איך אנשים חכמים כמו אדם נוימן ואסף רפפורט קונים מניות במחיר גבוה פי 3 מהשווי שלהן?

אי אפשר להתווכח עם ההצלחה - ברק רוזן הוא סיפור הצלחה, האיש שעומד בפרונט של ישראל קנדה, רוכש, ממזג, מוכר ומשביח את החברה שלמרות המינוף הגבוה שלה מצליחה לספק רווחים, תזרימים ותשואה מרשימה על ההון ועל השווי בבורסה. לצידו של רוזן - אסף טוכמאייר השותף אשר מחזיק ב-15.81% בישראל קנדה ו- 29.76% בקנדה גלובל, הוא אומנם לא תמיד זוכה לאור הזרקורים, אך עם זאת חלק גדול מהקרדיט מגיע גם לו.

    ברק רוזן - פרמיית ניהול בקנדה ישראל

ישראל קנדה ייצרה בשנתיים האחרונות שני מנועי צמיחה מרשימים נוסף לפעילות בתוך החברה עצמה שמתרכזת בהקמת בנייני מגורים באזורי הביקוש - ICR  שבנויה על מנרב והיא מחברות היזמות המובילות בארץ ותחום המלונאות שהושבח עם כניסת מנורה להשקעה וצפוי להמשיך ולהשביח עם רכישת הפעילות של מלונות בראון.

החברה עצמה שפרויקט הדגל שלה הוא פרויקט שדה דב מוכרת בו בקצב מרשים ובמחיירם שעולים על 80 אלף שקל למ"ר. שווי החברה כ-4.2 מיליארד שקל, וזה הזמן לקפוץ לחו"ל. פעילות בחו"ל לא חדשה לה - עוד שהיתה בתחילת הדרך בשם אחר - פאנגאיה היא פעלה ברוסיה בעיקר בסנט פטרסבורג, ולמרות שמשבר של 2009, היא הצליחה לצאת מההשקעה ברווח. 

בשנים האחרונות היא מתרכזת בארץ, אך לפני כשנה ברק רוזן ואסי טוכמאייר בעלי השליטה החליטו שהם רוצים חו"ל. הם רכשו שלד בורסאי שהתחיל להתרומם בשווי למרות שלא היה לו הון ואפילו לא היו תוכניות. העליות יוחסו להצהרה של השניים כי הם יפעלו דרך השלד בחו"ל. 

מגיע לו קרדיט גדול- אסף טוכמאייר; קרדיט: יח"צ

וככה עברה מעל שנה והשניים דיווחו על שותפים לשלד שבינתיים שינה את שמו לקנדה גלובל -  אדם נוימן דרך החברה שהקים חברת Flow ושותף זוטר - אסף רפפורט מוויז. נוימן הקים והשקיע בפלואו כ-350 מיליון דולר ו-350 מיליון דולר נוספים הגיעו מקרן אנדריסן הורוביץ. לחברה השקעות בנדל"ן בארה"ב וסעודיה. רפפורט הוא יזם אחרי אקזיטים שטוען שוויז שלו שהיא לכל הדעות חברה טובה, קיבלה הצעה למכירה לפי שווי של 23 מיליארד דולר. הוא סרב.

כך או אחרת, נוימן רכש דרך פלואו כ-29% ורפפורט כ-1% מקנדה גלובל. הם רכשו את המניות ב-6 שקלים כשבשוק המניות היו במועד הדיווח פחות מ-3 שקלים. הדיווח הרים את המניה כשכמעט מדי יום היא מזנקת עד שחצתה את ה-7.5 שקלים וכעת אחרי מימושון היא ב-6.75 שקל. 

   אדם נוימן - הזרים 85 מיליון שקל לקנדה גלובל   (לאורן קלן)

נוימן אומנם לא הצליח להביא אף עסק להצלחה, אבל הוא הצליח להביא את עצמו לשווי של מיליארדים בזכות הרעיון שהפך לחברה - WeWork. הוא הצליח להדביק את  מסיושי סאן בחלום שלו והשאר היסטוריה. הבעלים והמנכ"ל של סופטבנק השקיע מיליארדים רבים לוויורק וגם כשכשלה המשיך לתמוך בה כשבתווך עשב-הועזב נוימן עם אקזיט מרשים. 

רפפורט גם הצליח לייצר אקזיט מחלומות, אבל אסור לטעות - שניהם יזמו חברות בעלות מודל עסקי אמיתי וערך גדול. רפפורט בתחום הסייבר הוא שם דבר, ווייז לפי המומחים היא שחקנית חזקה מאוד בתחום ההגנה בענן, ונוימן אולי לא ראה את וויורק מצליחה בתחום השכרת החללים, אבל הרעיון שלו תפס בכל העולם.

  אסף רפפורט - מה לאיש הסייבר ולנדל"ן בחו"ל?

ואנחנו מתעכבים על ההצלחות שלהם כדי להמחיש ששניהם לא ילדים ולא טירונים וכשהם רוכשים מניות ב-6 שקל הם חושבים ומעריכים שזה שווה לפחות 6, אבל איך זה ייתכן - ההון העצמי למניה הוא קצת יותר מחצי שקל, השווי של החברה אחרי ההנפקה לשניים הוא 340 מיליון שקל כשההון אחרי ההנפקה יהיה כ-110-120 מיליון שקל.

למה אנשים חכמים משקיעים בפרמיה של פי 3 על ההון? אם היו באים לכל אחד מכם ומראים לו נכס ששווה 1 מיליון שקל ואומרים לכם שרוצים תמורתו 3 מיליון שקל הייתם זורקים אותו מכל המדרגות. אלא שכאן יש סיפור, ונסיים במה שהתחלנו. ברק רוזן נגע בהצלחה, הוא ידע לייצר ערך בישראל קנדה, והוא - כך הם סבורים - יידע לעשות זאת גם בקנדה גלובל. זה הכל אישי, זה הכל מוניטין, לא סביר שהם שמעו על תוכניות ספציפיות - זה אסור על פי החוק, אבל כנראה שרוזן וטוכמאייר שכנעו שהם רוצים להפוך את קנדה גלובל לחברה גדולה.

האם זה יצליח? היו הרבה יזמים שהצליחו בחו"ל אחרי שהצליחו בארץ. היו גם רבים שכשלו. זה משחק אחר, אבל בסוף זה יזמות, עסקים, מימון ויכולות שיווק. בינתיים זה תמוהה שהשמות הגדולים האלו - נוימן ורפפורט נכנסו בלי לבקש פרמיה על השם שלהם ובפרמיה של פי 2 על השוק. זה מחיר מאתגר להשבחה, אבל אלו מספרים קטנים יחסית לפעילות בינלאומית ועסקה גדולה או שתיים שהם יביאו עם מינוף יחסית זול ותשואה טובה להון, יכולה לשנות את המשוואה. 

בינתיים כשאין כלום ברור שזה מחיר גבוה, אבל אם נוימן ורפפורט השקיעו ב-6 שקלים למניה, הכל יכול להיות.