ועדת הכספים אישרה: הקלות בתחום אגרות החוקרים הפרטיים ואגרות רו"ח
במסגרת התקנות שאושרו בוטל "כפל האגרה" במסגרתו חוקר בעל משרד פרטי נדרש לשלם גם על אגרת משרד חקירות וגם על אגרת חוקר פרטי, וכן נקבע כי חוקרים פרטיים מעל גיל 70 ישלמו רבע מהאגרות בתחום. לעניין המועמדים לקבלת רישיון רואי חשבון, נקבע כי תבוטל האגרה שעליהם לשלם בגין בקשה לפטור מבחינות הניתן בגין השלמת תואר אקדמי וכי תבוטל אגרת הרישום להתמחות המשולמת למועצת רואי החשבון
נציג משרד המשפטים בדיון ציין כי ביטול האגרות נולד בעקבות בקשת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני להקל על מילואימניקים באגרות אלה, וכי ההקלות שנקבעו למילואימניקים בעקבות פנייתו ב-2017 מורחבות כעת לכלל האוכלוסייה
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה היום (ג') את 'תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אגרות רשיון) (מס' 2) (תיקון), התשפ"ד- 2024' שמטרתן להקל את נטל תשלום האגרות השנתיות המוטל על חוקרים פרטיים. כיום קיימים בחוק שלושה סוגי רישיונות שונים בתחום החקירות הפרטיות: רישיון חוקר פרטי, רישיון משרד חקירות פרטיות ורישיון תאגיד חוקרים, כאשר על בעל רישיון לשלם אגרה שנתית עבור כל אחד מהרישיונות שהוא מחזיק.
- כל הכותרות
עלות אגרת רישיון חוקר פרטי עומדות נכון להיום על 584 שקל, ואגרת רישיון משרד לחקירות פרטיות עומדת נכון להיום על 1,464 שקל.
חוקר פרטי רשאי לעסוק בחקירות פרטיות במשרד לחקירות פרטיות בלבד, כך שעל מנת שחוקר פרטי יהיה רשאי להציע שירותי חקירות פרטיות לציבור הרחב, עליו להציע זאת במסגרת משרד לחקירות פרטיות. מצב זה מחייב חוקרים פרטיים רבים להחזיק בשני רישיונות לפחות. זאת למרות שמרבית החוקרים המחזיקים משרד אינם מעסיקים חוקרים שכירים. כך נתפסת החובה בתשלום על שני הרישיונות כ"כפל אגרה".
כדי לתקן את המצב של "כפל אגרה" נקבע בתקנות שאישרה הוועדה היום כי בעל רישיון משרד לחקירות פרטיות יהיה פטור מתשלום אגרה שנתית של רישיון חוקר פרטי.
כן אישרה הוועדה הנחה על סכום האגרה השנתית לבעלי רישיון חוקר פרטי או רישיון משרד לחקירות פרטיות שהינם מעל גיל 70, כך שישלמו אגרה בשיעור של רבע מהסכום הקבוע לכלל החוקרים: 146 שקל במקום 584 שקל עבור אגרת חוקר פרטי, ו-366 שקל במקום 1,464 שקל כיום בגין אגרת רישיון משרד חקירות פרטיות
אסף ויצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים: "אנחנו מברכים על כך, מספרים החוקרים הפרטיים הוא הנמוך ביותר מאז 2017, הצעד הזה הוא תיקון משמעותי למצב הזה".
עמיר הרן, ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים ציין בדיון כי ההקלות באגרות השונות במשרד בתקנות שאושרו ותקנות נוספות שצפויות להגיע לאישור מגיעות בעקבות הקלות דומות שנקבעו למילואימניקים בשנת 2017 בעקבות פנייה של יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני שמח על מה שנעשה עד כה, גם אני מברך על כך, לצד כך אנחנו שומעים על בעיות רגולציה שונות בתחום, ואנחנו מבקשים מהגורמים האמונים לטפל בכך".
בהמשך אישרה הוועדה את הצעת תקנות רואי חשבון (תיקון), התשפ"ד 2024, שמטרתן להקל את נטל תשלום האגרות השנתיות המוטל על נטל תשלום האגרות על המועמדים לקבלת רישיון רואי חשבון במהלך הסמכתם. כך נקבע כי תבוטל האגרה שיש שלשלם בגין בקשה לפטור מבחינות הניתן בגין השלמת תואר אקדמי בסך 333 שקל, פטור אשר ניתן ל-95% מהסטודנטים לראיית חשבון שמספקים אישור השלמת חובות תוכנית הלימודים מהמוסד בו למדו.
עוד נקבע כי תבוטל אגרת הרישום להתמחות המשולמת למועצת רואי החשבון, אשר עומדת כיום על 154 שקל. מדובר באגרה המשולמת כחלק מהליך ההסמכה, ושאף נדרשים לשלמה שנית במקרה שמתמחה עובר מקום התמחות.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני בפתח הדיון: "הצעת החוק הזו אושרה במליאת הכנסת לפני כמעט שנה וחצי והועברה בהסכמתי לוועדת החוקה. אני רוצה שיהיה סדר, והדברים יתנהלו ולא בגלל שאני אחד המציעים. לא רציתי שזה יהיה בוועדה בראשותי, זה עבר לוועדת החוקה ואין בעיה, למעלה משנה ועדת חוקה לא דנה בזה, לא שהוועדה החליטה שהיא דנה וקיבלה החלטה כזו או אחרת, היא פשוט לא דנה. בתקנון אם לאחר פרק זמן מסוים לא דנים בחוק, יכול המציע לבקש להעביר את זה לוועדה אחרת, אז ביקשתי שזה יעבור לכאן וזה אושר ע"י ועדת הכנסת".
"שמתי את זה כאן בסדר היום אחרי תקופה שביקשו ממני לחכות, ואז פנו אלי כמה אנשים, אחת שפנתה הייתה ח"כ אפרת רייטן, פנתה אלי גם יועמ"ש הכנסת, אמרתי לה שיש סעיף בתקנון ושאני רוצה את החוק הזה, אמרתי לה: כמו שאת רוצה סדר שבכל ועדה יהיה את הדיון המתאים לוועדה, יש עוד סעיף שאומר שאם יו"ר לא דן ללא סיבה מקצועית, מותר למציע החוק לבקש להעביר לוועדה אחרת. לצד כך, במסגרת השיח שקיימנו נאמר לי שנדבר עם יו"ר הוועדה, שנחזיר את זה לוועדה כדי שהדיון יהיה שם, אבל בתנאי שיקבל החלטה ושידון, ושהנושא הזה יתקדם".
לגוף החוק ציין ח"כ גפני: "אני חונכתי על כך שתפקידה של הכנסת שברגע שיש דבר שלא פוגע באחר, לאפשר למישהו לחיות על פי דרכו ומצפונו. הצ"ח הזו שאושרה במליאת הכנסת מדברת רק על מקרה אחד, מקרה ששני הצדדים מבקשים וחותמים על דיון כזה מרצונם, לדוגמא שיש לי ולמישהו ויכוח כספי ואנחנו רוצים לדון עפ"י דין תורה. בעבר יכולתי לפנות לבתי הדין הדתיים, ולומר ששנינו חתמנו ואנחנו מעוניינים לדון שם, לא הייתה בעיה. במהלך השנים הייתה החלטה של בית המשפט העליון שאמר שאי אפשר לקיים דיון כזה ממוני בבית דין רבני, אלא אם הכנסת מתקנת את החוק. חוק כזה קודם בשתי כנסות ועבר לוועדת החוקה, הוועדה דנה בחוק הזה והתקדמה בכנסות קודמות. נמצא פה היועמ"ש של הוועדה שדנה בחוק אז, אני ביקשתי לקיים דיון בחוק כפי שהחוק מאפשר. החוק הזה התקדם אבל הלכו לבחירות, והגשנו את זה שוב. אני מדבר רק על הסכמה מלאה".
חברי האופוזיציה תהו במהלך הדיון מדוע החוק הועבר לוועדת הכספים ומדוע הוא מתקיים בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת.
לאחר דברים קצרים מצד נציג הלשכה המשפטית בוועדה חוקה, ומצד יו"ר נציגות הדיינים לעניין החוק, חזר יו"ר הוועדה וציין כי הוא לא מצביע על החוק ומסכים להעברתו לוועדת חוקה: "לאור בקשת ח"כ רייטן ובקשת יועמ"ש הכנסת, אני פונה לוועדת הכנסת ומבקש להעביר את החוק שוב לוועדת החוקה. הייתה הסכמה של יו"ר הוועדה, שהוא מקיים את הדיונים כמו שצריך. הדיונים יתקיימו שם".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
