רצה הגורל ושעה לאחר החזרת הריינג'ר וויילדטראק לפורד בניר צבי, נדרשתי לקחת אחד מהטנדרים המתחרים לנסיעה ארוכה. דווקא אותה נהיגה במתחרה של הריינג'ר זיקקה את האיכויות של הפורד וענתה על חלק מהשאלות.
הפורד ריינג'ר הוא עולה חדש יחסית שהושק רשמית בסוף 2023 עם מספר גירסאות ורמות גימור. לטובת המבחן קיבלתי את הריינג'ר Wildtrak המאובזר יותר.
עוד לפני הכניסה לרכב, הפורד מרשים למדי. בין אם זה הצבע הצהוב שמושך מבטים או העיצוב הרבוע והתכליתי של הרכב, לא זה הרכב להיות חוקר פרטי שעושה מעקבים סמויים.
- כל הכותרות
בחזית גריל עצום עם סמל פורד במרכזו ממנו נשלחות שתי 'זרועות' לעבר צידי הרכב. יחידות תאורה ראשיות גדולות ורבועות בחלקן החיצוני משתלבות עם החזית לטובת מראה רבוע ורחב. לא תמצאו כאן קימורים עגולים וסקסיים אלא קווים ישרים וזויתיים, וכך גם מכסה המנוע העצום. דלתות צד אנכיות לחלוטין, עם קורה B מושחרת, וקורות כסופים על הגג. ואז ארגז גדול וצהוב. הרבה צהוב.
פנים הרכב כבר שונה. זה כבר לא רכב פועלים אלא משהו הרבה יותר מפנק ומודרני. מול הנהג לוח מחוונים דיגיטלי (פחות אהבתי את התצוגות בו), דשבורד אנכי לחלוטין, פתחי מיזוג מלבניים גדולים עם רשת 'מעוצבת', ומסך מולטימדיה אנכי בגודל 12'' ברכב המבחן. קישוריות מלאה אלנדרואיד אוטו ואפל קארפליי אלחוטי. מתחת למסך פקדי מיזוג ותא לחפצים. ידית הילוכים נאה, שבצידה השמאלי מתגים להעברת השליטה על ההילוכים לידנית. לחובת סביבת הנהג אני חייב לציין את לוח המחוונים הדיגיטלי שמנסה להתחכם ולהציג את נתוני הנהיגה באופן 'חדשני', אבל בפועל הנתונים המוצגים אינם אינטואיטיביים לקריאה.
ההגה מתכוונן לגובה ולעומק, ויחד עם כיוון מושב הנהג מתקבלת תנוחת נהיגה טובה ושולטת. מושב הנהג נוח למדי יחסית לסגמנט. גם המושב האחורי נוח ומרווח ליושבים מאחור, ולא תשמעו מהם תלונות על הישיבה מאחור, גם אם המשענת עדיין מעט זקופה מדי.
על ההנעה אחראי מנוע טורבו דיזל בנפח 2.0 ליטר המפיק 170 כ"ס ו 41.3 קג"מ ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 הילוכים בדגם ה XLT או 205 כ"ס ו 50.9 קג"מ ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת 10 הילוכים בדגם הוויילדטראק שנבחן כאן. לריינג'ר מספר מצבי הנעה החל מ 2X4 לכביש, דרך 4X4 High ו 4X4Low לשטח מאתגר. בנוסף, בשני הדגמים נעילת דיפרנציאל אחורית מקורית. לטובת אנשי השטח נציין גם זוית גישה של 30°, זוית נטישה של 23°, וזוית בטן של 21°. מכיוון שבכל זאת מדובר ברכב עבודה אז נציין שכושר ההעמסה של ה XLT עומד על 1.0 טון, ואילו כושר ההעמסה של הווילדטראק עומד 899 ק"ג. כושר הגרירה של שני הדגמים עומד על 750 ק"ג לנגרר ללא בלמים ו 3500 ק"ג לנגרר עם בלמים. הריינג'ר וויילדטראק נועל צמיגי כביש במידה 255/65/18, כאשר דגם ה XLT מצוייד בצמיגים במידה 255/70/17 בעלי דופן מעט יותר גבוהה המאפשרים נוחות גבוהה יותר וגם עמידות טובה יותר להורדת אוויר.
מספיק נתונים טכניים, והגיע הזמן לצאת למרחבים הפתוחים של גוש דן. אם לא הדגשתי מספיק, הריינג'ר צהוב. מאוד צהוב. זה אומר שבערך כל עלמת חן בכביש שניה מסתכלת עליך בחיוך, מתרגלים. מתרגלים גם למומנט הנדיב וההספק המכובד שזמינים בכל רגע נתון. חשוב להדגיש, לא מדובר ברכב שישאיר את החשמליות החדשות מאחור, אבל בהחלט מדובר ברכב חזק שמשייט בקלילות גם במהירויות של 140 קמ"ש וצפונה (על פי מקורות זרים, לכאורה).
הריינג'ר מצטיין גם בנוחות הנסיעה בהשוואה לקטגורייה אליה הוא משתייך, ומרגיש הכי פחות 'טנדר' והכי SUV. בנסיעה עירונית, למרות קופצניות יתר כמו בכל טנדר עם קפיצי עלים במתלה האחורי שאשר אין עליו אפילו 50 גרם של עומס, עדיין שומר הריינג'ר וויילדטראק על נוחות טובה. למעשה את המהמורות בכביש עובר הריינג'ר כאשר החלק הקדמי מרגיש כמו כל SUV קשיח במעט, ואז מגיע הסרן האחורי לאותה מהמורה ומזכיר לך שאתה בטנדר ללא משקל מאחור, ועדיין המצב טוב יותר ממקביליו. מחוץ לעיר המצב עוד משתפר כאשר הריינג'ר מציג נוחות נסיעה טובה מאוד (הכל יחסית לקטגוריה). כאן באים לידי ביטו המומנט הנדיב של הרכב ומה שנראה כמו אין סוף הילוכים, בהם משתמש הריינג'ר כדי לוודא שהמנוע נמצא בטווח היעיל שלו. אם השתכנעתם שהריינג'ר מתאים לכם, אוסיף כאן אזהרה, לחיצה כבדה על דוושת התאוצה בכביש מהיר תביא אתכם מהר מאוד למהירויות של 140 קמ"ש – 150 קמ"ש, כאשר לכם כנהגים נדמה שאתם במהירות נמוכה משמעותית, ורק מבט בלוח המחוונים יעדכן אתכם שאתם משייטים אל עבר שלילת הרישיון. לחובת הריינג'ר אציין כי בהתנהלות עירונית רגילה הכוללת חניונים, חניות צפופות ועוד, בגלל מימדיו של המפלץ הצהוב התמרונים העירוניים חייבים להיעשות בזהירות עם הרבה תשומת לב לסביבה.
תם לו פרק הכביש, ואנחנו מפנים את הריינג'ר הצהוב לעבר שבילי הגליל המערבי, אבל קודם לכן מורידים אוויר מהצמיגים לכ 24PSI. הורדת האוויר נועדה להביא ליותר שטח אחיזה עם הקרקע, פחות קופצניות המביאה עימה גם נוחות גבוהה יותר. על אף צמיגי הכביש הריינג'ר וויילדטראק לא באמת מתקשה בשטח. בחירת מצב 4L (כלומר הנעה כפולה Low) ואנחנו נכנסים לאחד מ'מגרשי המשחקים' בשטח (שטח קטן ותחום ובו מספר שבילים עם בורות, הצלבות, עליות תלולות, מדרגות ועוד) ובוחנים את היכולות של הריינג'ר. עליה עם הצלבות במהירות זחילה מביאה את הצמיגים להחלקה והריינג'ר נעמד במקומו. הריינג'ר היה עובר את אותה עליה עם יותר תנופה, אבל אנחנו לא כאן כדי לבחון את זה אלא לראות מה הרכב יכול באמת. נעילת הדיפרנציאל האחורי ונסיון נוסף בו הריינג'ר זוחל למעלה ללא קושי. אני משער שגם עם צמיגים מתאימים יותר הוא היה עולה כבר בנסיון הראשון. עליה ארוכה מאוד בשביל סביר עוברת בקלות, ואנחנו מגיעים לפסגה כדי לגלות שהריינג'ר עלה אותה כשהוא בכלל במצב של 2H כלומר ה 4X4 לא משולב. לריינג'ר אין בקרת משיכה בשטח, והנעילה האחורית מפצה על כך. (תרשו לי לא להיכנס לויכוח מה עדיף – נעילת דיפרנציאל אחורית בלבד ללא בקרת משיכה, או בקרת משיכה לארבעה גלגלים ללא נעילת דיפרנציאל. בשני המקרים הנהג צריך להכיר את יתרונות המערכת ולנצל אותן למענו.) את פרק השטח הריינג'ר וויילדטראק צולח ללא בעיה. הוא אמנם לא מפיל את הלסת כמו אחיו הגדול הפורד ברונקו וויילדטראק, אבל יקח אתכם בקלות בכל המסלולים המוכרים בנגב, וגם יחזיר אתכם בשלום.
צריכת הדלק של הריינג'ר עמדה על כ 9.5 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת שכללה הרבה כבישים מהירים ונהיגה אגרסיבית מעט, תנועה עירונית צפופה, וגם לא מעט שטח. בנהיגה בינעירונית רגועה, לא תהיה כל בעיה לקבל מהריינג'ר גם 15 ק"מ לליטר, וזה בעיקר תלוי בסגנון הנהיגה.
בהיבטי בטיחות אקטיבית, הריינג'ר מצוייד במרבית העזרים האלקטרוניים לשמור על בטיחותכם כמו 8 כריות אוויר, מערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב, בלימה אוטומטית בחירום, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי רכב בשטח מת, בלימה בנסיעה לאחור ועוד. ציון איבזור הבטיחות עומד על 5. במבחן הריסוק האירופאי ה EuroNcap קיבל הריינג'ר ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות.
הריינג'ר משווק בשתי גירסאות עיקריות, גירסת הכניסה ה XLT המחיר של 325.0 אש"ח, ואילו הווילדטראק נשוא מבחן זה עולה 365.0 אש"ח. המחירים הללו מעלים את השאלה למי הרכב מיועד, ועל זה נסבו עיקר הויכוחים במהלך המבחן. הוא יותר מעודן ונעים ממתחריו הישירים. עם זאת אני לא רואה קבלן עבודות עפר שיקנה צי של ריינג'רים עבור הפועלים שלו בשטח. הוא כן יקנה את הריינג'ר הזה עבורו, כך שגם יהיה לו נוח ונעים ביומיום, וגם במקרה הצורך יוכל לקצר תהליכים ולזרוק סחורה באתר כזה או אחר, או להעמיס איזו באלה של חציר ולפזר לפרות בשטח, עד שהאנשים שלו בשטח יתפנו למשימה. אם אתם חוקרים פרטיים שעושים מעקבים חשאיים לצרכי העבודה והתלהבתם מהריינג'ר – אז רק אומר שבצבע צהוב כמו רכב המבחן זה פחות מוצלח.
מתחרים:
טויוטה היילקס – נמכרת במגוון גירסאות כפולות קבינה החל מגירסת 2X4 ב 259.0 אש"ח, ועד GR 4X4 אוטומטית ב 373 אש"ח כולל גירסה ידנית זולה.
איסוזו דימקס – עם מגוון גירסאות, החל מ 2X4 ידני חד קבינה (ללא מושב אחורי) ב 215.0 אש"ח, גירסאות 4X4 מתחילות ב 255.0 אש"ח לידני, ועד 287.0 אש"ח ל LSE פרימיום.
פולקסוואגן אמארוק – האח התאום של הריינג'ר עם מנוע V6 טורבו דיזל בנפח 3.0 ליטר ובשתי גירסאות בלבד, סטייל ב 360.0 אש"ח או אוונטורה ב 400.0 אש"ח.
KGM (לשעבר סאנגיונג) מוסו – ברמת גימור יחידה 4X4 עם קבינה כפולה במחיר של 265.0 אש"ח.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.אין כמו טויוטהליאור 05/07/2024 12:21הגב לתגובה זו0 0אולי יפה אבל לא יתן עבודה כמו טויוטהסגור
-
2.אמינותיואל 04/07/2024 17:51הגב לתגובה זו1 1אין על מיציבושי טירטון אמינות ונוחות נהיגה חבל שלא מגיע הדגם החדשסגור
-
1.דברו איתנו על אמינותסקה 04/07/2024 16:44הגב לתגובה זו2 0ולא על מושבים מולטימדיה שלא מענינים אף אחדסגור
