בנק ישראל: ה-AI יפגע בעובדי ההייטק, שירות הלקוחות ומזכירות

בנק ישראל מפרסם דוח על ההשפעה הצפויה של AI על העובדים בישראל. הדוח אומנם עם מסקנות ידועות - שוק העבודה הולך להשתנות מאוד ויהיו תחומים שיפגעו באופן משמעותי, אבל כשבנק ישראל אומר אותן זה מחזק את ההערכות האלו. 

על פי הדוח, ה-AI משנה את שוק העבודה בקצב מהיר. זה לא רק שיפור טכנולוגי, אלא מהפכה שמשנה את הדרך שבה אנשים עובדים, לומדים ומתמודדים עם השינויים. ההשלכות צפויות להיות משמעותיות – מצד אחד, שיפור הפריון והגברת היעילות, ומצד שני, סכנה לאובדן משרות וצורך בהסבות מקצועיות רחבות.

איך AI משנה את שוק העבודה?

מקצועות שעלולים להיעלם או להשתנות – שירות לקוחות, פקידות, מכירות – בתחומים הללו AI יכולה לבצע את רוב המשימות באופן מהיר ויעיל יותר מבני אדם. התוצאה היא ירידה חדה בביקוש לעובדים בתחומים אלו.

• המדריך השלם לצ'אט GPT – כל מה שצריך לדעת
• Grok 3 של אילון מאסק הושק - מה יש בו שאין לאחרים?

מקצועות שבהם AI תשמש ככלי עזר – מהנדסים, רופאים, עורכי דין, מורים – כאן AI לא מחליפה את העובדים אלא משדרגת את העבודה שלהם, מאפשרת להם להתמקד במשימות מורכבות יותר, ומייעלת תהליכים.

תחומים שלא יושפעו בצורה מהותית – פועלי בניין, עובדי חקלאות, טכנאים ועובדים בלתי מקצועיים – כל עוד אין רובוטים מתקדמים שייקחו את מקומם, ההשפעה עליהם תהיה נמוכה יחסית.

השלכות על שוק העבודה בישראל

הביקוש לעובדים טכנולוגיים ישתנה – AI מייעלת משימות טכניות רבות, ולכן חלק ממקצועות ההיי-טק עשויים להיפגע. מתכנתים ובודקי תוכנה, למשל, יצטרכו להתאים את הכישורים שלהם כדי להמשיך ולהיות רלוונטיים בשוק העבודה החדש. מצד שני, ייווצרו מקצועות חדשים בתחום ה-AI כמו מומחי פרומפטינג ומומחי אוטומציה מתקדמת.

המגזר הציבורי צפוי לעבור שינוי משמעותי – כשני שלישים מהמועסקים במגזר הציבורי עובדים במקצועות שבהם AI משמשת ככלי משלים. שילוב רחב יותר של טכנולוגיות AI בממשלה ובשירותים הציבוריים עשוי לשפר יעילות, אבל גם יחייב התאמות בהכשרות ובהסכמי העבודה.

• התעשייה האווירית - שכר ממוצע של 44 אלף שקל
• שכר המינימום מול השכר הממוצע: מה קרה בעשור האחרון?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השפעה גבוהה על נשים – כ-71% מהמועסקים במקצועות בסיכון גבוה לאוטומציה הן נשים, בעיקר בשל הריכוז שלהן במשרות פקידות, שירות ומכירות. זה מצריך מדיניות שמסייעת בהסבה מקצועית ובהכשרה מחדש.

פערים בהשכלה יהפכו למשמעותיים יותר – ככל ש-AI מחליפה משימות קוגניטיביות, כך אנשים עם השכלה גבוהה יותר יהיו בעמדה טובה יותר להסתגל לשוק המשתנה. לעומת זאת, מי שאין להם תעודת בגרות או הכשרה טכנולוגית עשויים להיתקל בקשיים במציאת עבודה.

מה המדינה צריכה לעשות?

לטענת בנק ישראל המדינה צריכה לפעול בעניין במספר מישורים: 

קידום הכשרות מקצועיות – הכנה לעולם העבודה החדש באמצעות תוכניות הכשרה בתחומי טכנולוגיה, ניתוח נתונים ויכולות מתקדמות בעבודה עם AI.

עידוד הסבות מקצועיות – הענקת תמריצים לעובדים מתחומים רגישים לעבור לתחומים שבהם צפוי ביקוש גבוה.

התאמת מערכת החינוך – שילוב תכנים טכנולוגיים ולימוד כישורי עבודה עם AI כבר מגיל צעיר.

עדכון רגולציה והסכמי עבודה – יצירת מנגנונים שיאפשרו גמישות תעסוקתית ושימוש נרחב ב-AI במגזר הציבורי והפרטי.

בבנק ישראל מסכמים כי הבינה המלאכותית עומדת לשנות את שוק העבודה מהיסוד. תחומים שלמים יתייעלו, עובדים יצטרכו להתאים את עצמם, ומדינות יצטרכו להיערך כדי למנוע פערים כלכליים ותעסוקתיים. ישראל, עם מגזר טכנולוגי חזק, נמצאת במקום טוב לנצל את ההזדמנויות, אך היא תצטרך להשקיע בהכשרה מחדש, חינוך מותאם ורגולציה שתתמוך בשוק העבודה המשתנה