ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?

בשנים האחרונות, שוק העבודה בישראל עובר שינויים משמעותיים, ואחת המגמות הבולטות היא הירידה בהשתתפותם של צעירים בגילאי 15-24 בשוק העבודה. דו"ח חדש שפורסם על ידי הכלכלן הראשי באוצר חושף כי שיעור ההשתתפות של צעירים ירד מ-33% ב-2019 ל-22% ב-2023, והמגמה נמשכת גם ב-2025.

הנתונים: ירידה חדה בשיעור ההשתתפות

שיעור האבטלה בקרב צעירים נותר גבוה יחסית, ועומד על כ-10% ב-2023, לעומת 8% ב-2019. כלומר, לא רק שפחות צעירים נכנסים לשוק העבודה, אלא שמי שכן מנסה להתקבל מתקשה למצוא עבודה. הדו"ח מצביע על מספר גורמים מרכזיים שתרמו לירידה בהשתתפות הצעירים:  שינוי בהעדפות הדור הצעיר כשצעירים רבים מעדיפים להשקיע בלימודים גבוהים או בתחביבים אישיים על פני עבודה במשרות זמניות או חלקיות. ב-2023, כ-60% מהצעירים בגילאי 18-24 היו רשומים במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת 55% ב-2019.  

גורם חשוב נוסף - עליית מחירי הדיור והמחיה בישראל מקשים על צעירים לעזוב את בית ההורים ולהפוך לעצמאיים כלכלית. רבים מעדיפים להישאר תלויים בהוריהם במקום לעבוד במשרות בשכר נמוך שלא מאפשרות קיום עצמאי.  

כמו כן, שוק העבודה "לא ידידותי" לצעירים -  משרות רבות המיועדות לצעירים, כמו עבודות בענפי המסעדנות והקמעונאות, מציעות שכר נמוך, תנאים לא יציבים וללא אופק קידום. באוצר גם מצביעים על הקורונה כמשפיעה גדולה על שוק העבודה - המשבר הוביל לסגירת עסקים רבים ולצמצום משרות, מה שפגע קשות בהזדמנויות התעסוקה של צעירים. גם לאחר ההתאוששות, חלק מהצעירים לא חזרו לשוק העבודה, בין היתר בשל חוסר אמון במעסיקים או שינוי בהרגלי העבודה. חלק גם התייחס לקורונה כאירוע שמדגיש את חשיבות החיים על פני העבודה, והפחית את הצורך לחסוך בכלל ובפרט לרכישת דירה. הדור הצעיר מוותר על קניית דירה - ומה זה עושה לכלכלה? 

• ירידה של עד 12% במספר המועסקים סמוך לגבול; ענף ההייטק נבלם
• עלייה במספר המשרות הפנויות; באילו מקצועות יותר קל למצוא עבודה?

גם השירות צבאי משפיע וכנראה שב-2024-2025 ביתר שאת על רקע המלחמה והמילואים. שירות החובה הצבאי מעכב את כניסתם של צעירים לשוק העבודה, לעומת מדינות אחרות. הצעירים נכנסים לשוק העבודה בעיכוב בגילאי 21-22 וכאמור בשנה וחצי האחרונות בעיכוב משמעותי עוד יותר בשל מילואים.  לאחר השחרור, רבים בוחרים לטייל בעולם או להתמקד בלימודים, מה שמפחית את שיעור ההשתתפות.

השלכות כלכליות וחברתיות: אתגר לדור הבא

הירידה בהשתתפות הצעירים בשוק העבודה מעוררת דאגה בקרב כלכלנים, שכן היא עלולה להשפיע על הכלכלה הישראלית בטווח הארוך: צעירים הם חלק חשוב מכוח העבודה, וירידה בהשתתפותם עלולה להוביל להאטה בצמיחה הכלכלית. ב-2023, שיעור ההשתתפות הכללי של כוח העבודה בישראל עמד על 63%, ירידה קלה לעומת 64% ב-2019, בין היתר בשל הצטמקות כוח העבודה הצעיר.  

• בכמה עלה השכר בהייטק ובאיזה תפקיד מרוויחים הכי הרבה?
• לא חייבים תואר: מספיק שתהיו עם יכולות טובות ותזכו במשרה נחשקת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עלייה בתלות בהורים - צעירים רבים ממשיכים להסתמך על תמיכה כלכלית מההורים, מה שמגביר את הנטל על דור ההורים ומפחית את החיסכון הפנסיוני שלהם. לפי סקר של המוסד לביטוח לאומי, כ-40% מהצעירים בגילאי 20-24 חיים עם הוריהם, לעומת 35% ב-2019.  

חוסר ניסיון תעסוקתי - צעירים שלא משתתפים בשוק העבודה בשנות ה-20 המוקדמות מפספסים הזדמנויות לפתח מיומנויות וניסיון, מה שמקשה עליהם להשתלב במשרות איכותיות בהמשך. הדו"ח מעריך כי צעירים שלא עבדו כלל עד גיל 25 מרוויחים בממוצע 15% פחות מאלה שהתחילו לעבוד בגיל 20.  

פערים חברתיים - הירידה בהשתתפות בולטת יותר בקרב צעירים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן הצורך הכלכלי גבוה יותר, אך ההזדמנויות מוגבלות. הדבר עלול להעמיק את הפערים החברתיים בישראל.

פתרונות אפשריים: כיצד ניתן לעודד השתתפות צעירים?

הכלכלן הראשי מציע מספר פתרונות לרבות תמריצים ממשלתיים: הקמת תוכניות תעסוקה ייעודיות לצעירים, כולל סבסוד שכר למעסיקים ששוכרים עובדים מתחת לגיל 24. דוגמה לכך היא תוכנית "ראשית" שהופעלה ב-2021, שהצליחה להעלות את שיעור ההשתתפות של צעירים ב-2% תוך שנה.  דרכים נוספות הן - שילוב תוכניות הכשרה מקצועית בתיכונים ובמכללות, שיכינו צעירים לשוק העבודה כבר בגיל צעיר. ב-2023, רק 15% מהתלמידים בתיכונים המקצועיים השתתפו בתוכניות הכשרה מעשית, לעומת 30% במדינות OECD.  

כמו כן מוצע לשקול הגדלת מענקים ומלגות לסטודנטים, שיאפשרו להם לעבוד במשרות חלקיות מבלי לפגוע בלימודים. כיום, סטודנט ממוצע בישראל מקבל מלגה של כ-5,000 ש"ח בשנה, סכום נמוך בהשוואה למדינות כמו גרמניה (10,000 אירו לשנה) וזאת כשעלות התואר היא מעל 100 אלף שקל ואם מתחשבים גם באיבוד הכנסה זה הרבה יותר מכך - לא חייבים תואר: מספיק שתהיו עם יכולות טובות ותזכו במשרה נחשקת  

הכלכלן הראשי גם מדגיש את חשיבות היזמות ומציע הקמת קרנות ממשלתיות שתומכות ביזמות צעירה, ומאפשרות לצעירים לפתח עסקים קטנים במקום להיכנס לשוק העבודה כשכירים. ב-2023, רק 5% מהצעירים בגילאי 20-24 היו עצמאים, לעומת 8% ב-2019.