אגרת גודש חוזרת - איך זה עובד וכמה תשלמו על כניסה למרכז?

אגרת הגודש חוזרת לשולחן: משרד התחבורה צפוי לשתף פעולה. אחרי הרבה מתיחות ועימותים בין משרד התחבורה בראשות מירי רגב ומשרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ', נראה שמתחילה התקדמות ביישום אגרת הגודש. זו אומנם תוכנית שנויה במחלוקת, אבל היא הכרחית מכמה סיבות - הראשונה בשל הצפיפות והרצון להפחית את העומס בכניסה למרכז ובתל אביב עצמה, והשנייה - צריך כסף, ואגרת גודש היא מקור מימון משמעותי. אגרת גודש אגב, כנראה לא תיושם במקביל למס נסועה כי אז הנטל על בעלי הרכבים יהיה משמעותי מאוד, אם כי לכאורה מבחינת האוצר אין קשר בין השניים. ייתכן שבסופו של דבר גם אם יישמו את שני המסים במקביל, הם יהיו מדורגים.   

חוזרים לרעיון ישן עם טוויסט חדש

אז מה היא בעצם אגרת הגודש?

איך זה יעבוד?

המודל החדש, בדומה לקודמו, יתבסס על גביית תשלום מכלי רכב פרטיים שנכנסים לאזורי גודש מסוימים בשעות העומס. בשלב הראשון, האגרה תחול על כלי רכב שנכנסים לגוש דן, ולאחר מכן תיתכן הרחבה לאזורים נוספים בארץ. שערי אגרה חכמים יותקנו בכבישים המרכזיים בכניסות לערים ויאפשרו גבייה אוטומטית באמצעות זיהוי לוחיות הרישוי.  

עלויות האגרה: איך זה יפגע בכיס שלנו?

ההערכה היא כי ההכנסות מהאגרה יעמדו על כ-1.7 מיליארד שקל בשנה, סכום שאמור לתמוך בפיתוח התחבורה הציבורית ולהקל על נהגים במציאת חלופות נוחות יותר.

מהן המשמעויות הכלכליות והחברתיות?  המטרה היא ברורה: לצמצם את עומסי התנועה הכבדים בגוש דן ולהעביר יותר משתמשים לתחבורה ציבורית. עם זאת, המהלך מעורר חששות בקרב נהגים שגרים בפריפריה ונאלצים להיכנס לאזור המרכז באופן יומיומי. המבקרים טוענים כי מדובר בעול נוסף על ציבור הנהגים, במיוחד כשאין עדיין מערך תחבורה ציבורית מקיף דיו כדי להוות חלופה ראויה.

• אגרת גודש בדרך - מירי רגב מסכימה, אלה התנאים
• תשלום בכניסה לגוש דן - מתי תחויבו באגרת גודש וכמה זה יעלה לכם? כל השאלות והתשובות

מתי זה צפוי להתחיל? נראה שההיערכות לאגרת גודש היא לפחות שנתיים. 

יתרונות אגרת גודש

חסרונות האגרה

שינוי דפוסי תחבורה: המהלך עלול ליצור תנועת "עקיפה" של אזורי אגרה, מה שעשוי להוביל לעומסים בכבישים צדדיים שאינם נכללים באגרה.

• רכב צמוד - האם עדיין זה כדאי ומה החלופות? בדיקה
• לינק & קו 02 - קרוסאובר חשמלי מצטיין
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שיפור לא מספק בתחבורה הציבורית: ללא שיפור מהותי במערך התחבורה הציבורית לפני יישום האגרה, ייתכן כי הציבור לא יוכל לעבור לפתרונות חלופיים בצורה חלקה.

מי הנפגעים?

התכנון המקורי

גבולות האגרה

איך זה עובד בעולם?

לונדון: אגרת הגודש הוטמעה כבר בשנת 2003 והוכחה כהצלחה עם ירידה משמעותית בעומסי התנועה במרכז העיר. התוכנית כללה אגרות קבועות, כאשר הנהגים חויבו על כניסה לאזורי העומס. סטוקהולם: התוכנית נכנסה לתוקף בשנת 2007, והתוצאות הראו ירידה של כ-20% בכמות הרכבים באזורי הגודש. ההכנסות הופנו לפרויקטי תחבורה ציבורית ושיפורים בתשתיות. סינגפור: הייתה בין החלוצות בעולם שהנהיגו מסי גודש, עם מערכת מתקדמת שמזהה כלי רכב וחיוב אוטומטי על פי השעות והעומס.

האם זה יעבוד בישראל? השאלה הגדולה היא האם מודל כזה יכול לעבוד בישראל, שבה יש פערים גדולים באיכות התחבורה הציבורית בין המרכז לפריפריה. יישום נכון של האגרה מחייב השקעה מסיבית ומוקדמת בשדרוג התחבורה הציבורית, הרחבת קווים, ושיפור הנגישות לרכבות ואוטובוסים, כדי להבטיח שהציבור יוכל להשתמש באלטרנטיבות ריאליות במקום ברכב הפרט.