שוק עבודה קפוא, דלת אחורית פתוחה: הקשר הפנימי שמכפיל את הסיכוי להתקבל
בשוק שבו מעט מגייסים ומעט עוזבים, נתוני לינקדאין מראים שמועמדים עם איש קשר בחברה המגייסת מתקבלים בסבירות גבוהה כמעט פי שבעה. מעסיקים אוהבים את המסלול הזה, אבל הוא עלול לסגור את הדלת בפני מי שאין לו רשת
שוק העבודה האמריקאי תקוע במצב מוזר: מעט פיטורים, אבל גם מעט גיוסים. לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי, שיעור הגיוסים החודשי עומד על כ-3.3% מכלל המועסקים, ושיעור העוזבים מרצונם על כ-1.9%, רמות נמוכות בהשוואה לשנים שאחרי הקורונה. עובדים נשארים במקומם, משרות מתפנות לאט, ועל כל משרה פנויה מתחרים יותר מועמדים. מי שעדיין מסתמך על שליחת עשרות קורות חיים בטופס מקוון מגלה שהמסלול הזה פחות ופחות יעיל.
על הרקע הזה פרסמה לינקדאין, שבבעלות מיקרוסופט, ניתוח של מדגם אקראי של כחמישה מיליון משתמשים ב-12 מדינות, על בקשות שהוגשו במשך יותר משש שנים. בארה"ב, מועמדים שהיה להם קשר מדרגה ראשונה עם עובד בחברה המגייסת התקבלו בסבירות גבוהה כמעט פי שבעה מאחרים. החברה עצמה מדגישה שמדובר במתאם: מועמד עם איש קשר בחברה כנראה גם מכיר אותה טוב יותר, עוקב אחריה ומגיע מוכן יותר. עם זאת, הפער גדול מספיק כדי לשנות את האופן שבו כדאי לחפש עבודה.
הנתון מתיישב עם מחקר רחב שפורסם ב-2022 בכתב העת Science. החוקרים בחנו ניסויים אקראיים בפלטפורמה עם יותר מ-20 מיליון משתמשים לאורך חמש שנים, וכ-600 אלף מעברי עבודה. הממצא: דווקא קשרים חלשים במידה בינונית, מכרים שיש איתם כמה חברים משותפים, תרמו הכי הרבה למעבר לעבודה חדשה. ההשפעה הייתה חזקה במיוחד בענפים דיגיטליים. ההיגיון פשוט: המעגל הקרוב יודע בדרך כלל את אותם דברים שהמועמד יודע, והמכרים הרחוקים יותר חשופים להזדמנויות אחרות.
הידעת?איך נולדה התיאוריה על כוחם של הקשרים החלשים?
מהצד של המעסיק, ההעדפה לגיוס דרך היכרות מובנת. עובד שממליץ על מכר מעמיד את המוניטין שלו על הכף, והמעסיק מקבל מידע על המועמד שקשה לחלץ מקורות חיים. גיוס כזה גם זול ומהיר יותר מפרסום משרה או מחברת השמה. בישראל מסלול "חבר מביא חבר" נפוץ במיוחד בהייטק, ובתקופות של מחסור בעובדים חברות רבות מציעות עליו מענקים של אלפי שקלים לעובד הממליץ.
מה זה אומר בפועל למחפשי עבודה? לפני הגשה למשרה, כדאי לבדוק מי ברשת כבר עובד בחברה, כולל חברים מהצבא, מהלימודים או ממקומות עבודה קודמים. פנייה טובה מציינת את המשרה המדויקת, מסבירה בקצרה למה המועמד מתאים ומבקשת דבר אחד ברור, למשל העברת קורות החיים למגייס או שיחת היכרות. מי שמבקש עזרה כללית מעמיס על הצד השני את העבודה של להבין מה בדיוק נדרש ממנו.
הידעת?כמה שילמה מיקרוסופט על לינקדאין?
אבל לאותו יתרון יש מחיר חברתי. כשחלק גדול מהגיוסים עובר דרך היכרויות, מי שאין לו רשת מקצועית מבוססת מתחיל בנקודת נחיתות: עולים חדשים, בני דור ראשון להשכלה גבוהה, מי שעובר הסבה מקצועית וצעירים בתחילת הדרך. בסקר שליווה את נתוני לינקדאין, כ-64% מבני דור ה-Z אמרו שחסרה להם הדרכה מסודרת בבניית קשרים מקצועיים. לצד זה, כ-83% מבני דור המילניום ודור ה-X אמרו שיסייעו למי שמבקש עצה, גם כשמדובר באדם זר.
הפער הזה מעלה שאלה גם בפני מעסיקים. ארגון שנשען בעיקר על המלצות עובדים עשוי לשכפל את הפרופיל של העובדים הקיימים ולפספס מועמדים טובים מקבוצות אחרות. חלק מהחברות מנסות לאזן זאת בתוכניות חניכה, בשיתופי פעולה עם עמותות תעסוקה ובהרחבת תוכנית ההמלצות גם לסטודנטים ולחניכים של העובדים. מנגד, בשוק שבו כל משרה מושכת מאות פניות, נראה שהדלת האחורית תמשיך להיות אחד הכללים החדשים של חיפוש עבודה.
להרחבה: טוב חבר רחוק: הקשרים השטחיים ששווים יותר מהקרובים
להרחבה: לשלוח עשרות קורות חיים כבר עובד פחות: הכללים החדשים למציאת עבודה ב-2026
