פרשת שורט טרייד: הסדר טיעון קל למנכ"ל על חשבון המשקיעים

כמעט שש שנים לאחר קריסת חברת הברוקראז' "שורט טרייד" – חברה שהציעה מסחר-ברוקראז' בבורסה האמריקאית למאות רבות של ישראלים – הודיעה הפרקליטות על הסדר טיעון קל עם מנכ"ל ובעל החברה, שלומי נוימן.

   שלומי נוימן, שורט טרייד - גניבה של עשרות מיליוני שקלים בודדים ועונש קל

במסגרת ההסדר, נוימן יודה בגניבת סכומי כסף משמעותיים מלקוחות החברה, אך ירצה עונש של 9 חודשי עבודות שירות בלבד, בכפוף לאישור בית המשפט. החלטה זו מעוררתביקורת קשה כי מדובר במאות לקוחות החברה שאיבדו את כספם והעונש הוא קל ביותר. 

כתב האישום לא נוקב בסכום המדויק של הכספים שנגנבו, אבל על פי ההערכות מדובר בסכומים המגיעים עד עשרות מיליוני שקלים בודדים. אפשר היה לצפות לעונש חמור יותר בהינתן העבירות, כמות האנשים שנפגעה והיקף , והפסיקה קובעת כי עונשים על עבירות מסוג זה הם בדרך כלל מאסר בפועל.

 

הפרשה - ככה שורט טרייד הונתה את הלקוחות

שורט טרייד, שנוהלה על ידי נוימן, סיפקה ללקוחותיה מערכת למסחר ישיר בבורסה האמריקאית. הכספים שהשקיעו המשקיעים הוחזקו בחשבון נאמנות בניהולו הבלעדי של נוימן, והלקוחות האמינו כי הוא יפעל בהתאם לטובת השקעותיהם. המודל העסקי הוקם מתוך מענה לרגולציה בארה"ב, המגבילה פתיחת חשבונות מסחר בהיקפים נמוכים. באמצעות חשבונות נאמנות אצל ברוקרים אמריקאיים מורשים, הצליחו הלקוחות לסחור בסכומים קטנים באופן חוקי.אבל הם נתנו את השליטה לטרייד שורט ולנוימן עצמו. 

בשנת 2018 הודיעה שורט טרייד במפתיע על הפסקת פעילותה, בשל "קשיים כלכליים ובירוקרטיים", והגישה למערכת המסחר ננעלה עבור הלקוחות. עשרות ואולי מאות משקיעים נותרו ללא כספם, ולפי הדיווחים, כל אחד מהם איבד סכומים שנעו בין עשרות למאות אלפי שקלים.
 

ההליכים המשפטיים וקריסת החברה

עם קריסת שורט טרייד, פתחו משטרת ירושלים ומחלקת ההונאה בחקירה שנמשכה שלוש שנים, ואחריה התקיים הליך שימוע שבמהלכו נחתם הסדר טיעון עם נוימן. בכתב האישום נגד נוימן נטען כי הוא גנב כספים מהלקוחות והעביר אותם לחובותיו האישיים – חלקם למימון מיזם קנאביס רפואי שהשקיע בו, ובכך סיכן את יציבות החברה ואת כספי המשקיעים.

לפי כתב האישום, נוימן השתמש בכספי הלקוחות כדי לממן חובות שנצברו במסגרת עסקיו האחרים, ובכך הביא לקריסת החברה ולפגיעה משמעותית בלקוחותיו. אבל אלו מילים יפות - בפועל מדובר בגניבה לכל דבר ועניין.

אחד הסעיפים בכתב האישום מתאר כיצד נוימן ניסה לשווק מניות קנאביס עבור משקיעים באמצעות ברוקרים זרים, אך התקשה לפעול תחת ההגבלות הרגולטוריות בישראל. בעדותו טען נוימן כי מדובר היה בהסתבכות עסקית מורכבת, אך לאחר חקירה מקיפה, המפרטים שחשף לא עמדו במבחן המציאות והוכח כי הכספים הועברו לצרכים אחרים.
 

גביית חוב אפסית

לאחר קריסת החברה, פנו חלק מהמשקיעים להליך פירוק במטרה להחזיר את כספם, אך תהליך זה היה ארוך ומורכב. במסגרת הפירוק נאספו כספים מצומצמים יחסית, בסך כולל של כ-342 אלף שקל בלבד, מתוך כנראה סדר גודל של עשרות מיליוני שקלים שנעלמו. יתר הכספים הופנו לכיסוי הוצאות שונות, כולל שכר טרחה למפרקים ולאנשי המקצוע שעסקו בהליך.
 

הביקורת על החלטת הפרקליטות

הסדר הטיעון הקל יחסית, שהסתכם בעבודות שירות בלבד, מעלה כאמור שאלות בנוגע לעונש הקל. נזכיר כי הפרקליטות דווקא נוטה להחמיר ורף הענשיה הולך ועולה עם השנים. בפועל, היה צפוי עונש מאסר בפועל, אבל ייתכן שהפרקליטות לא הרגישה בטוחה במכלול הראיות והנתונים והמידע שהיה ברשותה והעדיפה להגיע להסדר.