רכב צמוד - האם עדיין זה כדאי ומה החלופות? בדיקה

רכב מהעבודה - כדאי או לא כדאי? זו השאלה. כ-220-230 אלף עובדים מקבלים רכב בליסינג ולא בטוח שלכולם זו האופציה המועדפת - מצד אחד, יש לזה יתרון ענק כי הכל על המעסיק, מצד שני יש לזה מחיר ולא בטוח שהוא כלכלי. נתחיל במה זה בכלל רכב מהעבודה - רכב בליסינג ונעבור לעלויות ולכדאיות ולחלופות.   

מה זה ליסינג תפעולי?

ליסינג תפעולי הוא מסלול שבו המעסיק מספק לעובד רכב לשימוש אישי ומקצועי לתקופה של שלוש או ארבע שנים, כשהבעלות נשארת בידי חברת הליסינג. העובד לא נושא בעלויות תחזוקה, ביטוח או ירידת ערך – הכל כלול – ובסוף התקופה הוא מחזיר את הרכב. העלות החודשית מורכבת משווי שימוש (2.48% ממחיר הרכב כחדש, המייצג שימוש פרטי) ושווי מעסיק (העלות למעסיק, כולל טיפולים וירידת ערך), ששניהם מצטרפים לשכר הברוטו כי מדובר בעצם בהטבה לעובד ומגדילים את המס. העלות לעובד היא תוספת המס שהוא צריך לשלם וכבר כאן ברור שזה תלוי במדרגת המס שלכם. ככל שהשכר גבוה מדרגת המס גבוהה והתשלום בגין הרכב יהיה גבוה יותר בנטו. כמו כן, זה גם תלוי בקילומטראז' שאתם עושים ברכב וגם ההעדפות שלכם לסוגי הרכבים.

מחירוני ליסינג עדכניים לחברות גדולות, כמו אלו המשמשות את ענף ההייטק, מראים מגמות ברורות: רכבי בנזין מתייקרים, ההיצע של רכבים חשמליים גדל משמעותית (מ-9 דגמים ב-2024 ל-17 השנה), ודגמים מסוימים – כמו טסלה – עולים במחיר. לדוגמה, טסלה מודל Y עולה ב-2025 שווי מעסיק של כ-5,400 שקל לעומת כ-5,000 שקל ב-2024. בעוד BYD אטו 3 נשאר יציב עם כ-4,000 שקל. שווי מעסיק של רכבי בנזין גם בעלייה. כשהשינויים מושפעים מהעלאת מס קנייה, העלאת מע"מ, התייקרות אגרות, כשמול זה יש הנחות שחברות ליסינג מקבלות מיבואנים.

כמה עולה רכב צמוד מהעבודה?

העלות של רכב צמוד מורכבת כאמור משווי שימוש, שהוא 2.48% ממחיר הרכב כחדש, ושווי מעסיק, שמשתנה לפי דגם ועלותו לחברת הליסינג. שני הסכומים האלה מגדילים את השכר החייב במס ואת ההפרשות הסוציאליות, ולכן משפיעים ישירות על הנטו שלכם. לדוגמה, עבור עובד שמרוויח 20,000 שקל ברוטו ובוחר בקיה ספורטאז' (מחיר כחדש 165,000 שקל), שווי השימוש הוא 4,092 שקל ושווי המעסיק 3,990 שקל – סה"כ 8,082 שקל תוספת לברוטו. השכר החייב במס עולה ל-28,082 שקל, והמס הנוסף במדרגה של 31% הוא 2,505 שקל, מה שמפחית את הנטו מ-15,400 שקל ל-12,895 שקל – עלות חודשית נטו של 2,505 שקל וזה מבלי להתייחס לדלק. הוצאות הדלק יכולות להיות על העובד או על המעסיק לפי ההסכם בינהם. אם הוצאות הדלק על המעסיק אז העלות הכוללת של העובד היא כמובן 2,505 שקל בחודש. אם העלות מתווספות לברוטו של העובד והוא משלם מס, אז בדוגמה הזו מדובר על סדר גודל של תשלום כולל של 2,800 שקל בקילוטראז' ממוצע (מדרגת מס של 31% על הטבת דלק של כ-1,000 שקל - המעסיק מממן כ-70% מההטבה) 

• השפעת פתרונות תחבורה מודרניים על איכות הסביבה
• ליסינג או קנייה של רכב – מה עדיף?

הם זה סביר? כן. אבל כמה יעלה לכם אם תעשו הכל לבד. נניח שלא סופרים את זמן ההתעסקות, רכישת הרכב וכל המסביב. אתם מוצאים רכב, מממנים אותו כשהעלות השנתית שלכם שנובעת מהפחת-בלאי והמימון מגיעה למעל 20 אלף שקל, אבל וזה החידוש בשנים האחרונות מחירי הרכב החשמליים עלו בגלל עליית מחירי החדשים (בהמשך לעליית המסים) כך שבפועל לא היה באמת ירידת ערך. עליית מס קנייה תימשך גם בשנה הבאה, כך שייתכן שכמו שקרה בשנים הקודמות - המחירים לא ירדו ואף יעלו. זה משנה לגמרי את המשוואה. אבל ניקח, לצורך ההדגמה, ירידת ערך קלה מטעמי שמרנות ונקבל הוצאות שנתיות של 12-15 אלף שקל. תוסיפו את הדלק, טיפולים וביטוח ותגיעו ל-22-25 אלף שקל. כמובן שזה תלוי בכמה אתם נוסעים ופרמטרים אחרים, לקחנו סוג של ממוצע. זה יכול להיות יותר או פחות, ואגב, אפשר גם לקנות רכב שהוא שנתיים-שלוש שנים על הכביש וזה מוריד דרמטית את העלויות. 

בשורה התחתונה זה יעלה לכם עד 2,200 שקל בחודש, זה זול יותר מרכב מעבודה בזכות הירידה הנמוכה במחירי הרכב, אבל אם נחזור לממוצע ארוך הטווח של ירידת ערך הרכב, יש כאן בערך שוויון. כלומר סוג של אדישות כלכלית מאיפה לקחת רכב - מעבודה או לקנות. שוב - בהנחה שאתם "ממוצע", ובהנחה שאתם לא קונים רכב משומש כי אז הקנייה הישירה היא עסקה עדיפה. אבל, איך שלא תסתכלו על זה, אי אאפשר לזנוח את כל המסביב שליסינג נותן לכם ואין לכם אם אתם פועלים לבד  - תקלה באוטו מקפיצה אתכם, טיפול במוסך, כל המסביב הזה הוא הרבה אנרגיה, כאב ראש שרכב מהעבודה חוסך את רובו. זה שווה כסף. 

אז מה עושים?  ראשית מחשבים - כי החישוב כאן הוא גס ומתייחס לממוצע, שנית - מעריכים כמה שווה לכם הנוחות של הליסינג, ואז רואים מה כדאי. לכאורה מי שקונה רכב מרוויח כלכלית לעומת ליסינג תפעולי כי כאמור מחירי הרכבים לא צפויים להישחק משמעותית בשל עליית המסים, אבל אי אפשר באמת לדעת. מי שרוצה לחסוך יכול לעשות זאת דרך רכבים משומשים.       

• לינק & קו 02 - קרוסאובר חשמלי מצטיין
• טיבולי של KGM חוזר - האם רכב בן עשר יכול להיות תחרותי?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

דוגמה מלאה: עובד שנוסע 40 קילומטר ביום

ניקח עובד שמרוויח 20,000 שקל ברוטו, נוסע 40 קילומטר ביום (כ-12,000 ק"מ בשנה, בהנחה של 300 ימי נסיעה), ובוחר ב-BYD אטו 3 "קומפורט" חשמלי (מחיר כחדש 149,000 שקל, שווי מעסיק 3,950 שקל).  

שווי שימוש: 149,000 × 2.48% = 3,695 שקל. עם הטבת מס לחשמליים של 1,310 שקל, הוא יורד ל-2,385 שקל.  

תוספת לברוטו: 2,385 + 3,950 = 6,335 שקל.  

שכר חייב במס: 20,000 + 6,335 = 26,335 שקל.  

מס נוסף: במדרגת מס של 31%, 6,335 × 31% = 1,964 שקל.  

נטו: ללא רכב, הנטו הוא 15,400 שקל (20,000 פחות 4,600 שקל מס). עם רכב, המס עולה ל-6,564 שקל (26,335 × 31%), והנטו יורד ל-13,436 שקל – הפרש של 1,964 שקל.  

עלויות נוספות: טעינה בהנחה שזה על העובד - של 40 ק"מ ביום (0.8 ש"ח לק"מ) עולה כ-32 ש"ח ליום, או 9,600 ש"ח בשנה (800 ש"ח לחודש). סה"כ עלות: 1,964 + 800 = 2,764 שקל לחודש. אם המעסיק מסבסד את זה העלות הכוללת תהיה כ-2,200 שקל. 

ואיך זה נראה בחלופה של רכישה עצמאית: קניית BYD אטו 3 ב-149,000 שקל עם מימון של 4,500 שקל לחודש, בתוספת ביטוח (3,000 ש"ח לשנה), טסט (120 ש"ח), טיפולים (2,000 ש"ח) וטעינה (9,600 ש"ח) – סה"כ 5,720 ש"ח לחודש. אבל, זו התזרים שלכם כשמנגד יש לכם אוטו שלכם בשווי קנייה של 149 אלף. המבחן הוא גם בתזרים, אבל בעיקר ברווח והפסד. יכול להיות שיש לכם בחשבון 149 אלף שקל ולא מימנתם את הרווח, אז האלטרנטיבה שלכם היא 4%-5% תשואה בשוק ההון כך שהעלות האלטרנטיבית המימונית היא סביב 7,500 שקל בשנה. כשזה החשבון אז העלות הכוללת היא 22-23 אלף שקל, פחות מ-2,000 שקל בחודש וזאת אלטרנטיבה כלכלית טובה יותר מליסינג תפעולי. 

נניח שאין לכם כסף בחשבון, אין לכם הון עצמי ואתם מממנים (חלקית או מלא את הרכב), העלות האמיתית שלכם היא לא התזרים החודשי, אלא הוצאות המימון, גם אם נגזים ונניח שאתם משלמים 10%-11% ריבית על הלוואה הרי שההוצאה השנתית תהיה 30-32 אלף שקל בשנה - כ-2.5-2.7 אלף שקל בחודש, זה מתחת לעלות של ליסינג מהעבודה (בלי סבסוד טעינה חשמלית), אבל זה כבר מאוד קרוב. בכל מקרה, גם אם אפשר לחסוך כסף, חשוב תמיד לזכור - זה דורש התעסקות וסיכון ירידת ערך.

המסקנה היא שאם יש לכם כסף בצד שיושב בפיקדון, אז אולי כדאי לכם לקנות רכב במקום לקבל ליסינג מהעבודה. אגב, ברוב במקומות העבודה יש אפשרות בחירה - רכב ליסינג או תשלום מסוים חודשי.  

חשיבות הקילומטראז':

הקילומטראז' הוא גורם מפתח בכדאיות. נסיעה של 40 ק"מ ביום (12,000 ק"מ בשנה) לא ממקסמת את היתרונות של ליסינג – העלות החודשית (2,764 ש"ח) גבוהה יחסית לשימוש מועט, והחיסכון בדלק ותחזוקה לא משמעותי מספיק. לעומת זאת, מי שנוסע 150 ק"מ ביום (45,000 ק"מ בשנה) נהנה יותר מהתחזוקה הכלולה וחוסך עלויות דלק גבוהות (כ-20,000 ש"ח בשנה ברכב בנזין), מה שהופך את הליסינג לכלכלי יותר. הקילומטראז' קובע כמה אתם "מרוויחים" מהנוחות של ליסינג לעומת העלות האמיתית שלו.

בעד ונגד רכב צמוד:  

בעד:  

נוחות מלאה – תחזוקה, ביטוח וטסטים מטופלים על ידי חברת הליסינג, חוסך זמן ומאמץ.  

חיסכון בדלק – רכבים חשמליים כמו BYD (800 ש"ח לחודש ל-40 ק"מ ביום) זולים יותר מרכבי בנזין (כ-1,200 ש"ח ב-10 ק"מ לליטר).  

גמישות – אפשר להחליף רכב כל שלוש שנים בלי לדאוג לירידת ערך.  

הטבות מס – רכבים חשמליים מקבלים 1,310 ש"ח הנחה על שווי השימוש, מה שמפחית את המס.

נגד

עלות מס גבוהה – תוספת לברוטו מגדילה את המס ומפחיתה את הנטו, כמו 1,964 ש"ח בדוגמה של BYD. 

השפעה על פנסיה – הברוטו המוגדל מגדיל את ההפרשות (כ-1,172 ש"ח בדוגמה), אבל פוגע בכסף זמין כיום. 

אין בעלות – בסוף התקופה אין לכם נכס, לעומת רכישה שמשאירה רכב ששווה כסף.  

מחירון מנופח – שווי השימוש מבוסס על מחירי מחירון גבוהים, לא על מחירי שוק מוזלים (למשל, פער של 20-30% בדגמים חשמליים).

נקודת איזון – מתי כדאי ומתי לא?  

זה לא חד משמעי, אלא כללי אצבע - למי שנוסע מעל 20,000 ק"מ בשנה (כ-70 ק"מ ביום), מעדיף נוחות, ומרוויח שכר גבוה (מעל 30,000 שקל ברוטו), שם החיסכון בדלק ותחזוקה משתלם, עדיף רכב ליסינג.

לא כדאי: למי שנוסע פחות מ-15,000 ק"מ בשנה (כ-50 ק"מ ביום), מרוויח שכר נמוך עד בינוני יחסית (מתחת 25,000 שקל), ויכול לרכוש רכב משומש בזול. ב-40 ק"מ ביום, העלות הגבוהה (2,764 ש"ח) לא מצדיקה את התועלת, ורכישה עצמאית זולה יותר.