500 אלף שקל בשנה - השכר של עובדי הרכבת מדור א'; הצעירים מקבלים חצי מזה

בארה"ב מתכננים קיצוץ ענק במגזר הציבורי על כל שלוחותיו. בישראל, גם בתקופת קורונה וגם בתקופת מלחמה, שרי האוצר לא העזו לפגוע במגזר הציבורי הכולל גם את החברות הממשלתיות. הם שמרו אותם שמנים ומרוצים. אנחנו לא ארה"ב לטוב ולרע, שם החוב ביחס לתוצר עולה על שלנו, אבל אין סיבה אמיתית שלא ליישם תוכנית להפחתת השומנים במגזר הציבורי בשעה שכולם נפגעים מהגזרות של האוצר. גזרות אומנם מוצדקות בהינתן המלחמה, אבל למה להעלות לכולם (גם לחלשים) את המע"מ ב-1% ולהעלות מסים שיפגעו במשפחה ממוצעת בכ-800 שקלים בחודש ולא להוריד שומנים רבים שיש במגזר הציבורי? 

זאת שאלה כלכלית עם תשובה פוליטית - כבוד השר לא רוצה עימותים עם הסתדרות וועדי עובדים, הקואליציה לא רוצה עימותים כאלו. הם רואים וחושבים על הבחירות הקרובות, הצרכים הכלכליים והאמת הכלכלית לא מעניינים אותם. 

וכך נוצר מצב שפוגע בכולנו - זה הרי הכסף שלנו, אנחנו משלמים מסים שמסבסדים את השכר במגזר הציבורי. העלויות הכוללות שם מנופחות ואם היה אפשר לחסוך שם, היינו משלמים פחות מס. אלא שכשיורדים ברזולוציה עמוקה יותר מקבלים בעיות קשות במיוחד שמבטאים לא רק שומנים, אלא בינוניות, אפליה והרחקת צעירים איכותיים  מהגופים האלו.  במגזר הציבורי יש כמה דרגות של עובדים - יש את דור א' השמן והוותיק שברוב המקומות הוא גם הכי פחות יעיל. הדור הזה מרוויח הרבה יותר מהעובדים הצעירים והוא בעצם חי על חשבון הדור הצעיר. הצעירים מוגבלים בשכר בהמשך לרפורמה שהיתה לפני כעשרים שנה, אבל הוותיקים לא ויתרו בשבילם והם נמצאים ברמת שכר גבוה אפילו פי 2 מהצעירים

• התעשייה האווירית - שכר ממוצע של 44 אלף שקל
• "שכר העבודה של השיפוצניק הוכפל": בדקנו - כמה עולה לשפץ דירה קטנה?

עובד דור א' ברכבת מקבל (לפי עלות מעביד)  כחצי מיליון שקל בשנה. עובדים אחרים מקבלים 325 אלף שקל בשנה והם כוללים עובדים כנראה עד גיל 45. כלומר וותיקים מדור א' מקבלים 50% יותר מהממוצע של עובדים דור ב'. אבל בתוך דור ב' יש צעירים והם, העובדים חדשים מקבלים פחות מהממוצע של דור ב' - כנראה סביב 250 אלף שקל של עלות מעביד (וסביר שפחות). מה מקבלים כתוצאה מהתגמול הזה? העובדים הוותיקים שלרוב גם פחות יעילים מקבלים פי 2 מהעובדים הצעירים שלרוב יעילים ועובדים טוב. אל תחפשו צדק, זה עניין של כוח. הם השיגו את התנאים הטובים כי יש להם כוח ואפשר להבין אותם - אם הייתם בכובע שלהם הייתם מתנהלים כך. אלא שיש כאן בעיה מאוד עמוקה.

הצעירים הטובים לא מגיעים או מגיעים פחות למגזר הציבורי והחברות הממשלתיות. הוותיקים לקחו את הכסף, אין משכורות טובות לצעירים ויש שוק תחרותי - המגזר הפרטי נמצא במחסור של כוח עבודה איכותי והשכר שם עולה. ככה מורידים את האיכות של החברות הממשלתיות והמגזר הציבורי בכלל, לצערנו זה גם במוסדות הכי חשובים לנו לרבות בצבא. מה עושים? הממשלה לא עושה כלום, היא מתקדמת מיום ליום, מחודש לחודש עם הצרה הזאת שהולכת וגדלה. אף אחד לא מטפל, כנראה גם אף אחד לא חושב על מה לעשות עם הירידה באיכות החומר האנושי. בתיאוריה הפתרון פשוט - קחו מהוותיקים ותנו לצעירים, אבל בפועל צריך בשביל זה אומץ גדול וזה לא באמת ישים. אז מחכים - מחכים שהדור א' יפחת בהדרגה, ומקוום שבינתיים לא יהיו קטסטרופות. 

צריך גם להגיד את האמת - בסוף משברים רבים הם תוצאה של מחסור בתקציבים. מחסור בתקציבים לעובדים צעירים עלול להביא משבר ו-7/10 הוא משבר שהגיע גם (כמובן שלא רק) מהדממה, העברת סד"כ לגזרות אחרות ומתן חופשות - בסוף זה אילוץ תקציבי. יותר חיילים זה יותר תקציב. אם לצבא היה יותר תקציב, אולי חלק מאירועי ה-7/10 היו נמנעים. וכן - גם בצבא יש דור א' ודור ב'. 

כתבת קשורות:  שכר חודשי ממוצע של 32 אלף שקל - החברות שהכי טוב לעבוד בהן;   התעשייה האווירית - שכר ממוצע של 44 אלף שקל

• 5 שנים לקורונה: עבודה מרחוק והשפעות המגפה על שוק העבודה
• איך להיות מיליונר? השיטה האמריקאית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השכר ברכבת - חצי מיליון שקל בשנה לעובד דור א'; חצי מזה לעובדים צעירים

נתחיל בכמות העובדים. הרכבת גייסה בשנה האחרונה, שנת מלחמה, 270 עובדים. כל החטיבות גדלו והיא העסיקה בסוף 2024 4,931 עובדים. 

נמשיך עם השכר לעובד. השכר עלב ב-2024 בממוצע ב-2% אחרי עלייה של 15% בשכר בשנה קודמת. השכר עלה בשנתיים ב-17%. זה באמת מרשים, זה ב-9% יותר מהמדד. ברכבת יש עובדים לפי חוזה אישי, עובדי דור א' ועובדי דור ב'. עובדי דור א' הם מיעוט - 856 עובדים והם בעלות מעביד של 500 אלף שקל, ועובדי ב' שכוללים 3,251 עובדים בעלות של 325 אלף שקל לעובד. וכמה מילים על עלות מעביד מול שכר ברוטו. נניח שאתם מקבלים שכר של 20 אלף שקל, על השכר הזה המעסיק מפריש ביטוח לאומי, פנסיה, סוציאליות אולי השתלמות ועוד. זה יכול להגיע לעלות כוללת של 25-27 אלף שקל, במגזר הציבורי אפילו יותר. מה שחשוב בסוף למעסיק וגם לעובד זו עלות המעביד כי ההפרשות הנוספות מגיעות אליו בסוף - בפנסיה, בחסכונות ועוד. אבל כשאומרים שעלות המעביד היא 500 אלף שקל ומכאן נגזר כ-42 אלף שקל בחודש, זה אומר שהשכר ברוטו הוא בהערכה גסה סביב 33 אלף שקל.   

עוד עולה מהנתונים שהרכבת מפנקת את הבכירים שלה (שאגב לא משתכרים בשכר מאוד גבוה - יש הגבלה על שכר בכירים בחברות ממשלתיות). הפינוקים בהטבות הם מאוד משמעותיים ומגיעים לקרוב מהשכר. הנה הנתונים:

24 עובדים מקבלים 21.1 מיליון שקל - 880 אלף שקל לעובד. זה לא נשמע הגיוני, אבל המספרים מצוינים שחור על גבי לבן בדוחות הכספיים של החברה. ואז המשכנו לטבלה של שכר הבכירים. הם מקבלים שכר של 978 אלף שקל עד 1.4 מיליון שקל בשנה. המשתכר ביותר ברכבת הוא יורי מורוזוב, סמנכ"ל מטענים שזכה לשכר של 1.4 מיליון שקל, אחריו נטלי כץ, משנה למנכ"ל שקיבלה שכר של 1.1 מיליון שקל.