האנשים ששומרים עליכם מהונאות חשבונאיות נחשפים - ראיון בלעדי

כמה עשרות רואי חשבון קוראים, מנתחים ובודקים דוחות כספיים ודיווחים שוטפים של החברות הנסחרות, מפקחים ומוודאים שהנתונים מהימנים. זאת כנראה אחת המשימות החשובות של רשות ניירות ערך, אם כי לא מהתקשורתיות שבהן. הדיווח של החברות הוא הבסיס להשקעה של גופים מוסדיים ופרטיים ואמינות הדיווח והנתונים הפיננסים הם קריטיים לשוק הון מתפקד. 

בשיחה עם החשבונאי הראשי של רשות ניירות ערך - רו"ח יעקב יודקביץ' ועם סגניו: רו"ח שלומי דוידוב ורו"ח דוד טרגין מתארים השלושה את העבודה השוטפת המורכבת גם ובעיקר מפיקוח על הדוחות והדיווחים אך גם מענה לפניות, הסברים, הדרכה וטיפול והתייחסות לתקינה חדשה.

• כדי לעודד השקעות זרות: הבורסה תתרגם את דיווחי החברות לאנגלית
• הרשות לני"ע מקימה ועדה להנגשת הדוחות הכספיים של החברות

השלושה מסבירים את המטרה העיקרית שלהם לספק כמה שיותר בהירות וודאות לשוק הון ואת הסמכות שלהם - "אנחנו יכולים להורות לחברה לשנות את הדוחות הכספיים שלה, אם כי, ברוב הגדול של המקרים זה לא קורה, החברות מתקנות את הדוחות הכספיים".

האם אתם בודקים את כל החברות, אחרי הכל, יש כמות גדולה מאוד של חברות ואולי מבחינת עלות-תועלת ועניין ציבורי, אתם בודקים פחות את הקטנות?

"חברה גדולה תיבדק יותר, יש לגודל לסחירות משקל, אבל הכוונה שלנו היא להגיע לכל החברו ואנחנו מגיעים לשם. גם החברות הקטנות נמצאות על הרדאר, הנה לאחרונה היו כמה תיקוני דוחות רצופים של טריא. אנחנו בודקים לפי מספר פרמטרים כשיש מעבר על כל הדוחות ומעבר עומק לפי פרמטרים מסוימים. יש לנו עשרות רפרנטים שאחראים על החברות הבורסאיות, לכל אחד יש קבוצת חברות, כל אחד בקיא בחברות, קורא עליהן דוחות, פרסומים ומתעמק כשצריך".     

• מיזוג כחול לבן: מטריקס תמזג לתוכה את מג'יק שתמחק מהמסחר
• דיסקונט: הרווח הנקי גדל ב-14%; התשואה על ההון - 13.4%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אתם לא פועלים בחברות הדואליות, נכון?

"נכון, אנחנו מסתמכים על הרגולטור האמריקאי, ועל שיטת הדיווח בארה"ב. חלק מהמנגנון של הרישום הכפול הוא שהחברות ימשיכו להתנהל חשבונאית כפי שהם עושים זאת בארה"ב, לפי התקינה, שיטת הדיווח והרגולטור שם. אם יש עניינים שקושרים לשוק המקומי, לייחוד שלו אז כמובן שיש התייחסות שלנו.

"לכאורה גם לא אמורה להיות תקינה ישראלית, כי אמנו מתבססים על התקינה הבינלאומית, אבל לכל מקום יש את הייחוד שלו, את הרגולציה המקומית, את השינויים שנובעים מהפעילות המקומית, את המאפיינים הייחודים לענפים שונים ולכן יש בעצם התייחסות של התקינה החשבונאית המקומית. זה לא רק תרגום זה יישום פרקטיקה שונה ממקומות אחרים והנחיות ופרשנויות שרלבנטיות לישראל. על התקינה החשבונאית המקומית שנשענת על הבינלאומית אנחנו בעצם עוברים ומוודאים את המהימנות של המידע והנתונים".

הפיקוח של רואי החשבון של רשות ניירות ערך עשוי להיות לא מובן לחלק מציבור המשקיעים - הרי יש רואי חשבון של החברות, הם מכינים את הדוחות וחתמים עליהם, אבל זה לא מספיק ולא מספק. רואי החשבון של החברות במקרים רבים הוא "בצד" החברה, ורואי החשבון של רשות ניירות ערך הם כנראה היחידים שבאופן טהור וברור  עומדים לצד הציבור. הם עומדים מול אותם רואי חשבון ממשרדים גדולים, עם כסף גדול, עם הערכות שווי של בעלי שם, ומול בעלי שליטה ומנכ"לים חזקים, וצריכים לייצג רק את הציבור. המטרה - דיווח מהימן ונכון כי זה הבסיס למסחר בשוק ההון. אם יהיה ערעור על המהימנות - לא יהיה מסחר, לא יהיה שוק, לא תהיה בורסה.

זה לא שיש רואי חשבון "טובים" ורואי חשבון "רעים", ממש לא. זה תפקיד שונה למקצוע שנראה כלפי חוץ טכני, יבש, אפילו משעמם, אבל האמת היא שונה - בתוך המקצוע הזה יש יצירתיות, גמישות, תמרון והרבה מקום למחשבה. חשבונאות זה לא מדע מדויק, זה מקצוע עם הרבה מאוד מקומות אפורים של כללים לא ברורים, או אומדנים והערכות, או שיקול דעת. תנו מספרים לא מעובדים של הנהלת חשבונות ל-2 רואי חשבון, התוצאות שתקבלו בדוח הסופי יהיו שונות

.

רואי החשבון של רשות ניירות ערך מוודאים שהתוצאות האלו סבירות. רואי החשבון של החברות צריכים לוודא שהנתונים מהימנים כי יש להם אחריות מול קוראי הדוחות, אבל יש להם גם מחויבות כלפי הנהלת החברה וגם - הם משלמים להם את שכר הטרחה.

שפה יצירתית

כל אחד מפרש את שפת החשבונאות קצת אחרת, כל אחד בוחר את האומדנים וההערכות שלו, כל אחד מתייחס להנהלה אחרת - יש כאלו שיקבלו את דבריה באופן מוחלט כאילו זו תורה מסיני ויש אחרים שיבדקו ויבקרו ויאתרו שינויים מהמספרים של ההנהלה. 

רואי החשבון נמצא בין הנהלת החברה לבין משתמשי הדוחות. זה תפקיד בהגדרה קצת לא אפשרי. הוא כאמור מקבל את הפרנסה שלו מהנהלת החברות, אבל הוא מחויב לקוראי הדוחות. הוא חותם שהוא עשה בדיקות מספקות ונחה דעתו שהמספרים תקינים. כלומר הוא חותם על איכות הדוחות. זו אחריות גדולה. משקיעים, מלווים, בנקים, רשות המסים ועוד גופים רבים משתמשים בדוחות הכספיים ומסתמכים על החתימה של רואי החשבון. 

אבל, הוא במקרים רבים בין הפטיש לסדן - מגיע אליו מנכ"ל או הבעלים של החברה המבוקרת והוא אומר לו - "מה השתגעת, אני לא עושה הפרשה להפסדי אשראי, אני בטוח שנקבל את הכסף". רואה החשבון לא בטוח בזה, הוא גם רואה את פעילות החברה - מתן אשראי חוץ בנקאי, הוא מבין ורואה את פרופיל הלקוחות של העסק. הוא צריך לא לקבל את עמדת הבעלים, ואולי הוא גם יתעקש על כך, אבל לרוב הדברים נסגרים בחדרי חדרים - בפשרה מסוימת, לפעמים הבעלים מנצח לגמרי.

בשביל מי עובד רואי החשבון?

זאת המציאות, היא לא נעימה, אבל לרוב היא גם לא איומה. היא הופכת לבלתי אפשרית כאשר מדובר בדברים מהותיים שמשפיעים על הדוחות מקצה לקצה, היא צצה במקרים רבים בעת של משברים פיננסים וכאשר החברות מאבדות גובה בתוצאות שלהן, היא מסוכנת כאשר רואי החשבון מתגמש יותר מדי. 

למרות שרואי החשבון נמצאים בין הנהלת החברה למשתמשי הדוחות, הם בפרקטיקה סוג של עוזרים-יועצים לחברה עצמה. חברה נסחרת צריכה להראות לרוב ביצועים טובים. כללי המשחק הם מאוד ברורים - ביצועים טובים על פני זמן מרימים את מחיר המניה, וההיפך. 

המוטיבציה לייפות דוחות כספיים

במילים פשוטות, יש להנהלת החברה ולבעלים אינטרס גדול להציג דוחות טובים. לבעלים זה ברור, הערך של ההחזקה שלו עולה, למנהלים לרוב יש אופציות או בונוסים שמחוברים לביצועים העסקיים או למחיר המניה. האינטרס הזה טבעי, מוצדק ולגיטימי. אבל דמיינו את התרחיש הבא: חברה עם הנהלה איכותית וטובה סוגרת רבעון ואופס, עולה מהתוצאות כי היא לא עמדה ביעדים והכל בגלל עסקה אחת שעברה לרבעון הבא. 

בודקים, מבררים, מבינים שהלקוח יקנה ורק כי הוא הקניין היה בחופש שבוע, ההזמנה לא נכנסה בזמן. מה עושים? אם מכניסים את ההזמנה לרבעון , התוצאות עומדות ביעד, אם לא, אז אוי ואבוי - המניה תיפול. זו כמובן בדיקה פשטנית מאוד, אבל היא מסבירה את הדילמה - יש המון החלטות שיכולים ליצור עלייה או ירידה בהכנסות וברווחים. חלקם הגדול נמצא בטווח האפור, האמת שהדוגמה הזו היא דווקא יותר בכיוון של שחור. 

נחזור לחברת אשראי חוץ בנקאי. דמיינו שרואי החשבון נכנע, בספרים מוצגת הפרשה נמוכה. מגיע רבעון הבא. הבעיה רק גדלה. בעל הבית רוצה הפרשה עוד יותר נמוכה כי התוצאות לא טובות והוא רוצה להגדיל את הרווח. רואי החשבון נכנע שוב. מגיע הרבעון הבא, אותו סיפור. רואה החשבון לא חותם ובום טראח, הסיפור מתגלגל עד כדי מצב שמברר שחלק גדול מאוד מהלקוחות של החברה לא ישלמו לה. כלומר יתרת הלקוחות היא אבודה. זה קרה גם במציאות עם כמה חברות בתחום, זה קרה בגלל הנדסה פיננסית. כאן זה תרגיל מהשיעור הראשון של הקורס בהנדסה פיננסית, יש מקרים שהם מאוד מורכבים ומאוד מטושטשים, כלומר קשה לעלות עליהם. 

מהתחום האפור לתחום האסור

מאות מקרים של הונאות ושערוריות חשבונאיות גדולות נחשפו בעולם - וורלדקום, אנרון, ויירקארד, גם מיידוף היא סוג של שערוריה חשבונאית וזה על קצה המזלג. לאחרונה מתברר שסופר מיקרו בישלה דוחות. גם אצלנו יש דוחות מזויפים, מבושלים, או במקרה הטוב - מעוותים. אצלנו היו נפילות עסקיות ענקיות, היו הונאות של עובדים שחיסלו חברות, והיו הונאות חשבונאיות גדולות שהלכו לרוב יחד עם הונאות עסקיות לרבות חפציבה, אגרסקו, קלאבמרקט ולה נסיונל, וכנראה שאפשר להכניס לכאן גם את קומברס שהשתמשה במספר תרגילים יצירתיים כדי ליפות את הדוחות שלה וזכור במיוחד - הבקדייטינג של האופציות לעובדים שהוביל להרחקת הוצאות גדולות מהדוחות הכספיים. על הבקדייטינג הרגולטור האמריקאי רתח - הוא רדף אחרי החברות שפעלו בשיטה הזו תפס ושם חלק מהמנהלים שלהם בכלא. גם קובי אלכסנדר הבעלים והמנהל של קומברס היה על הכוונת. הוא ברח לנמיביה שבאפריקה עם משפחתו ובסוף נתפס, נשפט ונעצר לתקופה יחסית קצרה. 

בארה"ב הגישה שונה מאשר בישראל. הרגולטור האמריקאי נותן קרדיט לחברות. הוא מאמין להם. זו תפיסת הבסיס. אבל אם הם מרמים, מזייפים, משחקים במספרים, הם מקבלים עונש מאוד חמור.  העונש בפועל מגיע משני כיוונים - הראשון הוא מחיר המניה. הנהלת חברה שתיתפס על הונאת משקיעים, אפילו קטנה, תיענש בנפילה כואבת במחיר מנייתה. זה עונש גדול כי כל המשחק הזה נועד לשפר-להעלות את מחיר המניה. זה קובע את השווי של האופציות למנכ"ל, את הרווחים של בעלי המניות, והנפילה מפחיתה את השווי. ולכן מלכתחילה, יש למנהלים ולבעלים את הידיעה שאם הם יתנהלו באופן בעיתי יגיע השוט. מעבר לכך, הטעיית משקיעים, הונאת משקיעים היא חמורה גם מבחינת הרגולטור.

המצבים החמורים האלו לא נולדו ביום. שערוריות חשבונאיות הן תהליך של שנים.  כשהנהלה של חברה חליטה לייפות דוחות כדי לרצות את המשקיעים היא עושה זאת בהתחלה במקומות האפורים. לכאן בדיוק נכנסת החשבונאות היצירתית. יש יכולת תמרון מרשימה לאנשי הכספים ורואי החשבון שמאפשרת להכין רזרבות להמשך, ליישר את הנתונים כך שיצאו כמו שהשוק רוצה - שיפור מרבעון לרבעון. יש משחקים לגיטימיים.  הבעיה שבמקרים רבים זה מניע תהליך שמביא למדרון חלקלק. 

ברגע שהנהלת החברה רואה כמטרה עיקרית לרצות את וול סטריט (וכנראה גם את הכיס שלה) אז בהדרגה היא עשויה למתוח את הקו, להגיע לגבול, ויש גם כאלו שיחצו אותו, ואז זו כבר הונאה חשבונאית. בזה לרוב רואי החשבון לא משתתפים פעילים. זה נעשה בלי ידיעתם, הם יועצים-משתתפים בגבולות המותר בחוק. אבל הם לא יספקו רעיונות לעבור על החוק. זה לא מנע ומפחית מאחריותם. בקריסות חברות גדולות הם הואשמו בכך שלא ביקרו, בדקו היטב את הדוחות או העלימו עין או אפשרו התנהלות חשבונאית לא ראויה. בקריסה של אנרון קרסה גם פירמת רואי החשבון ארתור אנדרסן שהואשמה ברשלנות ולמעשה בהרבה יותר מכך - רואה חשבון לא יכול היה שלא לעלות על ההונאה החשבונאית בדוחות של אנרון. בארתור, פירמת ענק עד אז, לא עלו על זה

הקריסה הזו מהדהדת עד היום במשרדי רואי החשבון. הם יודעם שאפשר לעגל פינות, אפשר ללכת עד לגבול אבל לא לחצות אותו הבעיה שלפעמים זה קורה ואז מה שמדאיג אותם יותר מכל זה לא המקרה הספציפי, עליו הם יתגברו - ישלמו כופר, קנס גדול, אבל יתגברו. מה שמפחיד אותם - זה מה שקרה לארתור אנדרסן. פגיעה אנושה בתדמית וקריסת הפירמה.

מי מגן עליכם מפני הונאות חשבונאיות?

בארה"ב כאמור נותנים אמון בחברות, ומענישים בגדול. אצלנו ה"שוט" של השוק לא אפקטיבי כמו שם, אצלנו יש עשרות רואי חשבון מרשות ניירות ערך שבודקים-עוברים על הדוחות הכספיים של מעל 530 חברות נסחרות כדי לוודא שהדוחות תקינים. הם עושים זאת באופן שוטף והם מגלים טעויות, עיוותים, טיפולים חשבונאיים לא נכונים ועוד. הם אחראים על כך שהדיווח יהיה אמין ויש להם כוח לפעול - פניות לחברות לדרישת הסברים, הנחיות שיחייבו את החברות, תיקוני דוחות ועוד. 

במקביל הם מקבלים פניות ממשרדי רואי החשבון והחברות לגבי סעיפים, הוראות, תקנות מסוימות, הם עונים לפרה-רולינג ומדווחים עליו ברבים, הם מדווחים על הנחיות מקובלות, נותנים את הגישה שלהם במקרים שיש מחלוקות. כלומר, מעבר לגוף פיקוחי, מבקר, בודק הם גם גוף הדרכתי, מקצועי.

כחלק  ממנגנון רשות ניירות ערך יש להם כמובן כוח גדול מול החברות והנהלות החברות - ברוב הגדול של המקרים זה נגמר בתיקוני דוחות, אבל יש גם מקרים שהתגלגלו להונאות חשבונאיות, חקירות וענישה. אם תרצו - זה הגוף שאחראי על כך שמה שאתם מקבלים מהחברות יהיה מהימן.

בשיחה עם יודקביץ', דוידוב וטרגין, מדגיש יודקביץ' את חשיבות הדוחות הכספיים - "זה כלי מרכזי שמאפשר לציבור המשקיעים, קטן כגדול, לקבל תמונה ברורה ומלאה על מצבן של החברות הציבוריות. המשמעות היא לא רק גילוי נאות של נתונים פיננסיים כמו רווחים, חובות ותזרימי מזומנים, אלא גם גילוי של נתונים חוץ מאזניים וכן מידע נוסף שיאפשר להבין את האופן שבו חברות מחשבות נתונים ומשתמשות לדוגמה בהערכות ואומדנים. למשל, הכנסת נתוני Non-GAAP  למכלול הדוחות מאפשרת להציג ביצועים עסקיים בדרך שמשקפת את הליבה העסקית של החברה – אבל בו בזמן, דורשת מהמשקיעים לקרוא בין השורות ולהבין כיצד נתונים אלו מחושבים. 

"הציבור צריך להיות מודע לכך ששקיפות אינה רק חובה רגולטורית אלא כלי שמאפשר השוואה בין חברות שונות, זיהוי סיכונים פוטנציאליים והערכת אמינות ההנהלה. לבסוף, שקיפות משרתת גם את האינטרס של החברות עצמן – חיזוק האמון מצד המשקיעים והרגולטורים, מה שמוביל לגיוסי הון נוחים יותר וליציבות ארוכת טווח בשוק ההון".

אחת הבעיות הגדולות של הדוחות היא שימוש בהערכות שווי ואומדנים. איך מתמודדים עם הערכת שווי שנראית מנותקת?

"הערכת שווי חברות ונכסים זה אכן לרוב מבוסס על הערכות שווי חיצוניות. יש אחריות לרואי החשבון לוודא שהפרמטרים והעקרונות של הערכת השווי נכונים. אנחנו יודעים להתמודד עם זה דרך ידע, ניסיון, ושימוש במעריכי שווי ושמאים שאנחנו מביאים כדי לבדוק את השווי. אנחנו גם בודקים את המתודולוגיה, את הנוסחאות, את הערכים שנקבעו בהערכת השווי, את שיעור ההיוון ופרמטרים נוספים וכן יש לנו מידע נוסף שעוזר לנו לוודא את נאותות הערכת השווי".

הפיקוח על החברות נעשה בכמה רמות - כל דוח כספי והודעה פיננסית נבדק, אבל יש דגש על נקודות וסעיפים מסוימים. למשל, אם רשות נירות ערך, שמה דגש על חברות אשראי חוץ בנקאי כי התגלו שם עיוותים בדוחות, ההתייחסות בבדיקה תהיה הרבה יותר מקיפה. אם  יש חשש מבעיות תזרים אצל קבלנים כי (רק בשביל ההדגמה) הם מוכרים במבצעי 90-10 ולא מקבלים תזרים משמעותי לתוך החברה, ייקבעו עקרונות של בדיקת הדוחות עם דגש על תזרים. אם לדוגמה האינפלציה היתה 10%, כנראה שהיה צורך להתייחס ספציפית לחוב צמוד והצגתו במאזן.

כלומר, הפיקוח מותאם לענף, למצב, למאקרו וכמובן שגם למיקרו. אבל במקום אחד נראה שאין פשרות - הבדיקה של עסק חי ונזילות החברה. רואי החשבון של רשות ניירות ערך מקפידים לבדוק סוגיה זו לעומק בכל החברות. זו כנראה גם הסיבה שאנחנו נתקלים בעשרות תיקוני דוחות של חברות. רשות ניירות ערך לא מקבלת את הטיפול החשבונאי שלהן והן הולכות הביתה מתקנות ושולחות לציבור דוחות מתוקנים.   

נוסף על הפיקוח יש כאמור תפקידים נוספים למחלקה - הדרכה, מענה לחברות, וגם התייחסות לתקינה חדשה. יש מספר תקנים שנכנסו ליישום מוקדם החל מהשנה. כתבנו על התקן שצפוי לשנות את הדוחות של חברות הביטוח (IFRS 17). הוא אמור לייצר הקבלה נאותה יותר בין ההכנסות לרווחים, פרקטית הוא צפוי להגדיל את רווחי החברות בהמשך.

תקן חשוב שחל על כולם הוא הצגת הדוחות. לכאורה תקן בסיסי, אבל הוא יאפשר לשנות את הדוחות לחלוטין כאשר מבנה דוח רווח והפסד יזכיר באופן מסוים את מבנה דוח התזרים, אבל עם שוני מסוים:  התקן מחלק את הדוח על הרווח והפסד לשלוש קטגוריות: פעילות תפעולית, השקעה ומימון ו הוא מגדיר ל ראשונה את הרווח התפעולי באופן שיורי, הכולל את כל ההכנסות וההוצאות שאינן מסווגות לפעילויות האחרות. ההשלכה צפויה להיות משמעותית לחברות.

כך לדוגמה: חברות החזקה יידרשו לסווג רווחי אקוויטי מהשקעות כפעילות השקעה, מתחת לרווח התפעולי, מה שעלול להפחית את הרווח התפעולי המדווח שלהן. בנוסף, חברות קמעונאיות עשויות לסווג הוצאות בגין כרטיסי אשראי כהוצאות מכירה במסגרת הרווח התפעולי, מה שיקטין את הרווח התפעולי.

מה השינוי הצפוי מבחינת עבודת רואי החשבון?

"התקן מסודר בצורה שונה ויש צורך למקם מחדש פריטים קיימים ופריטים חדשים, בדוח על הרווח הכולל. יש גם שינוי בתפיסה וסעיפים שמופיעים במקומות אחרים מבעבר גם בדוח תזרים ובכלל בדוחות.  החידוש הכי מעניין ככל הנראה בפן החשבונאי הינו ההוספה של הצגת גילוי מדדי ביצוע ניהוליים. אפשר לאמץ זאת באימוץ מוקדם, אנחנו לא מאמינים שיהיה אימוץ נרחב ומשמעותי  השנה".

ומי יגדיר את מדדי הביצוע הללו?
 

"ההנהלה, הם כמובן יהיו אחראים לקבוע את מדדי הביצוע הניהוליים בהתאם לאופי החברה והפעילות שלה". 

מצד אחד זה מבורך - מדדי הביצוע יהפכו את הדוחות ליותר ניהוליים, משהו בסגנון ה-Non GAAP בוול סטריט  (הרבה יותר מנתונים בודדים שמופעים היום בעיקר בחברות נדל"ן כמו FFO ו-NOI וחלק קטן מהחברות התפעוליות - EBITDA). אלו המספרים שחשובים למשקיעים. מצד שני תהיה יותר הסתמכות על הנהלת החברות. המשקיעים יצטרכו בעצם לסמוך עליהם כי הם מגישים להם את הנתונים הכלכליים בניכוי הוצאות חד פעמיות וכו', הנתונים שבעצם משפיעים על מחיר המניה.

האם זה נכון לשוק המקומי? נראה שזה יגרום לאחריות הרבה יותר גדולה לרואי החשבון שיצטרכו לאשר, לפקח ולבקר את הנתונים האלו. הם לא ששים לשינוי הזה וזו אחת הסיבות שזה כנראה לא יהיה בקרוב. אבל כשזה יגיע זה יכול לפשט מאוד את הקריאה והניתוח של הדוחות ולשכלל את שוק ההון.