אסטרטגיה מס' 19: קניית צינילדר LONG SINTETIC SPLIT

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף.

כיצד ליצור את הפוזיציה?

1. קנה אופ' CALL במחיר מימוש X ומכור אופ' PUT במחיר מימוש Y.

(X>Y).

2. קנה נכס בסיס באשראי (או 1C), מכור אופ' CALL במחיר מימוש Y וקנה אופ' CALL במחיר מימוש X

(Y

3. קנה נכס בסיס באשראי (או 1C), מכור אופ' PUT במחיר מימוש Y וקנה אופ' PUT במחיר מימוש X

(Y

4. קנה FUTURE מכור אופ' CALL במחיר מימוש Y וקנה אופ' CALL במחיר מימוש X

(Y

5. קנה FUTURE מכור אופ' PUT במחיר מימוש Y וקנה אופ' PUT במחיר מימוש X.

(Y

סוג המשקיע:

משקיע הצופה לעלייה חזקה בנכס המוביל, תוך רצון להקטין את השפעת סטיות התקן (אין דעה לגבי השינוי בתנודתיות הצפויה) ורצון נוסף לנטרל את פרמיית הזמן שבאופציה. האסטרטגיה מתאימה גם למשקיע המעוניין לנצל עקום סטיות תקן חד במיוחד (ראה אסטרטגיה קניית עקום סטיות תקן חד)

נגזרים:

דלתא: חיובית , ווגא: חיובית נמוכה, גאמא: חיובית נמוכה, טטה שלילית.

אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים:

- ככל שמחיר הנכס המוביל יעלה - כך תעלה רווחיות האסטרטגיה.

- ככל שירד מחיר הנכס המוביל - כך יגדל ההפסד של האסטרטגיה.

- בין מחירי המימוש, המשקיע אדיש לשינוי בנכס המוביל.

- הרווחים וההפסדים הינם, תאורטית, אינסופיים (בדומה לקניית ה-FUTURE).

הערה:

אסטרטגיה ממונפת מאוד, שכן הרווחיות קיימת בתיק אשראי וכמעט ללא פרמיה מושקעת (ניתן לחשב תשואה לבטחונות נדרשים כיוון שאין הון ממשי מושקע).

דיון:

קניית הצילינדר הינה קניית חוזה סינטטי שבור, כלומר ישנו הבדל במחירי המימוש של אופ' ה-CALL ואופ' ה-PUT במקום לבצע את האסטרטגיה באותו מחיר המימוש (=סינטטי= FUTURE ), ראה הבדלים בגרף מס' 1. לכן גם התנהגות הפוזיציה בטווח הקצר וכפונקציה של הזמן ותזוזת הנכס המוביל דומה.

ככל שיבחר המשקיע לבצע את הצילינדר באופציות רחוקות מהכסף, כך יהיה הצילינדר סולידי יותר, בעל דלתא ווגא סקיו חיובית נמוכה יותר, ויגיב פחות לתנודה במחיר נכס המוביל. ככל שיבצע את הצילינדר באופציות הקרובות לכסף, כך תגדל הדלתא והצילינדר יגיב בחוזקה רבה יותר לתנודתיות של הנכס המוביל עד שיתקרב למחיר זהה יקבל דלתא 100, ולמעשה יצור אסטרטגיית חוזה סינטטי (= LONG FUTURE) (ראה את ההבדלים בגרף מס' 1).

יש הרואים בעסקה מעין עסקת "בארטר", בה המשקיע מחליף חשיפה למטה (מתחת למחיר המימוש של ה-PUT) בשביל ליהנות מהחשיפה מעלה (מעל מחיר המימוש של ה-CALL. למעשה הוא אינו משלם על כך פרמיה, להיפך - ככל שעקום סטיות התקן חד הוא מקבל פרמיה או מבצע את האסטרטגיה בצורה לא סימטרית (ראה קניית צילינדר מואץ). נקיטת פוזיציה זו הינה בד"כ אסטרטגיית חשיפה לנכס מוביל. בדומה לפוזיציית ה-LONG FUTURE, גם LONG SINTETIC SPLUT (קניית צילינדר).

מקבע עבור המגדר את תזוזת נכס הבסיס בעתיד ראה גרף מס' 2. היתרון בצילינדר שהוא נותן טווח בו אין רווח או הפסד, וכך המשקיע ממשיך ליהנות מריבית חסרת סיכון. אך כאשר הנכס פורץ חזק (לאחד הכיוונים) המשקי הופך להיות צמוד למחיר הנכס המוביל, ובכך האסטרטגיה נותנת גידור בדומה לחוזה אך בצורה סולידית יותר (ראה גרף מס' 3).

מצד שני, האסטרטגיה נותנת אפשרות ליהנות מעלייה במחיר נכס הבסיס למשקיע הספקולנט מבלי לסבול מקניית הנכס בסטיות תקן גבוהות (במקרה של LONG call), כאשר השוק העתידי מתמחר תנודתיות עתידית גדולה (= I.V גבוהות במחיר האופציות).

למעשה השימוש במכשיר זה נעשה לרוב בארבעת המקרים הבאים:

1. בעיית נזילות בנכס המוביל אך נזילות רבה בשוק העתידי (סולידי וסחיר יותר מחוזה).

2. גידור עתידי:

א. משקיע שרוצה לקבע סף כניסה עתידי למחיר הנכס המוביל, אך הונו העצמי יהיה נזיל רק בעוד תקופה מסוימת - יקנה צילינדר זה (המחיר יהיה פחות טוב ממחיר ה-FUTURE אך סולידי ממנו).

ב. המשקיע חשוף לעלייה במחיר הנכס המוביל ורוצה לגדר חשיפה זו. המשקיע יכנס לפוזיציה LONG FUTURE SPLIT (=צילינדר), ובכך ינטרל את חשיפתו לתנודתיות לא ידועה של הנכס המוביל. כך למעשה יקבע מחיר אפקטיבי, מוגדר וידוע מראש למחיר נכס המוביל בתקופה X (גם את התקופה הוא יוכל להאריך תוך גלגול הפוזיציה העתידית לתקופה Y

(Y>X).

3. כאשר הנכס המוביל הינו מדד של מספר רב יחסית של ני"ע, והמשקיע רוצה לקנות חשיפה למדד זה בצורה רציפה מהירה ונזילה במקרים בהם מדד נ"ע נע בחוזקה, אך להישאר בריבית חסרת הסיכון במקרה והמדד יציב.

4. כאשר עקום סטיות התקן חד במיוחד ואופ' CALL נסחרות משמעותי זול יותר מאופ' PUT בעלות דלתא דומה, יהפוך המשקיע ששוקל לקנות חוזה עתידי FUTURE לחוזה שבור וייהנה גם מהפרש סטיות תקן לטובתו.

דלתא:

הדלתא של מחיר הצילינדר הינה חיובית ומורכבת מהדלתא של אופ' ה-CALL + הדלתא של אופ' ה-PUT (בפוז' שורט) ונמצאת בטווח של 0-100, ותמיד שואפת ל-100 (ראה אפקט הגאמא), רק במקרה ספציפי בו מחיר המימוש ב-CALL שווה לזה של ה-PUT, הדלתא הינה 100 - אך זה הוא חוזה סינטטי מלא.

אפקט הגאמא:

הגאמא בד"כ הינה חיובית, קניית הצילינדר תשאף לדלתא 100 (כלומר תעלה). ככל שיעלה או ירד מחיר הנכס המוביל (עד שהצילינדר יהפוך ממש לחוזה סינטטי), וכן תהפוך הדלתא לאפס במקרה של נכס יציב בין מחירי המימוש.

לכן הגאמא תפעל בעד המשקיע ו"תכניס" אותו אל הנכס בעלייה חזקה במחיר הנכס (דרך אופ' ה-CALL), אך תכניסו אל הנכס גם בירידה חזקה (דרך אופ' ה-PUT).

טטה:

אפקט זה מתקזז, שכן בפוזיציה זו הננו LONG באופ' CALL ו-SHORT באופ' PUT. אך הוא יכול להיות חיובי או שלילי, שכן בתזוזה חזקה במחיר הנכס המוביל אנו מקבלים דומיננטיות של אחת האופציות - אז הוא שלילי במידה והנכס עולה בחוזקה, או חיובי במידה והנכס יורד בחוזקה.

ווגא:

לווגא השפעה נמוכה באסטרטגיה זו, ופועלת הפוך אם האסטרטגיה בצד ה-CALL או בצד ה-PUT (ראה גרף מס' 5), למרות שהווגא סקיו אכן גבוהה (ראה באסטרטגיית קניה או מכירת עקום סטיות).

ריבית:

בד"כ, ככל שמחיר הכסף (=עלות המימון =מחיר הריבית הבסיסית) יעלה - כך יעלה מחירו של הצילינדר ולהפך. יחד עם זאת דומיננטיות האופציות גם כן משפיעה על מחיר הצילינדר, כיוון שעלייה בריבית מעלה את שווי אופ' ה-CALL ומורידה את שווי אופ' ה-PUT ולהפך.

אפשרויות ארביטרז':

CX-PY=S-RS-CY+CX

CX-PY=F-CY+CX

מקרא:

F=FUTURE

S=מניה

RS=ריבית

CALL=CX במחיר מימוש X

PUT=PX במחיר מימוש X

טיפ:

מומלץ לבצע כחלופה לקניית המניה, בדלתא כוללת של כ-80%, כאשר עקום סטיות התקן מחודד - סטיות התקן במחירי המימוש הנמוכים גבוהים מהותית מסטיות התקן במחירי המימוש הגבוהים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    תודה. (ל"ת)
    אמיר 22/01/2013 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שרוליק 21/01/2013 20:41
    הגב לתגובה זו
    בלי קשר לאסטרטגיה הנוכחית אלא באופן כללי אם תוכל לפרט עליה משום שאיני מוצא פיסת מידע עליה ברחבי האינטרנט. תודה. שאפו על המדור , אתה מקצוען אמיתי.
  • 6.
    ז. פ. 21/01/2013 19:32
    הגב לתגובה זו
    1,2,3- ווגא זה השינוי באופ או בתיק האופציות המצרפי כתוצאה של שינוי בסטיית תקן אחת בסטייה הגלומה ונכון שהווגא ע"פ בלק ושולס היא אפס, אבל אם הסקיו מתחדד או מתישר בסטיה אחת אזי אתה מקבל עליה בסטיית התקן באופ אחת וירידה בשניה וככה למרות שהווגא הנה אפס על כול סטייה שינוי בסקיו אתה מרויח אות מפסיד ואינך חשוף לשינויים בסטיה בכסף או כשכול העקום עולה או יורד אלה רק אם הוא מתחדד...יהיה על זה דיון באסטרטגיות הרלבנטיות בעתיד... 4 - במקרה והסקיו חד הנך מרויח גם את הפרש הסטיות...במקרה והוא ישר הנך יכול דווקא להפסיד...שוב על כך באסטרטגיית קניה או מכירת עקום סטיות תקן...וכן הנך חייב לנהל זאת דינמית שכן אתה מחזיק מינוף של 10 אופ במקום 5... 5- חבר, כאמור כבר רואים את התגובות...
  • 5.
    חברים יקרים- לא רואים תגובות..... (ל"ת)
    חבר 21/01/2013 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    האסטרטג 21/01/2013 13:40
    הגב לתגובה זו
    אם אני מנהל דלתא ויש לי 5 דלתות ע"י קניית 5 חוזים ובמקום אני קונה 10 צילינדרים בדלתא חצי מבחינת ה SKEW האם היא לא עדיפה?
  • 3.
    אמיר 21/01/2013 12:58
    הגב לתגובה זו
    מה זה ווגא סקיו? יש ווגא, האם זה לא אותו דבר?
  • 2.
    מה זה וגא סקיו?! (ל"ת)
    סוחר 21/01/2013 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה זה בדיוק ווגא סקיו? תודה על הפרוייקט. (ל"ת)
    אמיר 21/01/2013 09:25
    הגב לתגובה זו

אסטרטגיה מס' 40: פיקדון מובנה - קרן מובטחת

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף. כיצד ליצור את הפוזיציה? 1. רכישת איגרת החוב בהון העצמי לתקופת הפירעון (בד"כ שנה או שנתיים)בערכה הנוכחי, לפי מחיר ההון של התשואה (היוון הערך במחיר התשואה לפדיון). במקביל קניית חלק מאופציית CALL בכל תקבול הריבית העתידית (המזומן שנשאר) על הכסף לסוף תקופת הפיקדון. 2. רכישת אגרת החוב בהון העצמי לתקופת הפירעון (בד"כ שנה או שנתיים) בערכה הנוכחי, לפי מחיר ההון של התשואה. במקביל יצירה סינטטית של חלק מאופציית CALL בכל תקבול הריבית העתידית על הכסף לסוף תקופת הפיקדון. 3. רכישת סטרקצ'ר בעל תנאי הצמדה הזהים לסעיפים הנ"ל. הערה: בד"כ תנאי ההצמדה או תקופת הפירעון יהיו נמוכים יותר מאשר בסעיפים 1,2. ***הערה: חלק מאופציית CALL - הכוונה 50% = אופציה אחת ליחידת נכס כפולה,75% = אופציה אחת לכל יחידה וחצי של נכס וכו'. סוג המשקיע - משקיע המאמין בעליית מחיר נכס הבסיס, אך חושש להפסיד סכומים משמעותיים מהקרן, יעדיף לקבל הצמדה חלקית לנכס ובלבד שמחיר הקרן או רובה יהיה מובטח. - משקיע שני מעוניין לקבל הצמדה מלאה למחיר הנכס הבסיס מערכו העתידי, או מוכן להפסיד סכום קבוע וידוע מראש במידה ומחיר הנכס לא עלה בתקופת הפיקדון. נגזרים: דלתא: חיובית , ווגא: חיובית, גאמא: חיובית, טטה שלילית. אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים: אם נחבר יחדיו את תנאי הפיקדון, הרי שכל עוד מחיר הנכס מעל נקודת הטריגר (מחיר מימוש של האופציה) - בעל הפיקדון יקבל הצמדה קבוע וידועה מראש לעליית נכס הבסיס לדוגמא 70% מהעלייה. אם מחיר המימוש יהיה מתחת לנקודת הטריגר, בעל הפיקדון יישאר עם הקרן הנומינלית בלבד (או רובה בהנחה שהפיקדון נבנה בצורה אגרסיבית). גרף מס' 1 מראה את פונקציית הרווחיות של הפיקדון מול ריבית חסרת סיכון ונכס הבסיס עצמו. דיון: אם נפרק את הפיקדון לגורמים, הרי שיש בידינו אג"ח ללא סיכון לסוף תקופת הפיקדון (לאחר סוף תקופת הפיקדון יגיע שווי האג"ח לאחר תקבולי הריבית לשווי הנומינאלי של הקרן הבסיסית), ולונג CALL שמחיר המימוש שלו מהווה את הטריגר להצמדה כשתאריך המימוש שלו זהה לתאריך האג"ח והפיקדון כולו. אם נבנה את הפיקדון לבד וישנה אופציה סחירה לאותה התקופה, אנו צריכים לחבר את השניים (האג"ח והאופציה) ליצור את הפיקדון ולחכות. אם אין אופציה סחירה התואמת את רצוננו כתנאי הסף לפיקדון, הרי שנצטרך ליצור אותה לבד. בצד הפיקדון לונג CALL סינטטי, בחשבון גידור צדדי שורט CALL סינטטי. בדרך זו יש לנו מאזן: בצידו האחד האג"ח והאופציה שקנינו סינטטיות. בצידו השני החשבון שמכר ל"פיקדון" את האופציה מאזן את הדלתא של אופציית הפנטום. איזוני הדלתא למעשה ייצרו את התשלום של הריבית כפרמיה על הזכות שקיבלנו. כלומר ככל שיעלה השוק, נצטרך לקנות באשראי חלקי נכס בסיס ככל שירד למכור - בכך נשחק ע"י תנודתיות הנכס לגובה הפרמיה (ראה פירוט והרחבה לגידור של חשיפה זו באסטרטגיית "התכסות מול חשיפת קניה עתידית"). למעשה הבעיה הבסיסית, שגובה הריבית אינו מאפשר קניית אופציה מלאה (אחרת אף פעם לא היינו קונים באמת את נכס הבסיס ואפילו מבצעים ארבטראז ומוכרים אותו בחסר). לכן אנו רוכשים רק אחוז מסוים (בן 50% - 70%-תלוי בסטיית התקן הגלומה). בגרף מספר 1 ניתן לראות פיקדון לשנה, שרכש 70% אופציית CALL ומובטחת לו הצמדה של 70% לעלייה במחיר נכס הבסיס. אך אם המחיר ירד - האופציה פוקעת באפס ונישאר עם הקרן הבסיסית ללא הפסד נומינאלי. בגרף מספר 2א ניתן לראות פיקדון הצמוד רק ב-40%, אך שם מובטחת ריבית בסיסית על הפיקדון במקרה ונכס הבסיס לא עלה. בגרף מספר 2ב אנו רואים את אותו הפיקדון, אך כאן הסכים המשקיע להישחק מעט במקרה בו נכס הבסיס לא יעלה, ולקבל 90% הצמדה או אפילו להישחק יותר מול 100% הצמדה. במקרה זה יקנה המשקיע אופציה אחת מלאה בכסף מול כל יחידת אג"ח (כמובן שהריבית לא תכסה את עלות האופציה). בגרף מס' 2ג ניתן לראות כי ניתן להגיע להצמדה הגבוהה מ-100% תמורת ויתור על תשואה בסוף התקופה, במקרה ומחיר נכס הבסיס נמצא בטריטוריה השלילית. בצורה זו קובע למעשה המשקיע את הפרופורציה בין יחידות האג"ח ליחידות האופציה, כשהוא מחליט כמה תשואה הוא מוכן לסכן או אפילו אחוזים מהקרן עצמה (תשואה שלילית). בגרף מס' 3 אנו חוזרים לפיקדון המופיע גם בגרף 1 של 70% הצמדה, אך כאן אנו רואים את הרווחיות באמצע התקופה (לאחר 180 ימים), במקרה והמשקיע מחליט לממש את הפיקדון הסחיר שיצר. התשואה בגרף מופיעה הן במונחים תקופתיים והן במונחים שנתיים. בגרף מס' 4 ניתן לראות עוד אפשרויות לשפר את אחוזי ההצמדה שאנו מקבלים לנכס הבסיס. פעם אחת יוצא המשקיע מחוץ לכסף ומקבל הצמדה מלאה, שכן הריבית על הפיקדון מכסה בצורה מלאה את מחיר אופציית CALL, אבל ההצמדה "רק" מעל תשואה מסוימת, שכן האופציה מחוץ לכסף. הדרך השנייה, לצאת אל הכסף הראלי כלומר להוון את מחיר הספוט אל סוף תקופת הפיקדון. בצורה זו ניתן לשפר את אחוזי ההצמדה תוך השארת הזכות לשמירה על הקרן הנומינאלית. גרף מספר 5 מראה פיקדון דומה אך כאן המשקיע חילק את ההצמדה למספר מחירי מימוש. פעם אחת הצמיד את הפיקדון 50% למחיר הכסף (מחיר מימוש 1000) ו 50% מחוץ לכסף (1040) בפעם השנייה ביצע חלוקה ל 3: 30% על הכסף, 30% מחוץ לכסף ועוד 30% יותר רחוק מהכסף. בדרכים אלו יכול המשקיע גם כן להקטין את עלות האופציה ולהישאר עם הקרן או רוב הקרן מובטח נומינאלית. בגרף מס' 6 ניתן לראות את חלוקת הרווח בין המכשירים המרכיבים את הפיקדון. בגרף מס' 7 המשקיע צירף אופציה PUT בשורט אל פיקדון שייצר. עי" כך הוא מממן בצורה מלאה את אופציית ה-CALL שקנה בצורת צילינדר. גם כאן הוא מקבל 100% הצמדה לנכס הבסיס מהטריגר העליון. ניתן לראות את הרווחיות הן במונחי סוף הפיקדון והן באמצע התקופה (180 יום). המשקיע יכול לקבל החלטה נוספת המשנה מעט את תנאי הפיקדון הבסיסי - לקנות רק 90% מהכסף אג"ח ו-70% אופציה. בשאר 10% לקנות גם את נכס הבסיס עצמו. גרפים מספר 8 ו-9 מראים את הרווחיות של פיקדון כזה במונחי סוף תקופת הפיקדון ובמונחי אמצע התקופה. בנוסף, הם מציגים את חלוקת הרווחים בין המכשירים השונים. במידה והמשקיע בכל זאת רוצה הצמדה של 100% למחיר נכס הבסיס, עדיין חשוב לו שקרן ההשקעה הנומינאלית לא תיפגע, אולם לא רוצה להשתמש בשיטות שנדונו עד כה - יבצע CUP לעלייה במחיר נכס הבסיס ויהפוך את אופציית ה-CALL למרווח. בצורה זו יהפוך הפיקדון לקרן מובטחת המעניקה הצמדה של 100% עד לעלייה מסוימת (8% בדוגמא שלנו). בגרף 10א ניתן לראות את פונקצית הרווח של פיקדון כזה. בגרף מס' 10ב המשיך המשקיע את הרעיון והפך את המרווח לפרפר. בצורה זו הפיקדון עדיין מבטיח את הקרן, אך נותן תשואה פוטנציאלית גבוהה במיוחד. ניתן לראות עוד את פונקציית הרווח באמצע התקופה וחלוקת הרווח בים המכשירים. המשקיע יכול להמשיך ולעצב לעצמו את תנאי לעלויות הפיקדון, ואף להשתמש באופציות אקזוטיות בהן ישנו טריגר המפעיל (knock in) או מבטל (knock out) את האופציה, אך מוזיל אותה בצורה משמעותית לטובת בניית הפיקדון. ניתן לחפש ולקבל ציטוט לקניה של פיקדון זה כאשר האג"ח, האופציה והגידור ארוזים יחדיו. בצורה זו בד"כ תנאיי ההצמדה יהיו נמוכים יותר מאשר היצירה העצמית, כיוון שכולם רוצים להרוויח - יוצר הפיקדון, האורז והמשווק. בכל מקרה ובהנחה שיש תחרות מצד מספר גופים ליצירת מוצר זה, ניתן בהחלט לבדוק ציטוט "מן המוכן". היות והקרן מובטחת, יש הממנפים את הפיקדון מול הלוואה כדי ליצור מנוף להצמדת הנכס. למרות זאת, המינוף מסוכן עד מאוד כאשר מחיר נכס הבסיס יורד בצורה דרמטית. במקרה זה נשאר עם הלוואה ממונפת אותה צריך להחזיר ללא נכס מולה, מצב שאינו מתאים לרוב המשקיעים, וכופה פעילות קצרת טווח בתצורת STOP LOSS. דלתא: הדלתא של הפיקדון חיובית בדומה לאופציית CALL על הכסף ארוכת טווח. הדלתא תשאף לאחוז ההצמדה קרי 60%, 70% או כל אחוז הצמדה שנבחר. דלתא זו נותנת לנו גם את אחוזי ההצמדה קצרת הטווח אל נכס הבסיס, במידה ונרצה לפרק את הפיקדון לפני מועד הפדיון המקורי. אפקט הגאמא: הגאמא של הפיקדון חיובית ותפעל לטובת מחזיק הפיקדון.הגאמא דומה ל 70% מגאמא של אופציית CALL ארוכת טווח והיא תעלה את הדלתא החיובית ככל שמחיר הנכס יעלה ולהיפך - תוריד את הדלתא החיובית ככל שמחיר הנכס ירד. אפקט הווגא: אפקט זה חיובי. שוב בדומה לכ-70% מאפקט הווגא של אופציית CAKK בכסף ארוכת טווח. ככל שסטיות התקן הגלומות והתנודתיות של נכס הבסיס יעלו כך יעלה שוויו של הפיקדון, ולהיפך. טטה: אפקט זה שלילי ומוריד את ערך הפיקדון בכל יום שעובר. האפקט חלש יותר מאפקט הטטה של אופציית CALL ארוכת טווח הן בשל החזקת כ-70% מהאופציה והן בשל יום הערך החיובי של הפיקדון עצמו. גרף 11 מראה את השינוי בטטה בפונקציה לזמן ולמחיר נכס הבסיס. ריבית: ככל שמחיר הכסף (=עלות המימון =מחיר הריבית הבסיסית=תשואת האג"ח בפיקדון עצמו) יעלה, כך יעלה מחירו של הפיקדון ולהפך. טיפ: הפיקדון אטרקטיבי ככל שהריביות גבוהות וסטיות התקן נמוכות. עוד הוא אטרקטיבי לאחר ירידה משמעותית במחיר נכס הבסיס המגיע לאחר תקופה של העלאות ריבית. *כל הזכויות שמורות **לזירה של פניני במגזין מגדל לרשימת כל האסטרטגיות