גפני: "הבנקים לא אוהבים את הביטקוין? מי שואל אותם?"

ועדת הכספים של הכנסת מקיימת בשעה זו דיון בפעילות ובשימוש במטבעות דיגיטליים. בין המשתתפים בדיון, ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מני רוזנפלד, המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין טרכטנברג, יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הבורסה לניירות ערך, אמנון נויבך, מנהל רשות המסים, משה אשר, וראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה): "המציאות היום של הבנקים, העמלות הגבוהות, זה נושא שיש לטפל בו ויכול להיות שהמטבעות הדיגיטליים זה מה שיפתור את הבעיה."

ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג: "המטבעות הדיגיטליים הם מציאות שיש להתמודד איתה. ישראל חייבת להתייחס לסוגיית המטבעות הדיגטליים ועל השפעת על המשק המקומי. ב-2014 בנק ישראל מינה ועדה בנושא ומאז לא שמענו מה מסקנותיה ומה קרה איתה. לאחרונה הייתה החלטה של יו"ר ני"ע שמואל האוזר לגבי חברות שמתעסקות בתחום והוצאתן מהבורסה. צריך לנוע לעבר ודאות ישראלית בנושא הזה. גם היא תקח זמן".

עוד הוסיף הרצוג: "כשאני שומע את הדור הצעיר, אפילו אצלי בבית, אני מבין שמשהו קרה - ויש דרמה עצומה בטכנולוגיה של שנקראת בלוק צ'יין שמייצרת לך שוק סחורות קונה ומוכר מחוץ למתחם המדינתי ומחוץ לרשויות שלטון והיא יכולה להשפיע על העולם המסחרי והכלכלי באופן ארוך טווח, עד כדי לדעתי השפעה על קיומו של עולם הבנקאות, שלא נדבר על דברים אחרים."

המשנה לנגידה, ד"ר נדין טרכטנברג: "כמו שצוין, איננו יודעים אם התופעה תמשיך, אך דבר אחד חשוב לנו להגיד. כל היוזמות של המטבעות הן פרטיות ואין להן את הגיבוי של גוף ממשלתי. כיום אנחנו לא רואים את מטבעות הקריפטו כמטבע אמיתי, וזאת מכיוון שחסר בו את מרכיב האמון. המטבע הדיגיטלי אינו יציב בערכו והשימוש בו אינו רחב. בינתים אנו מתייחסים למטבעות כנכס פיננסי ולא כמטבע לגיטימי. מאפיין נוסף של הקריפטו הוא אנונימיות, ואנו לא יודעים מאיפה זה בא ולאן זה הולך, ולכן הבנקים לא מתלהבים מהשימוש בזה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "יתכן מצב שהנושא יידעך אך כפי הנראה, קיימת ייתכנות גבוהה יותר שהוא יהפוך לדבר יותר מרכזי בחיי הפיננסיים שלנו. יתכן שהמטבעות הדיגיטליים זו הדרך של האזרחים להתגבר על המוסדות הפיננסיים שלא סופרים אותם. הבנקים לא אוהבים את הביטקוין? מי שואל אותם? עוד מעט הם גם יתנו דעה בנושא המרכולים".

יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "אחד הסיכונים הגדולים הם המטבעות הדיגיטליים אף שייתכן שיש פה פוטנציאל עצום. הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה פורצת דרך והיא תלווה אותנו. הביטקויין נולד עימה. הביטקוין עצמו, לפני כמה חודשים היה בערך של 200 דולר, אח"כ 20,000 דולר ואז ירד ל- 12,000 דולר ועכשיו שוב 15,000 דולר, ואני לא בטוח שאני מבין ממה נובע המחיר שלו. התשובה 'ביקוש' לא מספקת. צריך להיות משהו מאחורי זה. כשאני שואל את המומחים האם המחיר יכול לרדת פתאום ל 1000 דולר, התשובה היא כן. צריך לקחת בחשבון שיש כאן אלמנט של הונאות. מה יקרה אם תהיה הונאה? מי יגן על המשקיעים? אנחנו ברשות ניירות הערך אמרנו שלפני שניתן את האישור לחברות שמתעסקות בתחום להסחר בבורסה, נצטרך למצוא להן מסגרת רגולטורית ייעודית".

מנהל רשות המסים, משה אשר: "אנחנו בנושא הזה צריכים לדעת להפריד בין הביטקוין לבין ההנפקות ICO שאנחנו רואים כרגע. כבר ב-2014 קיבלנו החלטה שהביטקוין מבחינת מס אינו מטבע אלא נכס פיננסי ולכן חייב ברווח הון. הוא לא יהיה פטור ממס כמו במסחר במטבע. בנוגע להנפקות ICO, מתחיל להתפתח כאן שוק שלם ואנחנו נוציא טיוטת חוזר שתעשה ודאות בנושא הזה מבחינת מסים. במקביל נעשה באמצעות האוצר חקיקה משלימה שתאפשר לדווח על הרווחים".

שלומית וגמן מהרשות להלבנת הון: "הרשויות הרגולטוריות הכלכלית בעולם מנהלות מאבק בפשיעה הכלכלית והטרור ואם המוסדות הפיננסיים לא יעמדו בסטנדרטים האלה לא יוכלו לקיים מסחר עם העולם, ללא משטר אפקטיבי. גם אנחנו, אם לא נעמוד בסטנדרטים, לא נוכל לעבוד עם מוסדות אחרים. לגבי הביטקויין: ההזדמנויות בעולם הביטקוין ברורות, אך יש סיכונים משמעותיים להלבנת הון, מאפיינים דומים למזומן. אין זיהוי גיאוגרפי, יש עקיפה של מוסדות פיננסיים ומדינות. גופי טרור עושים שימוש בפלטפורמות האלה ולכן מחייב בדיקה מעמיקה".

עוד הוסיפה וגמן: "החל מ- 1 ביוני 2018, גופים שיקיימו מסחר בביטקוין יחוייבו ברישיון, בהסדרה, זה מה שיאפשר לתעשייה לפעול. הסדרה תאפשר פעילות. בהינתן צו איסור הלבנת הון על הפלטפורמות הרלוונטיות. כאשר הסקטור יהיה מפוקח".

יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מנחם רוזנפלד: "הביטקוין הוא סוג חדש של כסף, רק מבוזר, אין מי ששולט בו, אלא מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, רשת טכנולוגיית מחשבים. חייבת להיות בהירות רגולטורית. הביטקויין רחוק מלהיות אנונימי". 

יוני אסיה, מנכ"ל eToro: "יש כאן מהפכה בסדר גודל של המהפכה התעשייתית ושל המצאת החשמל ואנו נמצאים בהתחלה שלה. ולמדינת ישראל יש אפשרות לקחת חלק בהסטוריה שנכתבת כאן מול עינינו. יכולים לקום כאן בשיראל גופים שיגמדו את הגופים הגדולים בישראל. מהפכת האינטרנט הפחידה את הפרסומאים, המהפכה הזו מפחידה את הבנקים והגופים הגדולים. זו ההזדמנות שלנו כאומת הטארט אפ להכנס לתחום שישנה את העולם."

גפני סיכם את הדיון ואמר: "בנק ישראל ומשרד האוצר צריכים לחזור ולהקים את הועדה ולתת את הדעת לגבי העניין הזה. נקיים דיון נוסף בהמשך ונעקוב אחר הנושא. עדכנו אותי תוך חודש וחצי בממצאים בנושא החשוב הזה."