צחוק מעבודה: ועדת הכלכלה מבטלת החניה חינם בערים - אבל הרשויות יוכלו להחריג ולתת פטור סמוך לבית - למרות ששם עיקר הבעיה

הציבור הישראלי רוכש עוד ועוד מכוניות, כאשר בכל שנה בשנים האחרונות עולות לכביש כ-300 אלף מכוניות בכל שנה. המשמעות היא שהצפיפות בכבישים עולה, וכמובן - גם במקומות החניה.

למעשה רכב עומד יותר מ-95% מהזמן והעובדה שלא משלמים על חניה ברחוב (בניגוד לתשלום על חניה פרטית שנמצא בתוך השטח הפרטי ומשולם כחלק מהארנונה) גורמת לכך שכאשר אנשים קונים רכב חדש הם לא לוקחים בחשבון את העובדה שמקומות החניה מוגבלים וכל אחד קונה רכב בלי לחשוב על כך שהוא פוגע ברווחה של כולם.

הממשלה מנסה כעת לטפל - ולו חלקית - בבעיה, ובמסגרת חוק ההסדרים מנסה לקדם תשלום של אגרות גודש במרכז הארץ וכן ביטול של הטבת ה'חניה חינם' במרכזי הערים.

ועדת הכלכלה אישרה לבטל את המחיר המרבי לשעת חניה והאפשרות לתת חניה חינם בכל רחבי העיר לתושבי הערים ברשויות בהן מעל 40 אלף תושבים. עוד קבעה הוועדה כי הפער בין מחיר לשעת חניה שישלם תושב חוץ למחיר לתושב עיר לא יעלה על 30%.

על פי ההחלטה, שתקודם במסגרת חוק ההסדרים, המחיר המרבי על חניה, שעומד היום על 6.3 שקלים לשעה, יבוטל החל מתחילת השנה הבאה, ועיריות יוכלו לקבוע מחיר גבוה יותר - כדי לעודד אנשים לוותר על הרכב הפרטי, שממילא עומד 95% מהזמן. עירייה שהחליטה לקבוע את מחיר החנייה בהתאם למחיר המרבי, ולא נקבה במחיר מוחלט, תמשיך לגבות 6.3 שקלים לשעה, צמוד למדד, עד שמשרד התחבורה  יקבע תקנות בעניין.

ביטול החניה חינם: בערים עם יותר מ-40 אלף תושבים. העיריות יוכלו לתת פטור מתשלום באזור המגורים
באשר לביטול חניה חינם לתושבים בכל רחבי העיר והגבלתה לאזור המגורים בלבד, נקבע כי ההוראה תחול רק ברשויות בהן מעל 40 אלף תושבים. הרשויות הללו יצטרכו להסדיר, תוך שלוש שנים, אזורים בהם יוענק פטור מתשלום חניה לתושב אותו אזור בלבד. רשות שלא תסדיר את אזורי החניה לא תוכל לפטור את תושביה מתשלום, או לחילופין לא תוכל לגבות תשלום על חניה. שרת התחבורה, בהתייעצות עם שרת הפנים, תהייה רשאית בזמן הזה לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי חניה, ואלו יחולו על רשויות שלא יסדירו את הנושא תוך שלוש שנים.

אבל איפה הבעיה? הבעיה היא שהמקום הבעייתי ביותר הוא מתחת לבית. מצוקת החניה נובעת מכך שכל אדם רוכש רכב בלי לחשוב על כך שלמעשה הוא יתפוס מקום חניה ברחוב, ושלמעשה הוא מטיל עלות כלכלית על כל הסביבה, ופוגע ברווחה של כולם. יש בכך אין ספור עיוותים:

3. אנשים שיש להם חניה לפעמים חונים בחוץ כדי 'לשמור' את החניה לחבר שלהם או לאחרים ובכך מונעים מאחרים לחנות שם.

ויש עוד.

אז מה עושה ועדת הכלכלה? מאשרת למציאות הזו להימשך וקוראת לזה פתרון. כל הכבוד.
בוועדת הכלכלה מסבירים בתגובה לשאלת ביזפורטל כי זה 'הרע במיעוטו' וכי אם היו נכנסים לנושא לעומק היו צריכים להפריד בין ערים במרכז הארץ שיש בהן מצוקת חניה ולכן צריך להפעיל מדיניות נוקשה יותר, לבין ערים בפריפריה שבהן אין מצוקת חניה ושם אין טעם לבטל את האפשרות לחנות בחינם. או אולי אפילו להוציא את הנושא מחוק ההסדרים - ואז היה הרבה יותר מסובך להעביר את זה כחוק רגיל, וכי אם משרד התחבורה יראה בעתיד שההצעה שאושרה לא פותרת את הבעיה (והיא לא, כי הרי לשיטת הוועדה הסיבה למצוקת החניה במרכזי הערים בגוש דן היא שהתושבים שגרים בקצוות הערים הגדולות נוסעים במהלך היום למרכז העיר ותופסים בכך מקומות חניה לתושבים של מרכז העיר. אבל האמת היא שמצוקת החניה קיימת גם בשעות הערב והלילה - כך שהטיעון הזה לא נכון) הוא יוכל להביא חקיקה חדשה בנושא.

האם במשרד התחבורה יהיו מסוגלים לעשות את מה שלא עשו עשרות שנים? כנראה שלא, אבל ועדת הכלכלה גלגלה את תפוח האדמה הלוהט אל ראשי הערים - ואלה לא יקחו על עצמם את הסיכון להכעיס את התושבים שלהם ולבטל להם את החניה בחינם באופן גורף - מכיוון שהם לא ייבחרו שוב.

וכזכור, רק לאחרונה ראש עיריית ת"א רון חולדאי רצה להגביל את תווי החניה בחינם לתושבים, אבל בסופו של דבר הם יוגבלו לשתי מכוניות למשפחה - במקום לרכב אחד למשפחה - כיוון שחולדאי לא מסוגל ולא רוצה לקבל החלטה שאולי תעלה לו בכסא.

אלו עוד הסתייגויות קיבלה הוועדה?
בנוסף, עלו בוועדה נושאים נוספים. ח"כ סמי אבו שחאדה ביקש להסתייג מההצעה לבטל את קביעת המחיר המרבי, ואמר כי ישראל היא לא לונדון או ניו יורק, לא באיכות התחבורה הציבורית ולא ברמת ההכנסה לנפש. לכן הוא הציע כי התעריפים יקבעו לא על ידי הרשויות, אלא על ידי שרת התחבורה או באישור ועדת הכלכלה.
רכז תחבורה באגף התקציבים באוצר, דניאל מלצר, אמר בתגובה כי בגלל שהחניה לא מתומחרת נכון נוצר גודש במרכזי הערים, ואם נמתין עד שהתחבורה הציבורית תהיה מושלמת נפספס צעדים שיכולים להשפיע על המצב. הצעתו של ח"כ אבו שחאדה לא התקבלה, והוא ביקש להעלותה במליאה.

ח"כ אורי מקלב ביקש להתייחס לפער בין המחיר ישלמו תושבי העיר לבין מחיר שייגבה מתושבי חוץ, והזהיר מהפקעת מחירים ומפגיעה בתושבי חוץ. הוא הזכיר כי הציע שהפער יעמוד על 20-25%. היו"ר מיכאל ביטון אמר בתגובה כי שוחח עם נציגי הרשויות וכי הם מעוניינים בפער מעט גדול יותר, וביקש לקבוע אותו על 30%. הוא הוסיף כי ההצעה לא תפתור את כל בעיית הפקקים, אך תסייע בהורדת עומסים מלב הערים ותאפשר חניה חינם לתושבי הערים בשכונות המגורים שלהם, שהיא מרחב החיים שלהם.

הוועדה אישרה כי רשות מקומית שתקבע הסדר חניה שכולל מחיר שונה לתושב ולמי שאינו תושב, תחויב להגביל את הפער הזה בעד 30%. רשות שתחליט שלא לגבות כלל תשלום על חניה לא תוכל לגבות גם מתושבי חוץ, אך אם נתנה פטור מסוים לתושביה, בחלק מהזמן, אז תעריף החניה שישלם תושב חוץ לא יעלה על תעריף המינימום שתקבע הרשות לתושב פנים. ח"כ איתן גינזבורג התנגד לכך ואמר כי זו התערבות גדולה מדי בסמכויות הרשויות המקומיות. הוא הציע לאפשר חופש בעניין זה לרשויות, ואמר כי גם לרשות יש אינטרס שיבואו אליה תושבי חוץ כדי להגביר את פעילות הכלכלה העירונית.

ח"כ אופיר כץ התייחס לכך שלרשויות ניתנו 3 שנים להשלים את ההסדר, והביע חשש מכך שבשל הזמן הרב שיחלוף יהיו רשויות שישכחו לטפל בנושא. הוא הציע כי חצי שנה לפני תום המועד שניתן לרשויות לקבוע הסדרי חניה בעצמן ישלח להן משרד התחבורה תזכורת והצעתו התקבלה.

כמו כן, במהלך הדיון ביקש מלצר להבהיר כי לאחר תום 3 שנות ההיערכות ולאחר ששרת התחבורה תקבע אמות מידה לקביעת אזורי חניה, רשות שתרצה לשנות את ההסדר שקבעה תצטרך להתאימו לאותן אמות מידה שתקבע השרה. היו"ר ביטון סיכם ובירך על עוד נושא בפרק התחבורה אותו מאשרת הוועדה מתוך חוק ההסדרים, לקראת אישור תקציב המדינה.