הרגולטור רוצה ביס גדול מהרווחים של תחנות הכוח - בדרך הוא עלול להרוג אותן

כ-17 מיליארד שקל הושקעו ברכישת 4 תחנות כוח - רמת חובב, חגית, אלון תבור ואשכול. אשכול היא הגדולה והאחרונה. המימון הבנקאי לרכישת תחנות הכוח הסתכם בכ-12 מיליארד שקל - בנק הפועלים היה המוביל במממנים, הגופים המוסדיים השתתפו בכל גיוסי החוב.
 

תחנות כוח - מהשקעה אטרקטיבית להסדרי חוב

השקעה ומימון בתחנות כוח היו מצרך מבוקש. שוק החשמל הוא שוק צומח עם ביקושים ברורים שהתחרות בו מול חברת החשמל רק בתחילת הדרך. תחנות הכוח הן נכס מניב, כאשר יש השקעה גדולה ברכישה (או בהקמה) ובהמשך התחנה מייצרת הכנסות ורווחים.

השאלה היא מה התשואה? תשואה סבירה היא סביב 8%-9%, על הפרויקט כאשר עם מימון אפשר להגיע גם ל-12%-13%. בפועל בשנים האחרונות הרווחיות והתשואה של תחנות הכוח היתה גבוהה יותר.

זה הדליק נורה אדומה ברשות החשמל שאחראים בעצם על המחירים - הם קונים את החשמל לחברת החשמל שמפיצה לציבור. הם בדקו והחליטו שהמחירים של התחנות גבוהים מדי ומשאירות לתחנות רווח עודף.

המחירים לגישתם כפולים מהעלויות המשתנות האמיתיות של התחנות, וזה בזכות העמסת עלויות ונוסחה גמישה ומקלה לחישוב המחיר. על רקע זה, ברשות קבעו נוסחה פשוטה שמגדירה מהן העלויות המשתנות ומוסיפה רווח של 15% בקביעת מחיר החשמל. זה משמעותית מתחת למחיר בפועל. 

 

ירידה של עד 20% בהכנסות - ירידה של 40% ב-EBITDA

תחנות הכוח הגישו טענותיהם לשימוע ומהן עולה שבמחיר הזה חלקן לא ירוויחו ואפילו לא יוכלו לשרת את החוב. תחנת הכוח חגית תאבד 20% מההכנסות והמשמעות ל-EBITDA היא כמעט כפולה - ירידה של 35%-40% באבידה. זה ישאיר תשואה נמוכה על הפרויקט, שהיא נמוכה מהריבית על החוב. אין לעסק זכות קיום.

בתחנת הכוח רמת חובב הירידה בהכנסה, על פי החברה תביא לפגיעה של 6%, מדובר בירידה ב-EBITDA של 10%-12%, זו מכה קשה אבל לא הסדר חוב.

בתחנת אשכול זה עלול להוביל את הפרויקט מתשואה של 8%-9% ותשואה על ההון של 11%-13% לתשואה של 6%-7% על הפרויקט ותשואה קרובה על ההון. 

 

בעל הבית השתגע

ועל רקע זה עולות מספר שאלות - האם אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. אחרי שהושקעו סכומי עתק והבנקים והגופים המוסדיים מימנו את העסקאות האלו? יש כאן פתיחה של התנאים ואי יציבות רגולטורית. זה לא משדר גם וודאות לגבי ההמשך - זה שוק שצריך עוד השקעות רבות בתחנות כוח חדשות. מי ישקיע עכשיו כשהכדאיות בסימן שאלה ושהרגולטור משנה את דעתו ומחליט על מחירים אחרים.

וצריך להגיד, יכול להיות שיש מקום לשינוי בתעריפים. אם היה ניצול של תחנות הכוח צריך לסגור את הפרצה, אבל לא צריך לחסל את הכדאיות של כל הענף. 

בינתיים החברות הציבוריות בבעיה - קיסטון, ג'נריישן, שיכון ובינוי אנרגיה ומשק אנרגיה, יפגעו מהתעריף החדש שייקבע, אך השאלה מה יוחלט בסוף. זה לא האינטרס של רשות החשמל להוביל את תחנות הכוח לקבורה, אבל זה גם לא האינטרס שלה שהן ינצלו את הציבור. פשרה זועקת לשמיים, רק שבמקרים רבים האגו משתלט.