אסטרטגיה מס' 11: LONG PUT

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף.

כיצד ליצור את הפוזיציה?

1. קנה אופציית PUT.

2. מכור נכס בסיס בשורט (קבל ריבית) וקנה אופ' CALL.

3. מכור חוזה עתידי / סינטטי וקנה אופ' CALL.

4. מכור אופ' 001 C בשורט (קבל ריבית) וקנה אופ' CALL.

הערה: ניתן לבצע את סעיפים 2, 4 ללא ריבית אך כדי להשיג תוצאה דומה

צריך יהיה להפחית את הריבית על ההון העצמי בגובה סכום המנוף לסעיף 1, 3.

סוג משקיע:

משקיע פסימי הצופה נכס מוביל יורד, וכן צופה המשקיע נכס מוביל הצפוי להגדיל תנודתיותו העתידית.

נגזרים:

דלתא: שלילית, ווגא: חיובית, טטה: שלילית (למעט PUT עמוק עמוק בכסף).

גאמא: חיובית, רו: שלילי.

אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים:

ככל שנכס הבסיס במועד המימוש נמוך יותר - הרווח גדל. נקודת האיזון היא נק' A והיא מחיר המימוש פחות הפרמיה ששולמה. ההפסד מוגבל לגובה הפרמיה בלבד, והוא מתממש במידה ובפקיעה הנכס המוביל גבוה ממחיר המימוש.

דיון:

ככל שהמשקיע יקנה אופציית PUT במחיר מימוש גבוה יותר (בתוך הכסף), כך יקבל אופציה בעלת דלתא גבוהה יותר (אשר מגיבה בעוצמה רבה יותר לתנודתיות נכס הבסיס). אך ככל שיקנה אופציה בעלת מחיר מימוש נמוך יותר (מחוץ לכסף) בהון עצמי נתון - כך יקבל מנוף גדול יותר (אומגה) על הונו.

במקביל, ככל שיקנה המשקיע אופציה בעלת מחיר מימוש גדול יותר, כך יקבל מדד אפקטיבי גבוה יותר (וטוב יותר) אך יסכן יותר מהונו העצמי. משפט זה מקביל לרכישת ביטוח על הנכס המוביל - ככל שהביטוח טוב יותר (מכסה יותר) כך תהה הפרמיה גבוהה יותר, ולהפך

המשקיע הסולידי, שמאמין בשוק תנודתי בעל פוטנציאל רווח ומחפש קניית הגנה/ גידור, יקנה אופציה באזור הכסף בעלת דלתא 50% וכך יחכה לתנודה במחיר הנכס.

משקיע שאינו רוצה לקנות פרמיה גבוהה, עדיין מאמין בתנודתיות ורוצה הגנה לירידה חזקה בלבד - יקנה אופציה מחוץ לכסף בעלת דלתא נמוכה של 10%-20%. המשקיע הספקולנט יחפש (בצורה הפוכה) אופציה עמוקה בכסף, כאשר הוא רוצה חשיפה נמוכה אל מחיר נכס הבסיס (בשורט כמובן), או מספר אופציות מחוץ לכסף - כאשר רוצה להגדיל את חשיפתו אל שורט בנכס המוביל על הון עצמי נתון.

הדלתא נותנת שני פרמטרים חשובים מאוד למשקיע:

1. בכמה יעלה מחיר האופציה (פרמיה) בירידת נקודה אחת במחיר נכס הבסיס (בהנחת זמן , ריבית,IV , קבועים), כך שיוכל להעריך את רווחיו בטווח הקצר (או את הפסדיו במקרה הפוך).

2. כמה תעלה הפרמיה (מחיר האופ') באחוזים מתוך ירידה מסוימת בנכס הבסיס, שוב ההשוואה הנה ליחידה אחת שורט במניה. בנקודה זו יעשה המשקיע הסולידי שימוש בדלתא ברצונו לקנות הגנה להחזקותיו בנכס המוביל.

במידה והמשקיע קנה אופ' בעלת דלתא 50%, הרי שכל ירידה בנכס הבסיס תקוזז ב-50% ע"י רווחיו באופ' ה-PUT בהנחת סטיית תקן קבועה (ראה דיון בגאמא). ולהפך, במקרה של עלייה בנכס הבסיס (ראה דיון באסטרטגית PROTECTIV PUT).

יש לבדוק שני אלמנטים נוספים בקניית PUT כהגנה: גובה פרמיית ההגנה (חלוקת מחיר האופ' במחיר נכס הבסיס), ונקודת מקסימום ההפסד המצרפי (הפסד מקסימלי על ההשקעה המצרפית של המניה והאופציה - ראה דיון באסטרטגיית PROTECTIV PUT) שהיא למעשה מחיר ה-CALL הסינתטי.

גרף 3 מראה את השינויים בדלתא ובגאמא כפונקציה של מחיר הספוט וימים לפידיון.

יתרון הגאמא:

משקיע שישתמש באופ' ה-PUT כגידור סולידי מול הנכס המסוכן (קניית אופ' PUT מול החזקות בנכס הבסיס המסוכן), וגם הספקולנט שישתמש באופ' ה-PUT כהגדלת אפשרותו לביצוע שורט בנכס המסוכן מעבר לאפשר (הן ע"י השאלת נכס בסיס והן ע"י יחס הון עצמי - MARGIN) - ייהנו מ"אפקט הגאמא" - אפקט אשר מגדיל את החשיפה במונחי נכס הבסיס ככל שיעלה נכס הבסיס, ויכניס את המשקיעים "אוטומטית" לתוך הנכס (=יקטין את אחוז ההגנה - השורט), ויוציא את המשקיעים החוצה במונחי נכס הבסיס ככל שירד מחיר הנכס (=יגדיל את אחוז ההגנה - השורט).

גם באופציה זו האפקט יפעל בעוצמה גדולה ביותר כאשר האופציה באזור הכסף וייחלש ככל שתתרחק האופציה מן הסף. (הערה: אפקט הגאמא שווה לאפקט הגאמא באופציית CALL מקבילה)

אפקט הווגא:

כבר מהסעיף הקודם ניתן להבין כי המשקיע ייהנה ככל שתיגדל תנודתיותו של הנכס המוביל. בטווח הקצר יכול המשקיע ליהנות מעלייה גדולה מזו שציפה (במונחי דלתא מנוכה טטה) במחיר אופ' ה-PUT, וזו בגלל שקיבל עוד כמה נקודות ווגא (כאשר גדלה אי הוודאות המגולמת במחיר האופציה).

במידה דומה יכול המשקיע להתאכזב ממקרה הפוך. (עלייה וירידה בסטיית התקן כפונקציה של ימים ומחיר ספוט, גרף ימיני בעליית סטיית תקן וגרף שמאלי בירידת סטיית תקן).

אפקט זה זהה לאפקט הווגא באופציית CALL מקבילה, והינו פועל בעוצמה גדולה יותר כאשר האופציה קרובה לאזור הכסף.

אפקט הטטה:

גורם המנוף והפרמיה הגלומה במחיר אופ' ה-PUT, גורמים לאופציה לאבד מערכה ככל שמתקצר זמן המימוש (למעט אופ' עמוקה עמוקה בכסף) - לכן יצפה המשקיע הספקולנט לירידה בטווח קצר במחיר הנכס המוביל. אפקט זה ילך יצבור תאוצה ככל שנתקרב ליום הפקיעה.

ריבית:

ככל שתעלה הריבית חסרת הסיכון לטווח קצר - כך תרד פרמיית הסיכון באופ' ה-PUT, שכן המשקיע יקבל (בעתיד) סכום עתידי שהערך הנוכחי שלו ירד ככל שתעלה הריבית (ולכן ישלם פחות עבור האופ'), ולהפך.

למעשה במידה וריבית חסרת הסיכון הייתה אפס, הרי ללא פער סטיות תקן מחיר ה-PUT היה כמעט זהה למחיר ה-CALL בדלתא מקבילה (התפלגות לוג נורמלית).

ראה דיון באסטרטגיית PROTECTIV PUT - אפשרויות ארביטרז':

P= S- RS +C

P=F- C+

P=1C - RS+C

מקרא:

C=CALL

P=PUT

F=FUTURE

S=מניה

RS=ריבית.

טיפ:

כאשר המשקיע מאמין בשוק תנודתי, הוא יעדיף לקנות שתי אופציות PUT באזור הכסף בעלות דלתא 50%, על פני ביצוע שורט במניה עצמה (המשקיע יוכל לאפס דלתא כאשר תהיה תנודה גדולה במחיר נכס הבסיס).

כשהשוק עצבני, משקיע המתוחכם יעדיף לקנות אופציה מחוץ לכסף + מניה, על פני קניית מניה ללא ביטוח (קניית CALL סינטטי) וכן יגלגל מחוץ לכסף את האופציה ככל שירד מחיר נכס הבסיס).

ככל שעקום סטיות התקן ישר יותר - מחירי המימוש הנמוכים נסחרים בסטיות תקן גלומות דומות לסטיות התקן הגלומות במחירי המימוש הגבוהים ישנה כדאיות לצאת יותר מחוץ לכסף, ולהפך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 24/12/2012 12:35
    הגב לתגובה זו
    איך להגן על נכס הבסיס?

אסטרטגיה מס' 38: אסטרטגיית M

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף. כיצד ליצור את הפוזיציה? 1. יש למכור שוקת במחיר מימוש רחק מהכסף (מחיר מימוש A,B) ולקנות אוכף בכסף ביחס נמוך מ-1:1 2. יש לקנות מרווח עולה ומרווח יורד ממחיר מימוש בכסף (מחירי מימוש A,C ו-B,C) ולאחר מכן למכור שוקת מחוץ לכסף במחירי מימוש A,B - מחירי מימוש של המרווח. 3. למכור פרפר בכסף ולמכור שוקת במחירי מימוש של הפרפר. 4. יש לבצע מרווחי יחס מהכסף החוצה ביחס גבוה של 1:3, 1:4 . סוג המשקיע: - משקיע המעוניין לכתוב את סטיית התקן הגלומה ומשתמש באסטרטגיית האוכף הקטום (=שוקת), מעוניין למתן מעט את אפקט הגאמא / ווגא כמו גם את התנודתיות והרווחיות של השוקת שכתב. - משקיע מתוחכם אשר מניח כי האופציות מחוץ לכסף (בסביבות דלתא 25%) יקרות יחסית לסטייה בכסף בגין לחץ גדול של קוני שוקת או הגנות. ספקולנטים רבים וגופים גדולים קונים אופציות קטנות, ומאמנים בתנודה חדה מאוד עקב צפי לשינויים משמעותיים בסביבה העסקית, כלומר השוק ערוך ומתמחר אי ודאות גדולה - ניתן למעקב לפי היחס של סטיית התקן הגלומה של האופציות בדלתא 25 לבין זו בדלתא 50%. - המשקיע המאמין כי מחירי האופציות יקרות, במיוחד אלו מחוץ לכסף ומעוניין למכור את סטיית התקן וליהנות ממחיר הכסף הזול יחסית. - משקיע המנהל דינמית את תיק האופציות שכתב, מעוניין להוריד לזמן מה את האגרסיביות של השוקת והיווניות ולחזור לכתיבה מלאה מאוחר יתר. - עושה שוק ידני או ממוחשב המעוניין לגדר את החזקותיו בדלתא ווגא אפס. נגזרים: דלתא: שואפת לאפס, ווגא: בד"כ שלילית - תלוי בעוצמת M, גאמא: בד"כ שלילית, טטה - בד"כ חיובית, תלוי בעוצמת ה-M. אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים: כעיקרון אסטרטגיה זו הינה סוג של שוקת. לכן מקסימום הרווח הינו הפרמיה המתקבלת, בנוסף לתקבול בין מחיר המימוש הקנוי לבין אלו המכורים. לעומת את, ההפסד הנו תיאורטית אין סופי. ככל שנקנו יותר אופציות באזור הכסף, כך יתמתנו היווניות בטווח הקצר. במונחי פקיעה פונקצית הרווח תהא דומה לאות M סביב כסף. דיון: הדיון מתחיל באסטרטגיית האוכף הקטום, בו כותב המשקיע את השוקת סביב הכסף, מאמין בשוק יציב ונחשף לחשיפת גאמא ו-ווגא כנגד תנודות גדולות בשוק (ראה אסטרטגיית מכירת אוכף ומכירת סטיית תקן). כאשר המשקיע מנהל את האסטרטגיה בצורה דינמית ורוצה למתן, הן את היווניות וחשיפת הפוזיציה לכיוון ותנודתיות בטווח הקצר והן את הסיכון /סיכוי במונחי פקיעה - הוא קונה את האוכף שבכסף ביחס נמוך מהאופציות הכתובות. בדרך זו הוא ממתן את האוכף שבכסף ומאט את שינוי היווניות. ככל שהמשקיע יקנה יותר אוכפים בכסף מול השוקת הכתובה - כך יתמתנו היווניות ואסטרטגיית השוקת תהיה דומה למרווח יחס דו צדדי (כמו האות M). בגרף מספר 1 ניתן לראות כי ככל שנקנה יותר אוכפים בכסף מול השוקת הכתובה - תרד הפרמיה שנקבל עד למצב בו האוכפים יעלו יותר מאשר הפרמיה הכתובה. בדוגמאות ישנן 100 שוקתות כתובות מול כמות משתנה נמוכה יותר של אופציות קניות בכסף. במצב אגרסיבי ימתן האוכף הקנוי את היווניות בטווח הקצר' ויהפוך למרווח יחס בעלות אפסית בו יחס האופציות נקבע ע"פ הפרמיה שלהם. גם בגרף 2 ניתן לראות התמתנות באסטרטגיית השוקת עד מצב בו האסטרטגיה עולה כסף, אך כאן אין שינוי ביחס בין האופציות הקנויות לאלו המכורות. כאן המשקיע יוצא למחירי מימוש רחוקים יותר מהכסף בשוקת שהמשקיע מוכר, וכותב אופציות זולות יותר (מבחינת פרמיה) בעלות יווניות קטנות יותר מול הכסף האגרסיבי הקנוי. בגרף 3 ניתן לראות כי לא חייבים לקנות את האוכף בכסף מול השוקת המכורה אלא ניתן לקנות שוקת אחרת, קרובה יותר לכסף ואגרסיבית יותר ביווניות מול זו המכורה הרחוקה יותר מהכסף. בצורה זו הוא יכול לשנות את השקתות ככל שדעתו משתנה לגבי התנודתיות הצפויה במחיר נכס הסיס, והאגרסיביות של האסטרטגיה אותה הוא מבקש. המשקיע יכול לקנות בכסף אופציות CALL או PUT בלבד מול השוקת המכורה. בצורה זו משנה המשקיע הן את היווניות והן את פונקצית הרווחים בצורה שאינה סימטרית תוך שהוא "מבזבז" פרמיה נמוכה יותר. בגרף 4 ניתן לראות משקיע אופטימי המאמין בעליות תוך תנודתיות נמוכה וקנה אופציית call בחצי הכמות מהשוקת הכתובה, וכן משקיע פסימי שקנה רק אופציית PUT בחצי הכמות מהשוקת הכתובה. יש לציין כי האופציות נקנות בכסף מול השוקת המכורה באזור דלתא 25%. כמובן שהמשקיע אינו חייב לקנות אופציות בכמות ובמרחק שווה מהכסף, כשהוא בונה אסטרטגיה מסוג זה, אלא עקום סטיות התקן. חדות אופ' ה-CALL וה-PUT הן אלו שיובילו אותו לאסטרטגיה זו. במקביל, יכול גם לקנות את שארית האופציות מחוץ לכסף, ובכך הוא קוטם את הפסדיו ב"סטופים" מובנים. הכוונה היא שאם מכר 100 שוקתות וקנה 50 אוכפים באזור הכסף, הוא יכול לקנות את ה-50 האופציות הנותרות רחוק מאוד מהכסף ומהשוקת. בצורה זו המשקיע משנה בצורה דינמית הן את היחס בין האופציות הקניות בכסף לבין אלו שמכורות ביחס גבוה יותר מחוץ לכסף, והן את המרחק של מחירי המימוש אלו מאלו. ככל שהיחס והמרחק בין הכתובות לקנויות יקטן - כך תתפקד האסטרטגיה כסולידית יותר ולהיפך. בנקודה זו אזכיר כי גם עושי השוק הידניים והממוחשבים משתמשים באסטרטגיה זו כשהם מספקי נזילות בשוק באופציות. למעשה הן באסטרטגיה זו והן באסטרטגיית המרווח ניתן להחליף את האופציות ביחס של ווגא אפס, ולאחר מכן לאפס את הדלתא בחוזים עתידיים או סינטטיים. התוצאה הינה מרווח או M בדלתא ווגא אפס. דלתא: היות והמשקיע כתב שוקת, הרי שהדלתא תזוז לרעתו, כלומר תעלה ותהפוך חיובית כשהשוק יורד. היא תרד ותהפוך שלילית כשהשוק עולה. אפקט הגאמא: אפקט זה פועל לרעת המשקיע. הגאמא הינה שלילית ומשנה את הדלתא כאמור לרעת המשקיע. היות וישנן גם קניות באזור הכסף, הרי שהאפקט חלש יותר מאשר מכירת שוקת עירומה, והאפקט מצטמצם לקראת פקיעה (ראה גרף מס' 6). אפקט הווגא: אפקט זה שלילי. קיימת עלייה בסטיות התקן הגלומות באופציות מזיקות לאסטרטגיה. גם כאן חלש יותר האפקט מאשר בשוקת כתובה עירומה. טטא: אפקט זה פועל לטובת המשקיע. כל יום שעובר יורד שווי האסטרטגיה. גם כאן אפקט זה חלש יותר מאשר בשוקת כתובה עירומה, וכמו כן לקראת הפקיעה בשל האוכף הקנוי שבה. טיפ: ניתן לעקוב אחר יחס סטיית תקן בדלתא 25 של אופ' ה-CALL ושל אופ' ה-Put חלקי סטיית התקן בכסף כפול 2. יחס זה מודד את אטרקטיביות האופציות הקטנות מול האופציות שבכסף. *כל הזכויות שמורות **לזירה של פניני במגזין מגדל ***לרשימת כל האסטרטגיות