"ההנפקה של 'תמר' היא טובה. גם מדינת ישראל שמטה חובות באגרקסקו. זה אומר שלא נקנה אג"ח מדינה? ברור שנקנה"

האם מתפתחת בשוק ההון בועה? על השאלה המרכזית הזאת מנסה לענות פאנל "מציאות פיננסית - קיץ 2014" במסגרת וועידת ההשקעות השנתית של Bizportal.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי רמז כי בשוק ההון מתפתחת בועה: "מי שעקב אחר הפרסומים של בנק ישראל פתאום רואה שצץ לו מונח חדש 'אינפלציה של מחירי נכסים'. סיטואציה כזאת מתרחשת כאשר המדיניות המוניטורית היא מרחיבה. כאשר מסתכלים על האינדיקטורים בישראל, יש תחושה שיש לנו את זה. קשה להגיד שאנחנו נמצאים בקצה, אבל אולי זה רק הקדימון".

ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר נשאל מדוע העולם מתקשה לצמוח וציין כי "הייתי מבחין בין ישראל בעולם. בחלק מהמדינות בעולם יש אבטלה גבוהה שעדיין גורמות להשפעה על שוק הנדל"ן והשווקים הפיננסיים. באירופה עדיין לא נפתרו כל הבעיות ויש אופטימיות יתר בשווקים. בישראל המצב שונה. יש מספר פרשנויות להאטה בצמיחה. יש כבר חמישה רבעונים רצופים של צמיחה של 2%-2.5%. אם מנכים את הגז שזורם מתמר – אז הצמיחה אצלנו היא עוד יותר נמוכה. לדעתי חלה ירידה בפוטנציאל הצמיחה של הכלכלה וצריך להתרגל לזה".

אמיר ברמלי, יו"ר רוביקון התייחס לשאלה כיצד הם רואים את הביזנס אצלם בעת הנוכחית: "קשה להגדיר את המשק חלש. הוא יציב וזאת אחת הבעיות שלו. יש תחושה שיש שאננות. מדברים הרבה על המאקרו ושוכחים שהמאקרו בנוי על המיקרו. ישנו חוסר אדיר במקורות אדיר כדי להניע את המשק. ההשפעה של הורדת הריבית היא השפעה בעלת השלכות שייקחו זמן עד שייראו אותן. חברות קטנות ובינוניות ולא מצליחות לגייס הון יוצאות מהשוק וזה יוצר הרחבה גדולה מאוד של הפערים. עכשיו זה הזמן להתנהל כמו במשבר ועכשיו נדרשים שינויים".

עו"ד תמר פירון סמורדינסקי, שותפה בכירה מ. פירון ושות' עורכי דין ציינה כי "אם מדברים על משק שנמצא במיתון שמלמדים על העצירה. ניתן להוציא את המשק החוצה אם משקיעים בתשתיות ולצערנו זה קורה פחות. רואים פרוייקטים שמבוטלים – למשל שדה תעופה בתמנע. או הרכבת הקלה בתל אביב. למדינה יש הרבה דברים שהיא יכולה לקדם, כגון פרוייקטי הדיור להשכרה".

בהקשר זה, התייחס גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם כי "כשניגשים לפרוייקט של דיור להשכרה. ברור שמוסדיים ישמחו לממן פרוייקט שכזה. אבל הדבר דורש חיבור בין מוסדיים לבין גוף מבצע ולא תמיד ישנו גוף מבצע. זה דבר חדש ולא יודעים איך לאכול את זה. זה מגרש חדש, חוקים חדשים. מה קורה למשל כאשר דייר לא משלם? בתוך מוסדי אתה לא רוצה להיות זה שמוציא דייר מהבית שלו. עכשיו זה זמן הלימוד הזה".

עדו קוק – מנכ"ל IBI התייחס להנפקת האג"ח של תמר-בונד שביצע יצחק תשובה בהיקף של 2 מיליארד דולר וזכה לביקושי עתק מהמוסדיים ולשאלה כיצד המוסדיים הזרימו כסף רב להנפקה לאחר התספורת בדלק נדל"ן: "התזרים של האג"ח מגובה בתזרים של הגז מתמר. ההתנהגות אחרי ההנפקה (2%-3%) היא עדות לכך שמדובר בעסקה טובה ומעניינת. השאלה היא מה אתה עושה לגבי מישהו אם בכיס ימין שומט חוב ובכיס שמאל מגייס. קח לדוגמא את אגרסקו שבין בעלי המניות נמצאת מדינת ישראל. האם זה אומר שאנחנו לא קונים אג"ח מדינה? קונים. האם ההתנהגות של תשובה הייתה שיא האצילות? לא. האם הוא עבר על החוק? לא. גם לבייב לא נתן הכל. זה לא עניין של שחור ולבן אלא מדובר בגוונים".

קובי נימקובסקי, מנכ"ל אלומות ספרינט התייחס אף הוא לנושא: "אני חושב שאין גוף מוסדי שהסתכל על ההנפקה ולא עלתה לא המחשבה לגבי דלק נדל"ן. אנחנו כמשקיעים מסתכלים גם על ההיבט הכלכלי ובמקרה הזה הייתה הנפקה מאוד אטרקטיבית ולכן ראינו השתתפות מכל המשקיעים המוסדיים".

כשנשאל נימקובסקי לגבי שוק האג"ח והתשואות הנמוכות באפיק זה הוא ציין כי "צריכים להתרגל לסביבת הריבית של בנק ישראל ולהערכתי סביבת הריבית תהיה נמוכה לאורך תקופה ארוכה. צריך להסתכל על זה כמו שוק הלוואות. אנחנו רואים שאיכות החוב היא הרבה יותר גבוהה. מעצם הדברים, אנחנו מצפים לריביות יותר נמוכות באג"חים. גם חברות הפנימו את הלקח והן מחזקות את מבנה ההון שלהן".