האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף.

כיצד ליצור את הפוזיציה?

אופציית CALL:

1. מכירת FUTURE וקניית אופציות CALL באזור הכסף ביחס דלתא אפס.

2. מכירת נכס הבסיס בחסר (שורט), וקניית אופ' CALL באזור הכסף ביחס דלתא אפס.

3. מכירת C1 בשורט וקניית אופ' CALL באזור הכסף ביחס דלתא אפס.

אופציית PUT:

1. קניית FUTURE וקניית אופציות PUT באזור הכסף ביחס דלתא אפס.

2. קניית נכס הבסיס באשראי וקניית אופ' PUT באזור הכסף ביחס דלתא אפס.

3. קניית C1 באשראי וקניית אופ' PUT באזור הכסף ביחס דלתא אפס.

אופ' CALL + אופ' PUT:

קניית אופ' CALL + אופ' PUT באותו מחיר מימוש, באזור הכסף ביחס דלתא אפס.

הערות:

1. דלתא אפס = מספר אופציות כזה נותן סה"כ דלתא מצרפית אפס (הדלתא של המניה הינה 100).

2. ניתן להשתמש בחוזה סינטטי (CALL-PUT) במקום FUTURE.

3. בדוגמאות ובגרפים מדובר על 100 אוכפים על הכסף לחודש ימים.

סוג המשקיע:

משקיע אשר מאמין כי התנודות של נכס הבסיס עתידות לעלות, ובמקביל חושב כי סטיית התקן הגלומה באופציות צריכה לעלות. משקיע זה אינו יודע ולא רוצה להיחשף לכיוונו של הנכס המוביל, אך רוצה ליהנות מעלייה בתנודתיותו של הנכס או מפריצתו לאחד הכיוונים (עלייה או ירידה במחירו).

המשקיע יבצע פעולת גידור (החזרת יחס האופציות לדלתא אפס) בכל פער זמן שיבחר - ראה בהמשך וכן בגרף מס' 1.

למעשה משקיע זה מאמין כי התנודה הממוצעת בפער הזמן, בו יבצע פעולת גידור דינמית, תהיה גבוהה מהסטייה השנתית הגלומה באופציה חלקי שורש הזמן. לדוגמא, בסטייה של 16%, כאשר פעולת הגידור תהיה אחת ליום, האסטרטגיה רווחית בתנודה גבוהה מאחוז (16 לחלק לשורש 256 (=16))

נגזרים:

דלתא: אפס. גאמא: חיובית. ווגא: חיובית. טטה: שלילית.

דיון:

ראשית יש להבין כי מדובר באסטרטגיית קניית אוכף מנוהל דינמית, וכל מעבר פרק זמן או תנודה בנכס הבסיס גוררים תגובה של המשקיע (כלומר, שינוי ביחס האופציות) והפיכת האסטרטגיה בכל פעם מחדש לאדישה לכיוון השוק.

בסוף הגידור, האסטרטגיה צריכה להגיב רק לתנודה בפרק הזמן הבא או לשינוי בסטייה הגלומה באופציות. באסטרטגיה הזו פועלת הגאמא בעד המשקיע, כאשר הנכס המוביל עולה - עולה הדלתא החיובית של האסטרטגיה (המשקיע נחשף אל מחיר הנכס). עת הנכס המוביל יורד - הופכת הדלתא של האסטרטגיה לשלילית (המשקיע נחשף בשורט למחיר הנכס), וכל זאת לרווחת המשקיע.

המשקיע צריך להחליט באיזו תזוזה של הנכס, או באיזה מעבר זמן ברצונו לאזן שוב את הדלתא (לשנות את היחס בין האופציות), כשלפניו האפשרות להתחשב בתנודות של הנכס בטווח הקצר.

כאשר הנכס עולה, יצטרך המשקיע למכור מספר אופציות CALL (אם ברצונו להקטין את האסטרטגיה) או לקנות אופציות PUT (אם ברצונו להגדיל את האסטרטגיה). כאשר מחיר הנכס יורד, יצטרך המשקיע למכור מספר אופציות PUT (אם ברצונו להקטין את האסטרטגיה) או לקנות אופציות CALL (אם ברצונו להגדיל את האסטרטגיה).

אם המשקיע רוצה לגדר את התיק ללא שינוי בעוצמת היווניות, יגדר ע"י קניה או מכירה של חוזים או חוזים סינטטיים או לחליפין יזיז את כל הפוזיציה חזרה אל הכסף. למעשה המשקיע רוצה בכל פרק זמן שהשוק יזוז כמה שיותר רחוק ממחירי המימוש אותם קנה, והוא יחזיר את מחיר המימוש בחזרה לאזור הכסף בפעילות הגידור הרווחית.

ככל שהנכס יהיה תנודתי יותר, יעלה וירד בעצבנות גדולה יותר - כך ייטיבו פעולות איזון הדלתא עם המשקיע. למעשה פעילות המשקיע הינה לקיחת רווח בכל תנודה של הנכס בצורת TAKE PROFIT, והוא ישאף לבצע זאת כמה שיותר פעמים. הרבה סוחרים שמגדרים פעם ביום, מעדיפים לאפס נגד המגמה בכל תחילת יום כדי לא לפספס פרק זמן של גידור במקרה שמחיר הנכס חוזר חזרה לכיוון מחיר הבסיס.

במקביל לאיזון הדלתא ישאף המשקיע כי סטיות התקן הגלומות והמרומזות באופציות יעלו (ובמקביל יעלו הפרמיות המצרפיות), כך שהפרמיה המשותפת של האופציות תהיה גבוהה יותר ובמקביל רווחית יותר (אלמנט הזמן פועל כמובן נגד המשקיע).

הסיכון שלוקח המשקיע הוא כי בניגוד לדעתו - הנכס המוביל יקטין את תנודתיותו, וכך לא יוכל ליהנות מאפקט הגאמא ויפסיד בשל אפקט הזמן (טטה) המוריד מערך הפוזיציה ככל שעובר הזמן. במקביל לנזק זה, יסבול המשקיע ככל שהסטיות הגלומות והמרומזות באופציה ירדו (חשיפה לסטיית התקן = חשיפת ווגא). בצורה זו תרד הפרמיה המשותפת של האופציות (יש יחס ישר וקורלציה גבוהה בין כל האפקטים הנ"ל).

ככל שהמשקיע ייקנה קרוב לכסף / על הכסף - כל הפרמטרים הנגזרים יהיו אגרסיביים יותר. ככל שייקנה שוקת רחוקה יותר מהכסף - כך הם יקטנו, ראה גרפים 4,5,6.

ההצלחה באסטרטגיה זו נעוצה בקניית האופציות בסטיות תקן גלומות הנמוכות מסטיות התקן העתידיות של נכס הבסיס או לחליפין ביצוע אסטרטגיה זו לפני תנודה חזקה ורצופה של הנכס לאחד הצדדים.

על המשקיע לחשב את הסטייה ההיסטורית ארוכת הזמן (כשנה אחורה), סטיית התקן ההיסטורית קצרת הזמן (כ-20 יום אחורה) ולהעריך את כיוון הסטייה העתידית מול הסטייה הגלומה בכסף, ומול הסטייה של נכס הבסיס בפועל.

במקביל לכך, על המשקיע לחשב אחורה את מספר פרקי הזמן בו הרוויחו האוכפים ברצף זאת על מנת לתזמן בצורה נכונה את הכניסה לאסטרטגיה. למעשה ב-70%-80% מפרקי הזמן בהם המשקיע מאפס את הדלתא, מחיר הנכס נמצא בנקודות בהן איפוס הדלתא לא מצליח "לנצח" את מעבר הזמן. בשאר פרקי הזמן ישנן תנודות גדולות יותר, והן התנודות להן מצפה המשקיע.

נקודות חשובות שאותן צריך המשקיע לקחת בחשבון:

1. בסיס האסטרטגיה הוא קניית אפקט התרחקות ממחיר הספוט. לכן יש לבצע אותה לאחר תקופת רגיעה או לאחר תזוזה ראשונית במחיר הנכס שלא באה לידי ביטוי במלואה במחיר האופציה, תוך ניסיון להרוויח מתנודות המשנה שיבוא אחריה.

2. חשוב לאפס את הדלתא אחת לתקופה קבועה, כגון יום או מחצית יום, אך ניתן לאפס כפונקציה של תנודה במדד, כגון לאחר 1% או 2%, או לאפס לפי רווח שקלי קבוע וידוע. כדי לקבל את מלוא פוטנציאל התנודה הגדולה, עדיף פרק זמן קבוע. אך כדי להוריד את הסיכון של רגיעה מחודשת בנכס הבסיס בטווח הקצר, ניתן לגדר לפי תנודה או רווח שקלי קבוע.

3. יש להזיז את המרכז הקנוי אל הכסף במידה והשוק נע יותר מ-2% לכל כיוון (אחרת תהיה לנו חשיפת סקיו). במידה שלא נזיז יש להתחשב בעקום הסטיות בעת איפוס הדלתא.

4. כדאי לקנות את האוכף מעט מתחת לכסף אם הסקיו ישר, ומעט מעל הכסף

אם הסקיו חד. ע"י פעילות זו ניתן להרוויח עוד ווגא או ווגא וחצי לאסטרטגיה.

5. יש להיזהר מתקופות קרובות מדי לפדיון בהן לא יהיו מספיק ימים או חצאי ימים לאיפוס הדלתא, למרות שהסיכוי לרווח גדל במקרה של תנודה קיצונית ושאיפת האופציה הקנויה לחוזה מלא.

6. יש להיזהר מעקומי זמן עולים והפוכים בהם לא נוכל לגלגל את הפוזיציה לחודש הבא באותה סטייה גלומה שקנינו, ונצטרך לשלם סטייה גבוהה יותר.

7. יש לתת את הדעת על רמת הפרמיה אותה נרצה לסכן, ולהתחיל לפעול במתינות ובנוהל קנייה קבוע וידוע.

8. יש לתת את הדעת לחיכוך הפעולה (עמלה וספרד) בבואנו לקבוע את זמני איפוס הדלתא.

9. יש להשתמש בעקום סטיות התקן כשהוא קיצוני, ולמכור מעט אופציות PUT מחוץ לכסף כדי להקטין את סיכון שחיקת הפרמיה.

10. ניתן למכור פרמיה משנית מחוץ לכסף, אשר מפחיתה את הפרמיה הראשית ואת סיכון הזמן, ראה פירוט באסטרטגיית M.

הערות:

1. ניתן לראות בגרף מס' 1 את הרווחים של האסטרטגיה כפונקציה של הזמן.

2. ניתן לראות בגרף מס' 2 את הרווחים של האסטרטגיה כפונקציה של סטיית

התקן (עליית סטייה ל-25% וירידה ל-20%).

3. ניתן לבצע אסטרטגיה דומה של דלתא אפס עם אסטרטגיית מכירת מרווח יחס המקבילה לאוכף קטום בצד אחד - ראה אסטרטגיית מרווח יחס.

אפקט ווגא:

ככל שסטיות התקן הגלומות באופציות יעלו כך יעלה שווי האסטרטגיה, ולהפך - ראה גרף מס' 2. ככל שהסטיות גבוהות יותר, כך יחכה המשקיע לתנודה קיצונית יותר כדי שתתורגם לסטייה רווחית, ובמקביל יסכן הון גדול יותר בכל פרק זמן שיעבור ללא התנודה המיוחלת.

אפקט טטה:

ככל שיקטן הזמן למימוש האופציות כך ירד שווי האסטרטגיה.

ככל שהסטיות הגלומות גבוהות יותר - כך האפקט גדול יותר. למעשה ככל שמתקצר הזמן האופציות נשחקות מהר יותר אך עם גאמא גבוהה יותר באיפוס - ראה גרף 4, 6.

אפשרויות ארבטרז:

F+2PX=PX+CX

S- RS+2PX=PX+CX

- F-RS+2CX=PX+CX

S+2CX=PX-CX-

מקרא:

1C= 001 CALL

F=FUTURE

S=מניה

RS=ריבית

CALL=CX במחיר מימוש X

PUT=PX במחיר מימוש X

סטריפ:

כאשר המשקיע רוצה לחשוף עצמו (מלבד החשיפה לווגא) לכיוון מסוים ביחס גדול יותר מאשר לכיוון השני, יבצע אוכף בתוך / מחוץ לכסף. בנקודה זו יצטרך המשקיע לקנות יותר אופציות CALL / PUT (תלוי במחיר המימוש שבחר), על מנת לשמור על דלתא אפס - כך תפעל הגאמא בצורה חזקה יותר לצד שבחר המשקיע.(ראה גרף מספר 3).

טיפ:

על משקיע שלא רוצה להמר על כיוון מחיר הנכס אלא רק על התנודה, לבחור תקופת זמן קבועה ואז לאפס את הדלתא של האסטרטגיה - כל סוף יום, חצי יום מסחר וכו' - בד"כ (למרות שסטטיסטית אין הבדל) המשקיע יחפש לאפס בתקופות זמן קצרות יחסית (חצי יום עד יום).

במקביל, על המשקיע לחשוב על דלתא "צל" חיובית, כלומר לא לאפס את האסטרטגיה לחלוטין, אלא להשאיר מראש דלתא מסוימת חיובית, שכן בד"כ האסטרטגיה מרוויחה בימי ירידות ומפסידה בימי עליות. אם טעה בהערכתו תתקזז דלתא זו במהרה ע"י אפקט הגאמא.