אסטרטגיה מס' 40: פיקדון מובנה - קרן מובטחת

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף.

כיצד ליצור את הפוזיציה? 1. רכישת איגרת החוב בהון העצמי לתקופת הפירעון (בד"כ שנה או שנתיים)בערכה הנוכחי, לפי מחיר ההון של התשואה (היוון הערך במחיר התשואה לפדיון). במקביל קניית חלק מאופציית CALL בכל תקבול הריבית העתידית (המזומן שנשאר) על הכסף לסוף תקופת הפיקדון.

2. רכישת אגרת החוב בהון העצמי לתקופת הפירעון (בד"כ שנה או שנתיים) בערכה הנוכחי, לפי מחיר ההון של התשואה. במקביל יצירה סינטטית של חלק מאופציית CALL בכל תקבול הריבית העתידית על הכסף לסוף תקופת הפיקדון.

3. רכישת סטרקצ'ר בעל תנאי הצמדה הזהים לסעיפים הנ"ל. הערה: בד"כ תנאי ההצמדה או תקופת הפירעון יהיו נמוכים יותר מאשר בסעיפים 1,2.

***הערה: חלק מאופציית CALL - הכוונה 50% = אופציה אחת ליחידת נכס כפולה,75% = אופציה אחת לכל יחידה וחצי של נכס וכו'.

סוג המשקיע - משקיע המאמין בעליית מחיר נכס הבסיס, אך חושש להפסיד סכומים משמעותיים מהקרן, יעדיף לקבל הצמדה חלקית לנכס ובלבד שמחיר הקרן או רובה יהיה מובטח. - משקיע שני מעוניין לקבל הצמדה מלאה למחיר הנכס הבסיס מערכו העתידי, או מוכן להפסיד סכום קבוע וידוע מראש במידה ומחיר הנכס לא עלה בתקופת הפיקדון.

נגזרים: דלתא: חיובית , ווגא: חיובית, גאמא: חיובית, טטה שלילית.

אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים: אם נחבר יחדיו את תנאי הפיקדון, הרי שכל עוד מחיר הנכס מעל נקודת הטריגר (מחיר מימוש של האופציה) - בעל הפיקדון יקבל הצמדה קבוע וידועה מראש לעליית נכס הבסיס לדוגמא 70% מהעלייה.

אם מחיר המימוש יהיה מתחת לנקודת הטריגר, בעל הפיקדון יישאר עם הקרן הנומינלית בלבד (או רובה בהנחה שהפיקדון נבנה בצורה אגרסיבית). גרף מס' 1 מראה את פונקציית הרווחיות של הפיקדון מול ריבית חסרת סיכון ונכס הבסיס עצמו. דיון: אם נפרק את הפיקדון לגורמים, הרי שיש בידינו אג"ח ללא סיכון לסוף תקופת הפיקדון (לאחר סוף תקופת הפיקדון יגיע שווי האג"ח לאחר תקבולי הריבית לשווי הנומינאלי של הקרן הבסיסית), ולונג CALL שמחיר המימוש שלו מהווה את הטריגר להצמדה כשתאריך המימוש שלו זהה לתאריך האג"ח והפיקדון כולו.

אם נבנה את הפיקדון לבד וישנה אופציה סחירה לאותה התקופה, אנו צריכים לחבר את השניים (האג"ח והאופציה) ליצור את הפיקדון ולחכות. אם אין אופציה סחירה התואמת את רצוננו כתנאי הסף לפיקדון, הרי שנצטרך ליצור אותה לבד. בצד הפיקדון לונג CALL סינטטי, בחשבון גידור צדדי שורט CALL סינטטי.

בדרך זו יש לנו מאזן: בצידו האחד האג"ח והאופציה שקנינו סינטטיות. בצידו השני החשבון שמכר ל"פיקדון" את האופציה מאזן את הדלתא של אופציית הפנטום. איזוני הדלתא למעשה ייצרו את התשלום של הריבית כפרמיה על הזכות שקיבלנו. כלומר ככל שיעלה השוק, נצטרך לקנות באשראי חלקי נכס בסיס ככל שירד למכור - בכך נשחק ע"י תנודתיות הנכס לגובה הפרמיה (ראה פירוט והרחבה לגידור של חשיפה זו באסטרטגיית "התכסות מול חשיפת קניה עתידית").

למעשה הבעיה הבסיסית, שגובה הריבית אינו מאפשר קניית אופציה מלאה (אחרת אף פעם לא היינו קונים באמת את נכס הבסיס ואפילו מבצעים ארבטראז ומוכרים אותו בחסר). לכן אנו רוכשים רק אחוז מסוים (בן 50% - 70%-תלוי בסטיית התקן הגלומה). בגרף מספר 1 ניתן לראות פיקדון לשנה, שרכש 70% אופציית CALL ומובטחת לו הצמדה של 70% לעלייה במחיר נכס הבסיס. אך אם המחיר ירד - האופציה פוקעת באפס ונישאר עם הקרן הבסיסית ללא הפסד נומינאלי.

בגרף מספר 2א ניתן לראות פיקדון הצמוד רק ב-40%, אך שם מובטחת ריבית בסיסית על הפיקדון במקרה ונכס הבסיס לא עלה. בגרף מספר 2ב אנו רואים את אותו הפיקדון, אך כאן הסכים המשקיע להישחק מעט במקרה בו נכס הבסיס לא יעלה, ולקבל 90% הצמדה או אפילו להישחק יותר מול 100% הצמדה. במקרה זה יקנה המשקיע אופציה אחת מלאה בכסף מול כל יחידת אג"ח (כמובן שהריבית לא תכסה את עלות האופציה). בגרף מס' 2ג ניתן לראות כי ניתן להגיע להצמדה הגבוהה מ-100% תמורת ויתור על תשואה בסוף התקופה, במקרה ומחיר נכס הבסיס נמצא בטריטוריה השלילית. בצורה זו קובע למעשה המשקיע את הפרופורציה בין יחידות האג"ח ליחידות האופציה, כשהוא מחליט כמה תשואה הוא מוכן לסכן או אפילו אחוזים מהקרן עצמה (תשואה שלילית). בגרף מס' 3 אנו חוזרים לפיקדון המופיע גם בגרף 1 של 70% הצמדה, אך כאן אנו רואים את הרווחיות באמצע התקופה (לאחר 180 ימים), במקרה והמשקיע מחליט לממש את הפיקדון הסחיר שיצר. התשואה בגרף מופיעה הן במונחים תקופתיים והן במונחים שנתיים. בגרף מס' 4 ניתן לראות עוד אפשרויות לשפר את אחוזי ההצמדה שאנו מקבלים לנכס הבסיס. פעם אחת יוצא המשקיע מחוץ לכסף ומקבל הצמדה מלאה, שכן הריבית על הפיקדון מכסה בצורה מלאה את מחיר אופציית CALL, אבל ההצמדה "רק" מעל תשואה מסוימת, שכן האופציה מחוץ לכסף. הדרך השנייה, לצאת אל הכסף הראלי כלומר להוון את מחיר הספוט אל סוף תקופת הפיקדון. בצורה זו ניתן לשפר את אחוזי ההצמדה תוך השארת הזכות לשמירה על הקרן הנומינאלית. גרף מספר 5 מראה פיקדון דומה אך כאן המשקיע חילק את ההצמדה למספר מחירי מימוש. פעם אחת הצמיד את הפיקדון 50% למחיר הכסף (מחיר מימוש 1000) ו 50% מחוץ לכסף (1040) בפעם השנייה ביצע חלוקה ל 3: 30% על הכסף, 30% מחוץ לכסף ועוד 30% יותר רחוק מהכסף. בדרכים אלו יכול המשקיע גם כן להקטין את עלות האופציה ולהישאר עם הקרן או רוב הקרן מובטח נומינאלית. בגרף מס' 6 ניתן לראות את חלוקת הרווח בין המכשירים המרכיבים את הפיקדון. בגרף מס' 7 המשקיע צירף אופציה PUT בשורט אל פיקדון שייצר. עי" כך הוא מממן בצורה מלאה את אופציית ה-CALL שקנה בצורת צילינדר. גם כאן הוא מקבל 100% הצמדה לנכס הבסיס מהטריגר העליון. ניתן לראות את הרווחיות הן במונחי סוף הפיקדון והן באמצע התקופה (180 יום). המשקיע יכול לקבל החלטה נוספת המשנה מעט את תנאי הפיקדון הבסיסי - לקנות רק 90% מהכסף אג"ח ו-70% אופציה. בשאר 10% לקנות גם את נכס הבסיס עצמו. גרפים מספר 8 ו-9 מראים את הרווחיות של פיקדון כזה במונחי סוף תקופת הפיקדון ובמונחי אמצע התקופה. בנוסף, הם מציגים את חלוקת הרווחים בין המכשירים השונים. במידה והמשקיע בכל זאת רוצה הצמדה של 100% למחיר נכס הבסיס, עדיין חשוב לו שקרן ההשקעה הנומינאלית לא תיפגע, אולם לא רוצה להשתמש בשיטות שנדונו עד כה - יבצע CUP לעלייה במחיר נכס הבסיס ויהפוך את אופציית ה-CALL למרווח.

בצורה זו יהפוך הפיקדון לקרן מובטחת המעניקה הצמדה של 100% עד לעלייה מסוימת (8% בדוגמא שלנו). בגרף 10א ניתן לראות את פונקצית הרווח של פיקדון כזה. בגרף מס' 10ב המשיך המשקיע את הרעיון והפך את המרווח לפרפר. בצורה זו הפיקדון עדיין מבטיח את הקרן, אך נותן תשואה פוטנציאלית גבוהה במיוחד. ניתן לראות עוד את פונקציית הרווח באמצע התקופה וחלוקת הרווח בים המכשירים. המשקיע יכול להמשיך ולעצב לעצמו את תנאי לעלויות הפיקדון, ואף להשתמש באופציות אקזוטיות בהן ישנו טריגר המפעיל (knock in) או מבטל (knock out) את האופציה, אך מוזיל אותה בצורה משמעותית לטובת בניית הפיקדון.

ניתן לחפש ולקבל ציטוט לקניה של פיקדון זה כאשר האג"ח, האופציה והגידור ארוזים יחדיו. בצורה זו בד"כ תנאיי ההצמדה יהיו נמוכים יותר מאשר היצירה העצמית, כיוון שכולם רוצים להרוויח - יוצר הפיקדון, האורז והמשווק. בכל מקרה ובהנחה שיש תחרות מצד מספר גופים ליצירת מוצר זה, ניתן בהחלט לבדוק ציטוט "מן המוכן". היות והקרן מובטחת, יש הממנפים את הפיקדון מול הלוואה כדי ליצור מנוף להצמדת הנכס.

למרות זאת, המינוף מסוכן עד מאוד כאשר מחיר נכס הבסיס יורד בצורה דרמטית. במקרה זה נשאר עם הלוואה ממונפת אותה צריך להחזיר ללא נכס מולה, מצב שאינו מתאים לרוב המשקיעים, וכופה פעילות קצרת טווח בתצורת STOP LOSS.

דלתא: הדלתא של הפיקדון חיובית בדומה לאופציית CALL על הכסף ארוכת טווח. הדלתא תשאף לאחוז ההצמדה קרי 60%, 70% או כל אחוז הצמדה שנבחר. דלתא זו נותנת לנו גם את אחוזי ההצמדה קצרת הטווח אל נכס הבסיס, במידה ונרצה לפרק את הפיקדון לפני מועד הפדיון המקורי. אפקט הגאמא: הגאמא של הפיקדון חיובית ותפעל לטובת מחזיק הפיקדון.הגאמא דומה ל 70% מגאמא של אופציית CALL ארוכת טווח והיא תעלה את הדלתא החיובית ככל שמחיר הנכס יעלה ולהיפך - תוריד את הדלתא החיובית ככל שמחיר הנכס ירד.

אפקט הווגא: אפקט זה חיובי. שוב בדומה לכ-70% מאפקט הווגא של אופציית CAKK בכסף ארוכת טווח. ככל שסטיות התקן הגלומות והתנודתיות של נכס הבסיס יעלו כך יעלה שוויו של הפיקדון, ולהיפך. טטה: אפקט זה שלילי ומוריד את ערך הפיקדון בכל יום שעובר. האפקט חלש יותר מאפקט הטטה של אופציית CALL ארוכת טווח הן בשל החזקת כ-70% מהאופציה והן בשל יום הערך החיובי של הפיקדון עצמו. גרף 11 מראה את השינוי בטטה בפונקציה לזמן ולמחיר נכס הבסיס.

ריבית: ככל שמחיר הכסף (=עלות המימון =מחיר הריבית הבסיסית=תשואת האג"ח בפיקדון עצמו) יעלה, כך יעלה מחירו של הפיקדון ולהפך.

טיפ: הפיקדון אטרקטיבי ככל שהריביות גבוהות וסטיות התקן נמוכות. עוד הוא אטרקטיבי לאחר ירידה משמעותית במחיר נכס הבסיס המגיע לאחר תקופה של העלאות ריבית.

*כל הזכויות שמורות **לזירה של פניני במגזין מגדל לרשימת כל האסטרטגיות