אמדוקס מעדיפה עובדים הודים על פני ישראלים - למה היא צודקת ומה המשמעות לכלכלה המקומית?

אמדוקס  אמדוקס של מוריס קאהן הונפקה בסוף שנות ה-90' בוול סטריט והוכתרה כהנפקה הישראלית הגדולה ביותר ואחת מהחברות הישראליות הגדולות בוול סטריט. אנחנו אוהבים לייחס לעצמנו חברות טובות, אבל אמדוקס היתה "חצי ישראלית". הבעלים בערך ישראלי (שט ברחבי העולם כדי לא להיחשב תושב ישראל ולהיות ממוסה כאן), רוב העובדים ישראלים, מרכז המו"פ ישראלי. התקשורת הכלכלית ישר צרפה אותה למועדון המכובד לצד טבע  טבע 1.4% וצ'ק פוינט צ'ק פוינט . 

אבל משפטית אמדוקס היא חברה זרה ותדמיתית אמדוקס קוראת לעצמה ובצדק - חברה גלובלית. ועדיין - החברה הזו שהיתה מהמעסיקים הגדולים בארץ הפכה להיות מעסיקה בינונית כשבמשך מעל ל-20 שנה היא לא גייסה בנטו עובדים חדשים בארץ. היום כמו אז, לאמדוקס כ-4,500 עובדים בישראל. איפה המוח היהודי, איפה המתכנתים הישראלים? צריך, אבל יש את ההודים בפחות מחצי מחיר. הודו הפכה להיות חצי מאמדוקס. קרוב ל-15 אלף איש מועסקים בהודו. ישראל מהווה כ-15% מכוח האדם הגלובלי של החברה. בתחילת הדרך זה היה כ-80%, ולפני 20 שנה זה היה כ-40%-50%. 

אל תאשימו את החברה - היא רואה את המשקיעים, את המנהלים, היא מוכוונת רווחים. זה עולם קפיטליסטי ואלו הם כללי המשחק. המנהלים בצדק מבחינתם גם מושכים שכר והטבות בשמיים, רק שזה מאוד צורם כשעושים את זה לצד פיטורים. 

אמדוקס שמנוהלת על ידי שוקי שפר והיו"ר שלה הוא אלי גלמן, נערכת לסבב פיטורים גדול. ההערכות מדברות על 1,000 עד 2,000 עובדים וזה יכול להיות גבוה מכך. הפיטורים האלו מגיעים בהמשך לפיטורים של כ-3,000 עובדים לפני כשנה. הפיטורים רוחביים בכל הגאוגרפיות, כאשר הצפי שבארץ יפוטרו 400-500 מתוך 4,600-5,000 עובדים. בשנה שעברה החברה פיטרה כ-3,000 עובדים (סבב גדול של 2,700 עובדים וסבבים קטנים נוספים). אלי גלמן, יו"ר אמדוקס; קרדיט: נתן דביר

• ההנהלה של אמדוקס מפטרת אלפי עובדים, אבל המנהלים צוחקים כל הדרך אל הבנק
• יו"ר אמדוקס - "חבל שנתניהו לא היה על המסוק. תאונה אחת יכולה לסגור לעולם הרבה בעיות"

 

למרות הפיטורים - מצבת העובדים בנטו גדלה

אבל, כשבוחנים את כמות העובדים של החברה לשנה הפיסקלית שלה שמסתיימת בספטמבר 2023 לעומת השנה הקודמת ניתן לראות שבסוף 2023 עבדו בחברה 30,695 עובדים לעומת 30,288 עובדים בסוף שנת 2022, משמע שלמרות הפיטורים אשתקד החברה המשיכה לגייס ובנטו מצבת כוח האדם עלתה ב-407 עובדים. איך זה אפשרי?

זה מתחבר לתובנה שפתחנו בה - אמדוקס גדלה בעובדים במקומות עם שכר נמוך ובעיקר בהודו, על חשבון ישראל. חלוקת כוח האדם בדוחות המלאים נעשית לפי אזורים ולא לפי מדינות ספציפיות - APAC כולל את מדינות אסיה ו-EMEA כולל את מדינות המזרח התיכון. בהסתכלות על האזורים לא ניתן לגזור את המצב בישראל ובהודו, אך לביזפורטל נודע שבהודו מועסקים יותר מפי 3 מכמות העובדים בישראל. החברה לא הסכימה להגיב לנתון זה. שוקי שפר, מנכ"ל אמדוקס; קרדיט: יח"צ

 

ישראל - OUT, הודו - IN

אמדוקס היא עדיין מהמעסיקים החשובים בהייטק הישראלי אך כפי שניתן לראות בטבלאות הבאות, בפועל מצבת כוח האדם שלה בארץ כמעט לא השתנתה ב-20 השנים האחרונות ואף יותר.

• השנה שעובדי נייס ירצו לשכוח - השנה שברק עילם לא ישכח
• שר העבודה אישר: שכר המינימום יעלה בחודש הבא; מתי תהיה העלאה נוספת?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עברנו על השנים הקודמות והעלנו כאן מדגמית את מצב כוח האדם של החברה וההתפלוגת בין העובדים בארץ לחו"ל. כפי שניתן לראות ב-2005 אמדוקס העסיקה 4,090 עובדים בישראל וב-2007 4,588 עובדים, זאת כאשר היום כאמור החברה מעסיקה סדר גודל של 5,000 עובדים.

בשנים האלו - 2005 עד 2007, העובדים הישראלים היוו כרבע-שליש מכוח העבודה בכלל. בשנים קודמות יותר, ישראל היתה כאמור אפילו מחצית מכוח האדם: 

מהטבלה לשנים 2000-2002. ניתן לראות כי סך העובדים של אמדוקס בישראל הוא בין 4,000 ל-4,200 (כפי שיהיה כנראה אחרי הפיטורים הקרובים) קרוב למחצית מעובדי החברה. בשנים קודמות זה היה אפילו גבוה יותר. למה בעצם החליטה אמדוקס לגייס עובדים מחוץ לישראל? התשובה ברורה - כסף. 

 

השכר בהודו - עד שליש מהשכר בארץ

אמדוקס מפטרת עובדים במערב ובישראל, איפה שכוח העבודה יקר יותר, ומגייסת עובדים בהודו שם כוח העבודה זול בהרבה. השכר הממוצע לעובדי הייטק בישראל הוא 32 אלף שקל בחודש בעוד בהודו השכר יהיה במקרה הטוב 8-10 אלף שקל. זה חיסכון ענק, והמעבר למתכנתים הודים הוא ברור. עם זאת, אומרים לנו שבארץ יש ידע, יש יכולות, יש תכונות שאין להודים. זה כנראה נכון וזו הסיבה שעדיין יש כאן סניף משמעותי, ויכול מאוד להיות שבמהפכה הטכנולוגית של ה-AI אמדוקס תרצה את כוח האדם האיכותי שיש כאן, אבל כמגמה ברור שהחברה עברה בעשורים האחרונים שינוי דרמטי - מעבר לחברה הודית הרבה יותר משהיא ישראלית.

זו הדרך של אמדוקס להתחרות בשוק שלה - מערכות תוכנה, בלינג, CRM לספקיות תקשורת. היא מובילה את התחום שסובל מירידה במרווחים בשל הקשיים והאיומים על חברות התקשורת. זו הסיבה שאמדוקס מאוד רווחית ומתקרבת לרווח של 700-750 מיליון דולר, על מחזור של מעל 5 מיליארד דולר. שוויה של אמדוקס בוול סטריט הוא 9.6 מיליארד דולר והיא נסחרת במכפיל רווח עתידי של 13 השנה וכ-11 בשנה הבאה. 

 

אמדוקס היא רק דוגמה - הכלכלה המקומית בבעיה

ישראל הפסידה את אמדוקס. אנחנו לא יכולים להתחרות מול ההודים. אבל, צריך לשמר את היתרונות היחסיים שבהם ההודים ואחרים לא יכולים להתחרות בישראל - זה יכול להיות בתחומים ספציפיים עם ערך מוסף למתכנתים הישראלים - בסייבר, ב-AI ובצורך ליזום, לחשוב מחוץ לקופסא. בכל המקומות שהם סוג של עבודה רוטינית, לא פיתוח מתקדם, נראה שאין לנו יתרונות לעומת האחרים. הבעיה שמה שקרה באמדוקס יכול לחלחל לחברות אחרות, זה כבר קורה, אבל ככל שזה יתעצם ההייטק המקומי יסבול. 

מאמדוקס נמסר בתגובה: "אמדוקס היא חברה גלובאלית הפועלת ומעסיקה עובדים בכ-80 מדינות בעולם ואיננה מפרסמת נתונים הקשורים להתפלגות העובדים במדינות השונות בהם היא פועלת. אנו מגייסים עובדים באופן קבוע בכל המדינות בהן אנו פועלים, וגם בישראל, בהתאם לצרכים מקומיים וגלובליים". נציין כי החברה נשאלה ישירות על כמות העובדים בהודו אך לא הגיבה על כך.