מעסיקים בני נוער בקיץ: כל מה שצריך לדעת; וגם - מה השכר של בני נוער?
קיץ
כמקובל בישראל, בני נוער רבים מנצלים את חופשת הקיץ כדי לעבוד, להתנסות בשוק העבודה ולהרוויח קצת כסף. לפי הנתונים בשנה שעברה עבדו בחופשת הקיץ מאות אלפי בני נוער בתחומים שונים. מעסיקים רבים רוצים להיעזר בבני הנוער, שהינם כוח עבודה צעיר ורענן, ומצד שני זול יחסית ולא דורש קביעות.
על גבי כל המגבלות הרגילות הקיימות בנוגע להעסקת עובדים, העסקת בני נוער מורכבת אף יותר מבחינת החוק ומחייבת תשומת לב למספר רב של דברים יחודיים לבני נוער, כגון: אופי העבודה, מקום העבודה, תנאי העבודה וכמובן תשלום השכר לשעה. החוק מתייחס לבני נוער בצורה ייחודית וזאת מכמה סיבות. ראשית, בני הנוער רגישים יותר מבחינה רפואית וחינוכית, ויש צורך להגן עליהם. כמו כן, יש אינטרס להגן עליהם מפני ניצול במקום העבודה ופגיעה בזכויותיהם. על כן נקבעו כללים שונים שעל המעסיק לפעול לפיהם, כדי לאפשר לו להעסיק בני נוער.
מאיזה גיל מותר להעסיק בני נוער?
במהלך כל שנת הלימודים החוק מאפשר להעסיק בני נוער מגיל 15 בתנאים מגבילים, אך בחופשת הקיץ ניתן להעסיק בני נוער החל מגיל 14. זאת, כדי שלא לפגוע בהתפתחות החינוכית והלימודים של בני הנוער, שיש חשיבות לאפשר להם להשלים את לימודיהם כנדרש.
- כל הכותרות
מה המגבלות העיקריות הקיימות בנוגע לאופי העבודה או למקום העבודה?
כאן החוק מתייחס לכמה דברים, שנובעים בעיקר מהצורך להגן על הנוער, הן מבחינה פיזית והן מבחינה חינוכית. כך למשל, החוק דורש העסקה רק בעבודה קלה, שאין בה כדי להזיק לבריאות הנער או התפתחותו. לכן החוק מגביל נשיאת משקל כבד, או אוסר על הפעלת מכשור כבד ומסוכן.
כמו כן, החוק אוסר להעסיק נוער במקומות מסוכנים, כמו אתרי בניה, בתחומים מסוכנים, כמו חומרי נפץ, או במקומות העלולים לחשוף את הנוער לקרינה וחומרים כימיים, כגון בתי חולים, בתי מטבחיים וכדומה. יצוין שהחוק גם מדגיש שיש להגן על התפתחותו החינוכית של הנער, ולכן יש להימנע מהעסקה בתחומים מפוקפקים מבחינה חינוכית ומוסרית. בנוסף, כתנאי להעסקת נוער נדרש אישור מרופא משפחה לגבי בריאותו של הנער ויכולתו לעבוד בתחום הנדרש.
מה קורה במקרה של פציעה חלילה?
גם כאשר נוקטים בכל אמצעי הזהירות – קורות לפעמים תאונות. לכן, יש להקפיד על רישום ותשלום מסודר לביטוח לאומי בגין העסקת הנוער, לצורך ביטוח העובדים במסגרת עבודתם. אם חלילה מתרחשת תאונת עבודה, יש להגיש תביעה לביטוח לאומי לבירור ומימוש הזכויות המגיעות לנפגע בעבודה.
האם מעבר לתחום העיסוק, ישנן הגבלות נוספות בהעסקת נוער?
ישנה הגבלה גם על שעות עבודת הנערים. באופן כללי ניתן להעסיק אותם עד 8 שעות ביום, ולא יותר מ- 40 שעות בשבוע. כמו כן ישנה הגבלה על שעות עבודה בלילה, ואין להעסיק נער עד גיל 15 אחרי השעה 20:00 או לפני השעה 8:00. אמנם לגבי בני נוער בין הגילאים 16-18 מותר להעסיקם במשך חופשת הקיץ עד לשעה מאוחרת יותר, והשנה (2024) אף תוקן החוק המאפשר להעסיקם עד לשעה 1:00 לםנות בוקר, אך על המעסיק מוטלת החובה לדאוג להגעתם חזרה לביתם בשלום.
ומה בנוגע לשכר שיש לשלם לנוער? האם שכר מינימום?
לבני נוער נקבע שכר מינימום נמוך יותר מאשר עובד בגיר. שכר המינימום המעודכן כיום לבני נוער, לאחר עדכונו הכללי באפריל 2024, הוא כך: בגילאים 14-16 שכר המינימום עומד על 23.79 שקל לשעה. בגילאים 16-17 שכר המינימום עומד על 25.49 שקל לשעה. בגילאים 17-18 שכר המינימום עומד על 28.21 שקל לשעה. יודגש שכמובן ניתן לשלם יותר משכר מינימום, אך אסור לשלם פחות ממנו, גם אם הנער הסכים לכך.
מה לגבי תשלום בגין שעות נוספות?
כאמור, אסור להעסיק בני נוער מעבר לשעות המותרות. אולם במידה וקרה שבני נוער עבדו שעות נוספות, על אף האיסור החוקי, חובה לשלם להם 125% מהמשכורת השעתית עבור כל אחת מהשעתיים הנוספות הראשונות, ו-150% עבור כל שעה מעבר לכך.
מה בני הנוער יכולים לעשות אם זכויותיהם נפגעו?
חשוב שבני הנוער ידעו שזכויותיהם אינן הפקר. הם יכולים לפנות למשרד הכלכלה ולהגיש תלונה באתר האינטרנט של המשרד, לצורך פתיחת הליך מנהלי או פלילי כנגד המעסיק, או לפנות ישירות לבית הדין לעבודה לצורך קבלת פיצוי. מומלץ שבני הנוער יתייעצו עם הוריהם, או האפוטרופוס החוקי, לפני החתימה על חוזה, פנייה להליך משפטי, או כל דבר שלא נראה להם כשורה, על מנת שיוכלו לכוון אותם כיצד להתנהל.
למעסיקים אומר כי אתם מעסיקים עובדים רגישים יותר, צעירים חדורי מוטיבציה אך חסרי ניסיון, שמבקשים להתנסות בעבודה זמנית במהלך חופשתם וגם להנות מזה. אף מעבר לחובת תום הלב הרגילה שחלה על מעסיקים כלפי עובדיהם, יש להתייחס לבני הנוער ברגישות, בסלחנות וברוחב לב. הם כאן כדי לעבוד אצלכם ולסייע לכם, אבל הם זקוקים להגנה וליחס מכיל. תתחשבו בהם ואל תעמדו על קוצו של יוד בנוגע לעבודתם, משימותיהם וזכויותיהם, וכך כולם יוכלו להרוויח מהסדר זה.
הכותב הוא עורך דין מומחה לדיני עבודה, בעל משרד עו"ד ומרצה בקריה האקדמית אונו
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
