האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף. כיצד ליצור את הפוזיציה? 1. יש למכור שוקת במחיר מימוש רחק מהכסף (מחיר מימוש A,B) ולקנות אוכף בכסף ביחס נמוך מ-1:1 2. יש לקנות מרווח עולה ומרווח יורד ממחיר מימוש בכסף (מחירי מימוש A,C ו-B,C) ולאחר מכן למכור שוקת מחוץ לכסף במחירי מימוש A,B - מחירי מימוש של המרווח. 3. למכור פרפר בכסף ולמכור שוקת במחירי מימוש של הפרפר. 4. יש לבצע מרווחי יחס מהכסף החוצה ביחס גבוה של 1:3, 1:4 . סוג המשקיע: - משקיע המעוניין לכתוב את סטיית התקן הגלומה ומשתמש באסטרטגיית האוכף הקטום (=שוקת), מעוניין למתן מעט את אפקט הגאמא / ווגא כמו גם את התנודתיות והרווחיות של השוקת שכתב. - משקיע מתוחכם אשר מניח כי האופציות מחוץ לכסף (בסביבות דלתא 25%) יקרות יחסית לסטייה בכסף בגין לחץ גדול של קוני שוקת או הגנות. ספקולנטים רבים וגופים גדולים קונים אופציות קטנות, ומאמנים בתנודה חדה מאוד עקב צפי לשינויים משמעותיים בסביבה העסקית, כלומר השוק ערוך ומתמחר אי ודאות גדולה - ניתן למעקב לפי היחס של סטיית התקן הגלומה של האופציות בדלתא 25 לבין זו בדלתא 50%. - המשקיע המאמין כי מחירי האופציות יקרות, במיוחד אלו מחוץ לכסף ומעוניין למכור את סטיית התקן וליהנות ממחיר הכסף הזול יחסית. - משקיע המנהל דינמית את תיק האופציות שכתב, מעוניין להוריד לזמן מה את האגרסיביות של השוקת והיווניות ולחזור לכתיבה מלאה מאוחר יתר. - עושה שוק ידני או ממוחשב המעוניין לגדר את החזקותיו בדלתא ווגא אפס. נגזרים: דלתא: שואפת לאפס, ווגא: בד"כ שלילית - תלוי בעוצמת M, גאמא: בד"כ שלילית, טטה - בד"כ חיובית, תלוי בעוצמת ה-M. אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים: כעיקרון אסטרטגיה זו הינה סוג של שוקת. לכן מקסימום הרווח הינו הפרמיה המתקבלת, בנוסף לתקבול בין מחיר המימוש הקנוי לבין אלו המכורים. לעומת את, ההפסד הנו תיאורטית אין סופי. ככל שנקנו יותר אופציות באזור הכסף, כך יתמתנו היווניות בטווח הקצר. במונחי פקיעה פונקצית הרווח תהא דומה לאות M סביב כסף. דיון: הדיון מתחיל באסטרטגיית האוכף הקטום, בו כותב המשקיע את השוקת סביב הכסף, מאמין בשוק יציב ונחשף לחשיפת גאמא ו-ווגא כנגד תנודות גדולות בשוק (ראה אסטרטגיית מכירת אוכף ומכירת סטיית תקן). כאשר המשקיע מנהל את האסטרטגיה בצורה דינמית ורוצה למתן, הן את היווניות וחשיפת הפוזיציה לכיוון ותנודתיות בטווח הקצר והן את הסיכון /סיכוי במונחי פקיעה - הוא קונה את האוכף שבכסף ביחס נמוך מהאופציות הכתובות. בדרך זו הוא ממתן את האוכף שבכסף ומאט את שינוי היווניות. ככל שהמשקיע יקנה יותר אוכפים בכסף מול השוקת הכתובה - כך יתמתנו היווניות ואסטרטגיית השוקת תהיה דומה למרווח יחס דו צדדי (כמו האות M). בגרף מספר 1 ניתן לראות כי ככל שנקנה יותר אוכפים בכסף מול השוקת הכתובה - תרד הפרמיה שנקבל עד למצב בו האוכפים יעלו יותר מאשר הפרמיה הכתובה. בדוגמאות ישנן 100 שוקתות כתובות מול כמות משתנה נמוכה יותר של אופציות קניות בכסף. במצב אגרסיבי ימתן האוכף הקנוי את היווניות בטווח הקצר' ויהפוך למרווח יחס בעלות אפסית בו יחס האופציות נקבע ע"פ הפרמיה שלהם. גם בגרף 2 ניתן לראות התמתנות באסטרטגיית השוקת עד מצב בו האסטרטגיה עולה כסף, אך כאן אין שינוי ביחס בין האופציות הקנויות לאלו המכורות. כאן המשקיע יוצא למחירי מימוש רחוקים יותר מהכסף בשוקת שהמשקיע מוכר, וכותב אופציות זולות יותר (מבחינת פרמיה) בעלות יווניות קטנות יותר מול הכסף האגרסיבי הקנוי. בגרף 3 ניתן לראות כי לא חייבים לקנות את האוכף בכסף מול השוקת המכורה אלא ניתן לקנות שוקת אחרת, קרובה יותר לכסף ואגרסיבית יותר ביווניות מול זו המכורה הרחוקה יותר מהכסף. בצורה זו הוא יכול לשנות את השקתות ככל שדעתו משתנה לגבי התנודתיות הצפויה במחיר נכס הסיס, והאגרסיביות של האסטרטגיה אותה הוא מבקש. המשקיע יכול לקנות בכסף אופציות CALL או PUT בלבד מול השוקת המכורה. בצורה זו משנה המשקיע הן את היווניות והן את פונקצית הרווחים בצורה שאינה סימטרית תוך שהוא "מבזבז" פרמיה נמוכה יותר. בגרף 4 ניתן לראות משקיע אופטימי המאמין בעליות תוך תנודתיות נמוכה וקנה אופציית call בחצי הכמות מהשוקת הכתובה, וכן משקיע פסימי שקנה רק אופציית PUT בחצי הכמות מהשוקת הכתובה. יש לציין כי האופציות נקנות בכסף מול השוקת המכורה באזור דלתא 25%. כמובן שהמשקיע אינו חייב לקנות אופציות בכמות ובמרחק שווה מהכסף, כשהוא בונה אסטרטגיה מסוג זה, אלא עקום סטיות התקן. חדות אופ' ה-CALL וה-PUT הן אלו שיובילו אותו לאסטרטגיה זו. במקביל, יכול גם לקנות את שארית האופציות מחוץ לכסף, ובכך הוא קוטם את הפסדיו ב"סטופים" מובנים. הכוונה היא שאם מכר 100 שוקתות וקנה 50 אוכפים באזור הכסף, הוא יכול לקנות את ה-50 האופציות הנותרות רחוק מאוד מהכסף ומהשוקת. בצורה זו המשקיע משנה בצורה דינמית הן את היחס בין האופציות הקניות בכסף לבין אלו שמכורות ביחס גבוה יותר מחוץ לכסף, והן את המרחק של מחירי המימוש אלו מאלו. ככל שהיחס והמרחק בין הכתובות לקנויות יקטן - כך תתפקד האסטרטגיה כסולידית יותר ולהיפך. בנקודה זו אזכיר כי גם עושי השוק הידניים והממוחשבים משתמשים באסטרטגיה זו כשהם מספקי נזילות בשוק באופציות. למעשה הן באסטרטגיה זו והן באסטרטגיית המרווח ניתן להחליף את האופציות ביחס של ווגא אפס, ולאחר מכן לאפס את הדלתא בחוזים עתידיים או סינטטיים. התוצאה הינה מרווח או M בדלתא ווגא אפס. דלתא: היות והמשקיע כתב שוקת, הרי שהדלתא תזוז לרעתו, כלומר תעלה ותהפוך חיובית כשהשוק יורד. היא תרד ותהפוך שלילית כשהשוק עולה. אפקט הגאמא: אפקט זה פועל לרעת המשקיע. הגאמא הינה שלילית ומשנה את הדלתא כאמור לרעת המשקיע. היות וישנן גם קניות באזור הכסף, הרי שהאפקט חלש יותר מאשר מכירת שוקת עירומה, והאפקט מצטמצם לקראת פקיעה (ראה גרף מס' 6). אפקט הווגא: אפקט זה שלילי. קיימת עלייה בסטיות התקן הגלומות באופציות מזיקות לאסטרטגיה. גם כאן חלש יותר האפקט מאשר בשוקת כתובה עירומה. טטא: אפקט זה פועל לטובת המשקיע. כל יום שעובר יורד שווי האסטרטגיה. גם כאן אפקט זה חלש יותר מאשר בשוקת כתובה עירומה, וכמו כן לקראת הפקיעה בשל האוכף הקנוי שבה. טיפ: ניתן לעקוב אחר יחס סטיית תקן בדלתא 25 של אופ' ה-CALL ושל אופ' ה-Put חלקי סטיית התקן בכסף כפול 2. יחס זה מודד את אטרקטיביות האופציות הקטנות מול האופציות שבכסף. *כל הזכויות שמורות **לזירה של פניני במגזין מגדל ***לרשימת כל האסטרטגיות