"כמו בקורונה, העובדים הקטנים נכנסים מתחת לאלונקה"

ענפי תעסוקה רבם חוו קריסה חדה של מעל למחצית ממספר העובדים, אך עדיין נאלצו להמשיך ולתת שירות הולם לאנשים בעורף. הענף שמרבית העובדים שלו נעדרו מעבודתם היה ענף שירותי האירוח - מעל מחצית מהעובדים בו נעדרים
 | 
telegram
(3)

מלחמה אינה אתגר פשוט למשק התעסוקה המקומי שהרבה מעובדיו - כ-350 אלף איש, מגויסים בצו שמונה. המלחמה שנפתחה עלינו בהפתעה הובילה לכך ששיעור האבטלה במשק זינק ל 10.4%, בין היתר בשל 266 אלף איש שבאופן זמני נעדרו מעבודתם מסיבות כלכליות או בשל כך שהעסקים הגדולים ניצלו את המומנטום הקטינו הוצאות והוציאו אותם לחופשה ללא תשלום. במקביל המלחמה פוגעת בעסקים ויש גל של פיטורים, אם כי במספרים קטנים. המעסיקים מעדיפים להוציא לחל"ת ורק אם אין ברירה מפטרים. 

בישראל כיום ישנם 4.47 מיליון איש במעגל העבודה. הכוונה הינה לאנשים מעל גיל 15 שמשתתפים בכוח העבודה. המשק מתאפיין בתעסוקה כמעט מלאה  על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 96.9% מהעובדים שנחשבים כעובדים במעגל התעסוקה  מועסקים ורק  3.1% בלתי מועסקים .  כ-2.67 מיליון איש מתוך אזרחי מדינת ישראל אינם בכוח העבודה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה סקר אותו ערכה בקרב המועסקים בישובים שאינם קרובים לקו העימות (7 ק"מ מהגבול בעזה ). מהסקר עלתה תמונה שברורה לכולם ענפי תעסוקה רבם חוו קריסה חדה של מעל למחצית ממספר העובדים אך עדיין נאלצו להמשיך ולתת שירות הולם לאנשים בעורף.

כותרת ראשית

- כל הכותרות


פגיעה גדולה בבתי הקפה והמסעדות (קרדיט: שלומי יוסף)

הענף שמרבית העובדים שלו נעדרו מעבודתם היה ענף שירותי אירוח ואכול שרשם אחוז של 55.6% נעדרים. שוחחנו עם סיגל בעלת בית קפה ברמת גן. בשלוש השנים האחרונות נאלצה סיגל פעמיים להמציא את עצמה מחדש. בקורונה בגלל שסגרו את כלל העסקים ואסרו על בתי הקפה לתת שירות פנים מול פנים למבקרים , היא פיטרה את כלל המלצרים בשביל לחתוך בעלויות, והמציאה את "הפיקניק" שירות אוכל שאנשים יכלו לקחת לגינה ליד בית הקפה ולאכול.  לשאלה האם המצב במלחמה דומה לתקופת הקורונה השיבה  " המצב יותר חמור. אנחנו לא יכולים לתת לאנשים אוכל שייקחו וישבו בחוץ כי אין מרחבים מוגנים. מעבר לכך בגלל החשש הביטחוני פחות אנשים מבזבזים, יש התחשבנות של כולם על מה הם קונים. גם הקהל שמבקר במקום באופן סדיר נהיה יותר דליל.

"הרבה לקוחות קבועים שלנו יצאו למילואים או ברחו לחו"ל ולכן גם מחזור המכירות קרס במלחמה. הקהל העיקרי שלנו הם אימהות לתינוקות. אבל טיפת חלב סגורה, הגנים שנמצאים בשכונה הועברו למקומות מרחוקים כי אין מקלט ובית הספר התיכון עובד בקפסולות באופן חלקי"

האם עכשיו בהפסקת האש המצב השתפר?
"המצב יותר טוב אבל ממש לא חזר לעצמו. שאין אזעקות אנשים יושבים יותר בחוץ." סיפרה סיגל.

גם ענף הבינוי בו פועלים הרבה עובדים מהמגזר הערבי כמעט ונסגר. האתרים היו דוממים כאשר 52.5% מהעובדים בו לא הגיעו על פי הסקר של הלמ"ס לעבודתם.  רן בעל עסק למכירת ברזל סיפר בשיחה עם ביזפורטל: "בשבועיים הראשונים למלחמה העסק דמם. בשבוע השלישי התחיל להיות טיפה יותר טוב וכיום אנו עומדים בהיקפים של כ- 50% מהיקפי העבודה שחווינו בטרם פרצה המלחמה.

"אתרי הבניה לא חזרו לעצמם אנחנו בעיקר מספקים כעת סחורה לתעשייה ותשתיות לא לבניין. בגדה המצב הרבה יותר חמור. היקפי המכירות שלנו שם ירדו בסדר גודל של 80% מכיוון שקשה מאוד לעבור ממקום למקום בתוך השטחים ויש להם בעיה קשה של תזרימי מזומנים.

האם הלקוחות ביקשו לדחות תשלומים או ביטלו הזמנות ?
"בשלושת השבועות הראשונים, חלק גדול מהלקוחות ביקשו מהספקים להמתין עם המשלוחים כי אי אפשר היה להוציא סחורה מהנמלים. לא היה משאיות  לנייד את הסחורה וגם הנמלים היו מלאים בסחורות כי לא משכו סחורה ולא יכלו לקבל סחורה. יש  הרבה לקוחות שביטלו הזמנות על רקע אי הוודאות. הם לא יודעים מה הולך להיות".

האם זה בדומה לתקופה הקורונה?
"קצת, הלחץ בתקופת הקורונה של הלקוחות היה יותר גדול כי לא ידעו מזה זו מגפה ולכן ביטלו הזמנות והיו עיכובים באספקת הסחורה".

האם מחירי הברזל עלו בחדות בתקופת המלחמה ?
"המחירים עלו בתקופת המלחמה ב-50% לעומת המצב בטרם המלחמה. בין היתר בשל עלויות ההובלה הגבוהות מסין. זה עולה בין 30-40 דולר לטון ברזל וכמובן זה ייקר את המחירים ללקוחות. בגלל שמוציאים כעת פחות סחורה כולם צריכים להרים את המחיר".

איך הממשלה יכולה לעזור?
"הממשלה יכולה לעזור בעיקר בעניין של פועלים. אין פועלים באתרי הבניה".

לא רק אתרי הבנייה נותרו שוממים, היה מאוד קשה לענף האומנות ובידור לשמור על מורל גבוהה והפקות שהתחילו בטרם פרצה המלחמה דוממו לחלוטין את המנועים. בפועל כ-52.9% מהעובדים בענף האומנות הבידור והפנאי לא הגיעו לעבודתם בחודש אוקטובר כך עולה מהסקר של הלמ"ס.

"ההרגשה שלי כיום שהעובד הפשוט צריך להיכנס מתחת לאלונקה, ועסקים גדולים שלא נפגעו מהמלחמה מנצלים אותנו" כך אמרה בשיחה עם ביזפורטל מיכל המתעסקת בפרסום ושיווק.

לפני מספר חודשים החליטה מיכל לצאת לדרך עצמאית אך המלחמה טרפה עבורה את הקלפים, "כל החומרים שהכנתי וצילמתי כולל ימי צילום, עריכות וכיו"ב הלכו לפח. אין לי מושג מה יהיה גורל התשלום היחסי לגבי מה שכן נעשה. בפועל שום דבר לא שוחרר לאוויר כי הכל הפך להיות לא רלוונטי ואני בהפסד של עשרות אלפי שקלים מבחינת העסק. לכן לא נראה לי שאשרוד".

לדברי מיכל גם מקום העבודה החלקית שלקחה בעסק יציב אחר בשביל לייצב את עצמה מבחינה כלכלית עד שהעסק שלה יתרומם, החליט לנצל את המצב לרעתה "קיימת התלבשות של עסקים שרחוקים מלהיות הפסדים על המלחמה.  הם מתנהלים כמו בקורונה רואים את כולם מצמצמים ומפטרים. הם נוקטים בהליכי צמצום חריפים ומי שמשלם את זה העובדים. פתאום הם נדרשים לתת יותר שעות ללא תוספת תשלום. כעובדים כל אחד נאחז במה שיש לו למרות שלא משלמים לנו שעות נוספות. מבחינתם הם יודעים שלא נלך לחפש כעת מקום אחר. פשוט נכנסנו כעובדים מתחת לאלונקה".
 

מחסור במורים  

אתם מרגישים שהילדים שלכם לא לומדים, שיעורי הזום בבית הספר מתבטלים חדשות לבקרים אין זה מקרי. מספר העובדים בענף החינוך רשם בחודש אוקטובר נפילה של 46.6%. זה מצב מאוד עגום שאם הממשלה לא תשכיל לטפל בו במהירות יקשה  על המשק בעורף לחזור לשגרה.

גם בענף שירותי התחבורה אחסנה דואר ובלדרות נרשמה ירידה חדה של 48.6% במספר העובדים. בענף החקלאות הייעור והדיג כמות העובדים ירדה ל 35.5%  . בענף המסחר הסיטונאי ותיקון כלי הרכב נרשמה ירידה של  34.7% .

בפועל מהסקר של הלמ"ס עולה כי שיעור המועסקים מכלל התעסוקה במשק ירד ל- 61% בהשוואה ל 61.3% בספטמבר. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עלה ל- 81.2% בהשוואה ל 81.4% בחודש ספטמבר. שיעור התעסוקה בקרב בני 25-64  ירד ל 79% לעומת אחוז של 79.1% שהיה בחודש הקודם. אחוז הבלתי ועסקים מכוח העבודה בני 25-64 ירד ל 2.8% בהשוואה ל 2.9% בחודש ספטמבר.  אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים מסתכם ב 77.15 לעומת 76.9% בחודש הקודם.

בשל הגיוס ההמוני והעובדה שאנשים רבים נאלצו לעזוב את ביתם, אחוז המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע או חלק מהשבוע באוקטובר 2023 עלה ל- 33.5% בהשוואה ל- 26.7% בחודש ספטמבר. אין זה מפתיע לגלות כי העובדים במגזר הציבורי נפגעו הרבה פחות מהעובדים במגזר הלא ציבורי. אחוז הנעדרים במגזר הציבורי עמד על כ- 26.8% בהשוואה ל -26.4% בחודש ספטמבר. ובמגזר הלא ציבורי אחוז הנעדרים טיפס ל 36.4% בהשוואה לאחוז הרבה יותר נמוך של 27% בספטמבר.
 

הירידה בפעילות המשקית לפי ענפים 

 נתונים: למ"סנתונים: למ"ס

תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    עני
    מולייר 30/11/2023 09:55
    הגב לתגובה זו
    2 0
    הגב חזק אבל כלכלית קורסים אני כבר בלי טסט לרכב אין איך לשלם חשמל וארנונה בקושי מגרד לקניות מזון לילדים .
    סגור
  • שים לב שבלי טסט, הביטוח לא תקף
    המגיב 30/11/2023 21:25
    הגב לתגובה זו
    2 0
    אם חס וחלילה יקרה משהו, הביטוח לא יכסה, והנזק שלך יהיה גדול פי כמה. נסה לצמצם בדברים אחרים.
    סגור
  • 1.
    הגב נשבר
    משה 28/11/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    2 0
    כעצמאי קטן כבר קרוב ל 40 שנה .. נשבר לי הגב לשאת באלונקה !!! רק משלם כל הזמן מיסים וביטוח לאומי ונשאר בסוף בלי כסף, בלי פנסיה ובלי זכויות. מדינה זבל !
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות