמודות 3 -5 תנאי הכניסה למדד זהים למדד הקודם, רק בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל היא 6% ולא 5% כמו במדד הקודם, אך מגבלת המנפיק זהה - 20%. המדד מכיל 85 ניירות, עם מח"מ ממוצע של 3.62% והתשואה הפנימית כבר עולה ל-2.84%.  האג"ח של דלק קבוצה (לז) הוא בעל המשקל הגבוה ביותר - 4.3%, לאחריו אלוני חץ (יב) עם 3.65% ושוב מזרחי טפחות (הנ אגח 63) עם 3.4%.  מכשירים עוקבי מדד: קרנות סל:  קסם ETF תל בונד צמודות 3-5 עם 351 מיליון שקל גובה 0.25% דמי ניהול. קרנות מחקות:  אי בי אי מחקה תל בונד צמודות 3-5 ללא דמי ניהול מנהלת 235 מיליון שקל.  הראל מחקה תל בונד-צמודות 3-5 גם לא גובה דמי ניהול, ומנהלת 72 מיליון שקל.  MTF מחקה תל בונד צמודות 3-5 גובה 0.25% תמורת אותו שירות שהמתחרות נותנות בחינם, ובכל זאת מנהלת 244 מיליון שקל. קסם KTF תל בונד-צמודות 3-5 היקרה ביותר בקטגוריה עם 0.35% דמי ניהול מנהלת 73 מיליון שקל. 

תל בונד צמודות 5-10

מדד חדש לגמרי שהחל לפעול רק במרץ השנה. תנאי כניסה זהים למדד הקודם בשינוי המח"מ. מגבלת המשקל של אג"ח בודדת חוזרת ל-5%. סך הכל 46 ניירות עונים על התנאים הנ"ל, עם מח"מ ממוצע של 5.77 ותשואה גלומה של 3.22%.  אג"ח ב' של אדמה הוא הגדול במדד עם 5.2%, לאחריו 6 אגרות חוב עם כ-5% - שתיים של חברת החשמל (31 ו-34), מבנה (כה), אמות (ח) ועזריאלי (ז).  כיון שהמדד החל לפעול רק לאחרונה יש עדיין  רק קרן מחקה אחת שעוקבת אחר המדד וגם בה כמעט אין נכסים: הראל מחקה תל בונד צמודות 5-10 למרות חוסר התחרות היא לא גובה דמי ניהול, אך חוסר העניין עד כה בא לידי ביטוי ב-4 מיליון שקל בלבד של נכסים מנוהלים. 

תל בונד צמודות 5 - 15

כל התנאים זהים למדד הקודם, בשינוי המח"מ, מספר הניירות במדד הוא 50 עם מח" ממוצע של 6.46 ותשואה פנימית של 3.28 - כמעט זהה למדד הקודם. מטבע הדברים הניירות המובילים זהים למדד הקודם.  איך ניתן לעקוב אחר המדד? קרנות סל: MTF סל תל בונד-צמודות 5-15 ללא דמי ניהול מנהלת 54 מיליון שקל.  קסם ETF תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול עם 103 מיליון שקל.  קרנות מחקות: MTF מחקה תל בונד צמודות 5-15 גם ללא דמי ניהול ועם 51 מיליון שקל.   

ביצועים

הנה הטבלה המשווה את ביצועי המדדים בשנים האחרונות התוצאה המובהקת היא ביצועי יתר של המסלולים הקצרים יותר. התוצאות מושפעות בעיקר משנת 2022 בה נרשמו ירידות לאורך כל העקום, אך ניתן לראות שלפעמים גם בשנים טובות, כמו שנת 2023, האגרות הקצרות נתנו תשואות טובות יותר.  הסיבה היא בעיקר עליית התשואות שהתרחשה בעקבות העלאות הריבית שהשפיעה על מחירי אגרות החוב, וכאמור, תשואת המדדים מושפעת יותר מתנועת המחירים. במקרה זה ככל שהאגרות ארוכות יותר ההשפעה על שינוי המחיר חזקה יותר, לכן הירידות באגרות הארוכות היו משמעותיות יותר. יחד עם זאת, בהנחה שמתישהו בקרוב נראה הורדות ריבית, ייתכן שכעת הפוטנציאל באגרות הארוכות גבוה יותר, גם במדדים, ונראה את תסריט 2021 ו-2020, בהן האגרות הארוכות נתנו תשואה טובה יותר, יחזור על עצמו. זהו התסריבמידה והמצב במשק יחמיר, התשואות ימשיכו לטפס והריבית תישאר גבוהה ייתכן שתשואות היתר באגרות הקצרות תמשכנה.   

• גם בתקופה של זעזועים חשוב לזכור - בטווח הארוך המניות מנצחות
• קרנות מעורבות 10\90 או 70\30: האם משתלם להוסיף מניות על חשבון האג"ח?