אסטרטגיה מס' 40: פיקדון מובנה - קרן מובטחת

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף.

כיצד ליצור את הפוזיציה?

1. רכישת איגרת החוב בהון העצמי לתקופת הפירעון (בד"כ שנה או שנתיים)בערכה הנוכחי, לפי מחיר ההון של התשואה (היוון הערך במחיר התשואה לפדיון). במקביל קניית חלק מאופציית CALL בכל תקבול הריבית העתידית (המזומן שנשאר) על הכסף לסוף תקופת הפיקדון.

2. רכישת אגרת החוב בהון העצמי לתקופת הפירעון (בד"כ שנה או שנתיים) בערכה הנוכחי, לפי מחיר ההון של התשואה. במקביל יצירה סינטטית של חלק מאופציית CALL בכל תקבול הריבית העתידית על הכסף לסוף תקופת הפיקדון.

3. רכישת סטרקצ'ר בעל תנאי הצמדה הזהים לסעיפים הנ"ל. הערה: בד"כ תנאי ההצמדה או תקופת הפירעון יהיו נמוכים יותר מאשר בסעיפים 1,2.

***הערה: חלק מאופציית CALL - הכוונה 50% = אופציה אחת ליחידת נכס כפולה,75% = אופציה אחת לכל יחידה וחצי של נכס וכו'.

סוג המשקיע

- משקיע המאמין בעליית מחיר נכס הבסיס, אך חושש להפסיד סכומים משמעותיים מהקרן, יעדיף לקבל הצמדה חלקית לנכס ובלבד שמחיר הקרן או רובה יהיה מובטח.

- משקיע שני מעוניין לקבל הצמדה מלאה למחיר הנכס הבסיס מערכו העתידי, או מוכן להפסיד סכום קבוע וידוע מראש במידה ומחיר הנכס לא עלה בתקופת הפיקדון.

נגזרים:

דלתא: חיובית , ווגא: חיובית, גאמא: חיובית, טטה שלילית.

אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים:

אם נחבר יחדיו את תנאי הפיקדון, הרי שכל עוד מחיר הנכס מעל נקודת הטריגר (מחיר מימוש של האופציה) - בעל הפיקדון יקבל הצמדה קבוע וידועה מראש לעליית נכס הבסיס לדוגמא 70% מהעלייה.

אם מחיר המימוש יהיה מתחת לנקודת הטריגר, בעל הפיקדון יישאר עם הקרן הנומינלית בלבד (או רובה בהנחה שהפיקדון נבנה בצורה אגרסיבית). גרף מס' 1 מראה את פונקציית הרווחיות של הפיקדון מול ריבית חסרת סיכון ונכס הבסיס עצמו.

דיון:

אם נפרק את הפיקדון לגורמים, הרי שיש בידינו אג"ח ללא סיכון לסוף תקופת הפיקדון (לאחר סוף תקופת הפיקדון יגיע שווי האג"ח לאחר תקבולי הריבית לשווי הנומינאלי של הקרן הבסיסית), ולונג CALL שמחיר המימוש שלו מהווה את הטריגר להצמדה כשתאריך המימוש שלו זהה לתאריך האג"ח והפיקדון כולו.

אם נבנה את הפיקדון לבד וישנה אופציה סחירה לאותה התקופה, אנו צריכים לחבר את השניים (האג"ח והאופציה) ליצור את הפיקדון ולחכות. אם אין אופציה סחירה התואמת את רצוננו כתנאי הסף לפיקדון, הרי שנצטרך ליצור אותה לבד. בצד הפיקדון לונג CALL סינטטי, בחשבון גידור צדדי שורט CALL סינטטי.

בדרך זו יש לנו מאזן: בצידו האחד האג"ח והאופציה שקנינו סינטטיות. בצידו השני החשבון שמכר ל"פיקדון" את האופציה מאזן את הדלתא של אופציית הפנטום. איזוני הדלתא למעשה ייצרו את התשלום של הריבית כפרמיה על הזכות שקיבלנו. כלומר ככל שיעלה השוק, נצטרך לקנות באשראי חלקי נכס בסיס ככל שירד למכור - בכך נשחק ע"י תנודתיות הנכס לגובה הפרמיה (ראה פירוט והרחבה לגידור של חשיפה זו באסטרטגיית "התכסות מול חשיפת קניה עתידית").

למעשה הבעיה הבסיסית, שגובה הריבית אינו מאפשר קניית אופציה מלאה (אחרת אף פעם לא היינו קונים באמת את נכס הבסיס ואפילו מבצעים ארבטראז ומוכרים אותו בחסר). לכן אנו רוכשים רק אחוז מסוים (בן 50% - 70%-תלוי בסטיית התקן הגלומה). בגרף מספר 1 ניתן לראות פיקדון לשנה, שרכש 70% אופציית CALL ומובטחת לו הצמדה של 70% לעלייה במחיר נכס הבסיס. אך אם המחיר ירד - האופציה פוקעת באפס ונישאר עם הקרן הבסיסית ללא הפסד נומינאלי.

בגרף מספר 2א ניתן לראות פיקדון הצמוד רק ב-40%, אך שם מובטחת ריבית בסיסית על הפיקדון במקרה ונכס הבסיס לא עלה. בגרף מספר 2ב אנו רואים את אותו הפיקדון, אך כאן הסכים המשקיע להישחק מעט במקרה בו נכס הבסיס לא יעלה, ולקבל 90% הצמדה או אפילו להישחק יותר מול 100% הצמדה. במקרה זה יקנה המשקיע אופציה אחת מלאה בכסף מול כל יחידת אג"ח (כמובן שהריבית לא תכסה את עלות האופציה).

בגרף מס' 2ג ניתן לראות כי ניתן להגיע להצמדה הגבוהה מ-100% תמורת ויתור על תשואה בסוף התקופה, במקרה ומחיר נכס הבסיס נמצא בטריטוריה השלילית.

בצורה זו קובע למעשה המשקיע את הפרופורציה בין יחידות האג"ח ליחידות האופציה, כשהוא מחליט כמה תשואה הוא מוכן לסכן או אפילו אחוזים מהקרן עצמה (תשואה שלילית).

בגרף מס' 3 אנו חוזרים לפיקדון המופיע גם בגרף 1 של 70% הצמדה, אך כאן אנו רואים את הרווחיות באמצע התקופה (לאחר 180 ימים), במקרה והמשקיע מחליט לממש את הפיקדון הסחיר שיצר. התשואה בגרף מופיעה הן במונחים תקופתיים והן במונחים שנתיים.

בגרף מס' 4 ניתן לראות עוד אפשרויות לשפר את אחוזי ההצמדה שאנו מקבלים לנכס הבסיס. פעם אחת יוצא המשקיע מחוץ לכסף ומקבל הצמדה מלאה, שכן הריבית על הפיקדון מכסה בצורה מלאה את מחיר אופציית CALL, אבל ההצמדה "רק" מעל תשואה מסוימת, שכן האופציה מחוץ לכסף. הדרך השנייה, לצאת אל הכסף הראלי כלומר להוון את מחיר הספוט אל סוף תקופת הפיקדון. בצורה זו ניתן לשפר את אחוזי ההצמדה תוך השארת הזכות לשמירה על הקרן הנומינאלית.

גרף מספר 5 מראה פיקדון דומה אך כאן המשקיע חילק את ההצמדה למספר מחירי מימוש. פעם אחת הצמיד את הפיקדון 50% למחיר הכסף (מחיר מימוש 1000) ו 50% מחוץ לכסף (1040) בפעם השנייה ביצע חלוקה ל 3: 30% על הכסף, 30% מחוץ לכסף ועוד 30% יותר רחוק מהכסף. בדרכים אלו יכול המשקיע גם כן להקטין את עלות האופציה ולהישאר עם הקרן או רוב הקרן מובטח נומינאלית.

בגרף מס' 6 ניתן לראות את חלוקת הרווח בין המכשירים המרכיבים את הפיקדון.

בגרף מס' 7 המשקיע צירף אופציה PUT בשורט אל פיקדון שייצר. עי" כך הוא מממן בצורה מלאה את אופציית ה-CALL שקנה בצורת צילינדר. גם כאן הוא מקבל 100% הצמדה לנכס הבסיס מהטריגר העליון. ניתן לראות את הרווחיות הן במונחי סוף הפיקדון והן באמצע התקופה (180 יום).

המשקיע יכול לקבל החלטה נוספת המשנה מעט את תנאי הפיקדון הבסיסי - לקנות רק 90% מהכסף אג"ח ו-70% אופציה. בשאר 10% לקנות גם את נכס הבסיס עצמו. גרפים מספר 8 ו-9 מראים את הרווחיות של פיקדון כזה במונחי סוף תקופת הפיקדון ובמונחי אמצע התקופה. בנוסף, הם מציגים את חלוקת הרווחים בין המכשירים השונים.

במידה והמשקיע בכל זאת רוצה הצמדה של 100% למחיר נכס הבסיס, עדיין חשוב לו שקרן ההשקעה הנומינאלית לא תיפגע, אולם לא רוצה להשתמש בשיטות שנדונו עד כה - יבצע CUP לעלייה במחיר נכס הבסיס ויהפוך את אופציית ה-CALL למרווח.

בצורה זו יהפוך הפיקדון לקרן מובטחת המעניקה הצמדה של 100% עד לעלייה מסוימת (8% בדוגמא שלנו). בגרף 10א ניתן לראות את פונקצית הרווח של פיקדון כזה.

בגרף מס' 10ב המשיך המשקיע את הרעיון והפך את המרווח לפרפר. בצורה זו הפיקדון עדיין מבטיח את הקרן, אך נותן תשואה פוטנציאלית גבוהה במיוחד. ניתן לראות עוד את פונקציית הרווח באמצע התקופה וחלוקת הרווח בים המכשירים.

המשקיע יכול להמשיך ולעצב לעצמו את תנאי לעלויות הפיקדון, ואף להשתמש באופציות אקזוטיות בהן ישנו טריגר המפעיל (knock in) או מבטל (knock out) את האופציה, אך מוזיל אותה בצורה משמעותית לטובת בניית הפיקדון.

ניתן לחפש ולקבל ציטוט לקניה של פיקדון זה כאשר האג"ח, האופציה והגידור ארוזים יחדיו. בצורה זו בד"כ תנאיי ההצמדה יהיו נמוכים יותר מאשר היצירה העצמית, כיוון שכולם רוצים להרוויח - יוצר הפיקדון, האורז והמשווק. בכל מקרה ובהנחה שיש תחרות מצד מספר גופים ליצירת מוצר זה, ניתן בהחלט לבדוק ציטוט "מן המוכן". היות והקרן מובטחת, יש הממנפים את הפיקדון מול הלוואה כדי ליצור מנוף להצמדת הנכס.

למרות זאת, המינוף מסוכן עד מאוד כאשר מחיר נכס הבסיס יורד בצורה דרמטית. במקרה זה נשאר עם הלוואה ממונפת אותה צריך להחזיר ללא נכס מולה, מצב שאינו מתאים לרוב המשקיעים, וכופה פעילות קצרת טווח בתצורת STOP LOSS.

דלתא:

הדלתא של הפיקדון חיובית בדומה לאופציית CALL על הכסף ארוכת טווח.

הדלתא תשאף לאחוז ההצמדה קרי 60%, 70% או כל אחוז הצמדה שנבחר. דלתא זו נותנת לנו גם את אחוזי ההצמדה קצרת הטווח אל נכס הבסיס, במידה ונרצה לפרק את הפיקדון לפני מועד הפדיון המקורי.

אפקט הגאמא:

הגאמא של הפיקדון חיובית ותפעל לטובת מחזיק הפיקדון.הגאמא דומה ל 70% מגאמא של אופציית CALL ארוכת טווח והיא תעלה את הדלתא החיובית ככל שמחיר הנכס יעלה ולהיפך - תוריד את הדלתא החיובית ככל שמחיר הנכס ירד.

אפקט הווגא:

אפקט זה חיובי. שוב בדומה לכ-70% מאפקט הווגא של אופציית CAKK בכסף ארוכת טווח. ככל שסטיות התקן הגלומות והתנודתיות של נכס הבסיס יעלו כך יעלה שוויו של הפיקדון, ולהיפך.

טטה:

אפקט זה שלילי ומוריד את ערך הפיקדון בכל יום שעובר. האפקט חלש יותר מאפקט הטטה של אופציית CALL ארוכת טווח הן בשל החזקת כ-70% מהאופציה והן בשל יום הערך החיובי של הפיקדון עצמו. גרף 11 מראה את השינוי בטטה בפונקציה לזמן ולמחיר נכס הבסיס.

ריבית:

ככל שמחיר הכסף (=עלות המימון =מחיר הריבית הבסיסית=תשואת האג"ח בפיקדון עצמו) יעלה, כך יעלה מחירו של הפיקדון ולהפך.

טיפ: הפיקדון אטרקטיבי ככל שהריביות גבוהות וסטיות התקן נמוכות. עוד הוא אטרקטיבי לאחר ירידה משמעותית במחיר נכס הבסיס המגיע לאחר תקופה של העלאות ריבית.

*כל הזכויות שמורות

**לזירה של פניני במגזין מגדל

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבישי הסוחר 27/05/2013 22:40
    הגב לתגובה זו
    כל הנכסים הולכיםצלרדת ואני רואה את זה על הגרפים שלי שאני בישלתי בעצמי עם האקסלים שלי!!! גם אנליסטים חושבים ככה! אפילו אנשי טלמיטינג יודעין זאת!!! וכל מי שקצת מבין בשוק ההון!
  • אם כולם חושבים כך כולל מי שקצת מבין...פחחח (ל"ת)
    אז בשביל מה האקסלים? 28/05/2013 09:37
    הגב לתגובה זו
  • חזק ונכון! (ל"ת)
    A 28/05/2013 11:09
  • 9.
    ז.פ. 26/05/2013 20:15
    הגב לתגובה זו
    5 , 6 - זו באמת הבעיה הגדולה בעולם (וזו הונאת הבנקים המרכזיים...) להעלות בצורה מלאכותית את מחיר כול נכסי ההשקעה ...מעניין מה ייקרה בסוף... 7 - אתה צודק!! (למרות שהרוב כתוב נכתב כבר לפני כ 15 שנה...)
  • 8.
    ז.פ. 26/05/2013 20:12
    הגב לתגובה זו
    1 , 4 - הכוונה היא לקנות אג"ח לשנה או שנתיים בערך שייתן את הקרן הנומינלית בסוף התקופה R+ 1 ) / 100) ובכסף שנשאר לקנות אופציות CALL.אם יש לנו ערך כספי של 10 יחידות מדד (כמיליון ש"ח) כנראה הכסף יספיק רק ל 6 או 7 אופציות (מכאן 60% או 70%)... 2 - ניתן לקבל אצל עושי שוק...בנקים ושאר גופים שבדר"כ "מגיירים" מוצרים כאלו מחו"ל... למרות שכאן הכוונה הייתה ליצור את המכשיר לבד... 3 - ככול שהריבית גבוהה יותר וסטיות התקן נמוכות יותר ניתן להרכיב מוצר איכותי יותר...(למרות שהרו של האופציה לוקח את אקט הריבית כבר בחשבון...)
  • 7.
    פניני נראה לי שכול פעם אתה מוסיף יותר גרפים. (ל"ת)
    עמי 26/05/2013 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כבר אין איפה להשקיע. מה עושים? (ל"ת)
    פימקו 26/05/2013 17:26
    הגב לתגובה זו
  • חסכון צמוד מדד בבנק. או תבזבז. (ל"ת)
    אין איפה? 28/05/2013 09:40
    הגב לתגובה זו
  • רק לבזבז! (ל"ת)
    A 28/05/2013 16:15
  • 5.
    אג"חיסט 26/05/2013 16:48
    הגב לתגובה זו
    אפילו שהוא בלי תשואה ( מה זה משנה )
  • 4.
    מאיר כ 26/05/2013 16:44
    הגב לתגובה זו
    ראשית התכוונת ל CALL ולא CAKKשנית אם תוכל להסביר איך קונים 70% מאופציה? תודה.
  • 3.
    האסטרטג 26/05/2013 16:43
    הגב לתגובה זו
    אמנם סטיות התקן נמוכות כעת אבל הריבית ירדה לאחרונה וייתכן שתרד שוב בשבוע הבא האם מצב זה מוריד משמעותית מהכדאיות של הפקדון?
  • 2.
    עומר 26/05/2013 16:33
    הגב לתגובה זו
    לתשובתך אודה. הסבר מעניין מאוד.תודה
  • 1.
    אגחיסט 26/05/2013 16:32
    הגב לתגובה זו
    "במקביל קניית חלק מאופציית CALL בכל תקבול הריבית העתידית " למה הכוונה?

אסטרטגיה מס' 23: קניית אוכף/שוקת

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון, מנתח ומפרט את אסטרטגיות המסחר בנגזרים המשמשים הן את הלקוחות המגדרים והן את אלה המתוחכמים

האסטרטגיות מלוות בגרפים ודוגמאות מהפשוטות ביותר אל המורכבות ביותר. בכל שבוע יפורסמו שתי אסטרטגיות מסחר. תחילה יוצגו אסטרטגיות פשוטות שתכליתן להוות בסיס חיוני להבנת האסטרטגיות האחרות. לאחר מכן, אסטרטגיה אחת פשוטה לסוחרים חדשים ואסטרטגיה מורכבת למנוסים יותר. בגרפים המצורפים המדד נמצא ב-1000 נקודות, ריבית 5% סטיות התקן 20% והימים לפדיון לפי הכתוב במקרא של כל גרף וגרף. כיצד ליצור את הפוזיציה? אוכף: 1. קנה אופציית CALL ואופציית PUT במחיר מימוש X. 2. קנה את הנכס המוביל באשראי, וקנה שתי אופ' PUT במחיר מימוש X. 3. מכור בחסר את הנכס המוביל, קבל ריבית וקנה שתי אופ' CALL במחיר מימוש X. 4. קנה FUTURE, וקנה שתי אופ' (לפרק זמן זהה) PUT במחיר מימוש X. 5. מכור SHORT FUTURE וקנה שתי אופ' (לפרק זמן זהה) CALL במחיר מימוש X. שוקת: 1. קנה אופ' PUT במחיר מימוש X, וקנה אופ' CALL במחיר מימוש Y. 2. קנה אופ' PUT במחיר מימוש Y, וקנה אופ' CALL במחיר מימוש X-ריבית (y>x). 3. קנה את הנכס המוביל באשראי, וקנה אופ' PUT במחיר מימוש X ו-PUT במחיר מימוש Y. 4. מכור בחסר את הנכס המוביל, קבל ריבית וקנה אופ' CALL במחיר מימוש X ואופ' CALL במחיר מימוש Y. 5. קנה FUTURE, וקנה אופ' PUT (לפרק זמן זהה) במחיר מימוש X ואופ' PUT במחיר מימוש Y. 6. מכור SHORT FUTURE, וקנה אופ' CALL (לפרק זמן זהה) במחיר מימוש X ואופ' CALL במחיר מימוש Y. הערה: ניתן לרכוש / לכתוב אופ' 001C במקום את הנכס המוביל. סוג משקיע: משקיע הצופה נכס מוביל לפני פריצה ועומד להגדיל את תנודתיותו (עומדת לצאת הודעה דרמטית שתשפיע לכאן או לכאן על מחיר הנכס או פריצת קו התנגדות/ תמיכה), או משקיע החושב כי מחירי האופציות "זולים" יחסית לתנודתיות הממוצעת העתידית של הנכס המוביל לטווח הקצר. נגזרים: דלתא: תלוי בסוג האוכף/שוקת. ווגא: חיובית. טטה: שלילית. גאמא: חיובית. אפיון פונקצית הרווחים וההפסדים: ההפסד הגדול ביותר הינו בנקודת מחיר המימוש הקנוי (במקרה של אוכף), או בין שני מחירי המימוש הקנויים (במקרה של שוקת). הרווח המקסימלי הינו תיאורטית אינסופי, ועשוי להתממש ב"ריצת" מחיר הנכס המוביל הרחק ממחירי המימוש הקנויים. נקודות האיזון הינם מחירי המימוש הקנויים בתוספת / הפחתת הפרמיה המשותפת של האופציות (+ הריבית על פרמיה זו) ביום בניית האסטרטגיה. דיון: אסטרטגיית השוקת והאוכף דומות הן בדעתו של המשקיע לגבי התנהגות הנכס המוביל בטווח הקצר, והן באפיון הנגזרים של האסטרטגיה ובהשפעתם על הרווחיות בטווח הקצר. יש לציין כי בגלל בעיית הזמן (ראה בהמשך), יחזיק המשקיע באסטרטגיה זו תקופה מסוימת ולאו דווקא עד מועד מימוש האופציות. למרות שמשקיע שינהל את הדלתא בצורה דינמית, יקבל פיצוי בגאמא אגרסיבית על השחיקה המהירה לקראת פקיעה - ראה אסטרטגיית קניית סטיית תקן. במידה ובחר המשקיע באוכף, הרי שההפסד הפוטנציאלי יהיה גדול יותר מאשר בשוקת, אך המרווח בין נקודות האיזון (במונחי פקיעה) יהיה קטן יותר מאשר אסטרטגיית השוקת, ולהיפך - גם פונקציות הרווחיות שונה מעט. במידה והמשקיע רוצה ליהנות מעלייה בעצבנות השוק העתידי לגבי הנכס המוביל בטווח הקצר בצורה החזקה ביותר, יקנה את האוכף באזור הכסף (מחיר המימוש קרוב למחיר הנכס המוביל), ויקבל דלתא אפס (השפעת אופ' ה-PUT שווה להשפעת אופ' ה-CALL בתזוזת נקודה במחיר הנכס המוביל), אך ייהנה מאפקט הגאמא ומאפקט הווגא (ראה בהמשך). כלומר ככל שמחירו של הנכס המוביל "ירוץ" לאחד הכיוונים - כך יקבל המשקיע את הדלתא המתאימה (חיובית בעלייה ושלילית בירידה). כמו כן, ככל שיעלו סטיות התקן הגלומות באופציות - כך שווי הפוזיציה המשותפת שלו תהיה גדולה יותר. אם יקנה את האוכף בתוך הכסף (במונחי אופ' CALL), הרי שהשפעת אופ' ה-CALL תהיה חזקה יותר מאופ' ה-PUT, האוכף כולו יהיה בדלתא חיובית (המשקיע יחכה לעלייה בתנודתיות תוך כדי עלייה במחיר הנכס המוביל) והשפעת האסטרטגיה תהיה מושפעת בעיקר מה-LONG CALL (ראה אסטרטגיית L CALL), ולהפך - במקרה שיקנה את האוכף מחוץ לכסף (במונחי אופ' CALL), הדלתא תהיה שלילית (המשקיע יחכה לעלייה בתנודתיות, תוך כדי ירידה במחיר הנכס המוביל), והשפעת האסטרטגיה תהיה מושפעת בעיקר יותר מה-LONG PUT (ראה באסטרטגיה מס' 2 - long put). את הבדלי הרווח וההפסד ניתן לראות בקבוצת גרפים מס' 2. במידה וישתמש המשקיע באסטרטגיית השוקת, עליו לשים לב לעובדה כי ככל שיקנה את האופציות רחוק מהכסף, הרי נקודות האיזון יהיו רחוקות יותר ממחירו הנוכחי של הנכס, הפרמיה תהיה נמוכה יותר ומקדמי האסטרטגיה (היווניות) יהיו אגרסיביות פחות. ולהיפך, התקרבות אל הכסף גורמת לשוקת להיות אגרסיבית יותר, הן בטווח הקצר והן במונחי פקיעה, עד למקרה הפרטי של השוקת האגרסיבית ביותר - האוכף. למרות שאין לכך שינוי בתוחלת הרווח, המשקיע ישאף לשנות בצורה דינמית את מחיר המימוש הקנוי לפי תנועת השוק, שינוי בסטייה או שינוי בעקום הסטיות (סקיו), וזאת כדי להרוויח בטווח הקצר את התנודתיות והתזזיתיות של אפקט הגאמא - ראה הרחבה באסטרטגיית קניית סטיית תקן או ביצוע אסטרטגיית M. למעשה ניתן לממן חלק מקניות השוקת ע"י מכירת מספר קטן יותר של אוכפים באזור הכסף, וכך ניתן למקם את הקניות באזורי תמיכה והתנגדות בהנחת המשקיע - כי אלה עומדים להיפרץ. המשקיע המאמין כי מחיר נכס הבסיס הגיע לנקודת פגישה בין קו תמיכה להתנגדות ועשוי לפרוץ משולש זה ולקבל מגמה לאחד הכיוונים ייבחר גם הוא באסטרטגיה זו. הדלתא נותנת שני פרמטרים חשובים מאוד למשקיע: 1. היכן ממוקם האוכף יחסית למחיר הספוט (המחיר העכשווי) של נכס הבסיס, ומאפיין את רווחיות האוכף בטווח הקצר כפונקציה של תזוזה בנכס המוביל. אוכף שדלתא אופ' CALL הינה 70 ודלתא אופ' PUT הינה 30 על כל ניקוד שנכס המוביל ירד - יפסיד 40 ש' (בהנחת IV, וימי טטה קבועים): 70-30=40. 2. בכמה חשוף המשקיע במונחי נכס הבסיס ב-LONG או SHORT בתנודה בטווח הקצר, בדוגמא בסעיף הקודם, המשקיע חשוף ללונג של 40% מהתנודה במחיר הנכס המוביל לכל יחידת מדד. יתרון הגאמא: משקיע שקונה אוכף/שוקת, "ייהנה" מ"אפקט הגאמא" אשר יגדיל את החשיפה בעד הנכס המוביל. ככל שיעלה נכס הבסיס - יגדיל את החשיפה של המשקיעים והדלתא של תיק האופציות (עלייה בדלתא אופ' CALL וירידה בדלתא אופ' ה-PUT), כלומר הפיכת האוכף לאוכף בתוך הכסף (מבחינת אופ' ה-CALL) בצורה אוטומטית ולרווחתו של המשקיע, ויגדיל את החשיפה נגד הנכס המוביל (שורט נגד הנכס) ככל שירד נכס הבסיס (עלייה בדלתא אופ' ה-PUT וירידה בדלתא אופ' ה-CALL), ובכך יהפוך את האוכף לאוכף בתוך הכסף (מבחינת אופ' ה-PUT) בצורה אוטומטית ולרווחתו של המשקיע. גרף מס' 4 מראה את השינוי בדלתא של האוכף ואת הגאמא של האוכף כפונקציה של הזמן והמדד. כדי להגדיל את אפקט הגאמא, יכול המשקיע לקנות את האוכף בצורת STRIP(ראה בהמשך), תוך כדי מתן דעתו גם לכיוון המיידי של נכס הבסיס ולא רק לתנודתיותו. למעשה היות והאסטרטגיה מכניסה את המשקיע אל הנכס במקרה של עליות ושורט על הנכס במקרה של ירידות, המשקיע יכול לשנות את יחס האופציות והדלתא המצרפית, או למכור את האופ' שקנה ולקנות במקומה אופציה במרחק מהכסף שהייתה האופציה לפני התנודה במחיר נכס הבסיס - כל זאת בצורת TAKE PROFIT ותמיד לרווחת המשקיע. אפקט הווגא: כבר מהסעיף הקודם ניתן להבין, כי המשקיע ייהנה ככל שתגדל תנודתיותו של הנכס המוביל, ואילו יפסיד ככל שתצטמצם התנודתיות, שכן הפרמיה המשותפת (CALL+PUT) תגדל ככל שיגלמו האופציות תנודתיות נצפית / גלומה גדולה יותר. גרף מס' 5 מראה את השוני בתמחור האוכף בעוד יום, 5, 10 ימים, בסטיית תקן עולה (25%) ובסטייה יורדת (20%). וכן גרף מס' 6 מראה את שווי האסטרטגיה בעוד יום אחד כשסטיות התקן עלו או ירדו. אפקט הטטה: היות והמשקיע קנה אופציות עתידית ושילם פרמיה, הרי שהזמן פועל לרעתו הן בפוזיציית CALL והן בפוזיציית PUT. לכן יישאף שתחזיתו (לגבי גידול בתנודתיות או "ריצה" במחיר הנכס) תתגשם מהר ככל האפשר. גרף מס' 7 מראה את פונקצית הרווחיות של אוכף על פני הזמן בסטייה קבועה. גרף מס' 8 מראה את השינוי בטטא כפונקציה של הזמן והמדד. ככל שעובר הזמן, אפקט זה גדל לרעת המשקיע, אך מתגמל בגאמא גבוהה - ראה פירוט באסטרטגיית קניית סטיית תקן. הערות: 1. ראה דיון מעמיק בפרמטרים טטה, ווגא, וריבית באסטרטגיות LONG CALL/ PUT, וכן באסטרטגיית קניית סטיית תקן בדלתא אפס. 2. יש הקונים מספר לא זהה של אופ' C ו-P כדי להיחשף פחות/יותר לאחד הצדדים, אך זו היא למעשה אסטרטגיית אוכף + אסטרטגיית LONG CALL או LONG PUT (=סטריפ) אפשרויות ארביטראז': RS+CX+PY=PX+CY F+2PX=PX+CX S- RS+2PX=PX+CX - F-RS+2CX=PX+CX S+2CX=PX-CX- מקרא: 1C= 001 CALL F=FUTURE S=מניה RS=ריבית CALL=CX במחיר מימוש X PUT=PX במחיר מימוש X ביצוע סטריפ: יצירת הפוזיציה דומה מאוד ליצירת פוזיציית השוקת / האוכף, כאשר יש קניה עודפת של אופציות CALL או PUT לדוגמא: - קניית 10 אופ' CALL ו-15 אופ' PUT במחיר מימוש X. - קניית 10 אופ' PUT ו-15 אופ CALL במחיר מימוש X. סטריפ זה הינו אוכף, כאשר למשקיע יש דעה עודפת על כיוונו של השוק, פרט לכך שהוא צופה עלייה בתנודתיות ובעצבנות של מחיר הנכס המוביל בטווח הקצר. במקרה זה הדלתא של האסטרטגיה תהיה חיובית במידה של אוכף באזור הכסף, בו יותר אופ' CALL מאשר אופ' PUT או שלילית במקרה ההפוך. סיבה שנייה שמשקיע יבצע סטריפ באסטרטגיה האוכף הינה הרצון לשמור על דלתא אפס (חוסר החשיפה של המשקיע אל כיוון הנכס אלה רק לתנודתיותו). כאשר האוכף נקנה מחוץ או בתוך הכסף, הדלתא של אופ' ה-CALL שונה מזו של ה-PUT, לכן יש צורך לקנות סטריפ כדי לאפס את הדלתה של תיק המשקיע. סיבה שלישית לביצוע סטריפ, במידה ולמשקיע תיק מניות גדול. אז יעדיף יותר אופ' PUT כהגנה על מניותיו או אם תיקו רווי אג"ח וללא מניות יעדיף יותר אופ' CALL. למעשה במידה והמשקיע התחיל באסטרטגיית האוכף באזור הכסף, כאשר הדלתא של אופ' ה-CALL והדלתא של אופ' ה-PUT היו דומות ומחיר הנכס החל לזוז לאחד הכיוונים (עלה או ירד) - שינוי היחס בין האופציות והפיכת האוכף לסטריפ יאפשרו למשקיע להמשיך ולשמור על דלתא אפס של האסטרטגיה, תוך כדי כך שאפקט הגאמא פועל לטובתו של המשקיע. למעשה מכל סיבה שבחר המשקיע לבצע את הסטריפ, יחשוף הסטריפ את המשקיע לאחד הצדדים במידה מואצת יותר (אפקט הגאמא יפעל חזק יותר לאחד הצדדים). גרף מספר 9 מראה את פונקציית הרווח של הסטריפ החיובי ושלילי. הערה: ראה הרחבה באסטרטגיית קניית סטיית תקן בדלתא אפס וכן באסטרטגיית M. לזירה של פניני במגזין מגדל