הרשות לאיסור הלבנת הון: "אנו רואים במתן שירות במטבעות וירטואליים כשירות פיננסי"

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, קוראת למפתחי טכנולוגיות בלוקצ'יין ודומיהם להעמיק בהבנת תחום איסור הלבנת הון, ולוודא שהטכנולוגיות והמוצרים שהם מפתחים יעוצבו מלכתחילה ככאלה שתומכים בדרישות הפיננסיות העולמיות "הטכנולוגיות הללו צריכות לאפשר שקיפות לגופי האכיפה, בכך שיאפשרו למשל דרכים טובות להתחקות אחר הפעולות במטבעות וירטואליים. כך יהיה למפתחים הרבה יותר קל להשתלב במערכות הפיננסיות ולבצע עסקים במישור הגלובלי ומול המערכות הפיננסיות העולמיות. בחודשים האחרונים אנו יושבים הרבה עם התעשייה וחברות בתחום ורואים צמא מאוד גדול לנושא, כי הם רוצים לוודא שהם מעצבים את הטכנולוגיה והמוצרים שלהם לנושאים אלו", אמרה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.

"ההתמודדות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור עם הפעילות במטבעות הווירטואליים לא נועדה לפגוע ולעכב חדשנות פיננסית בתחום, אלא דווקא לאפשר פעילות בטוחה בהם. אנו רואים במתן שירות במטבעות וירטואליים כשירות פיננסי, כאשר לא כל מי שפועל בתחום עושה זאת במטרה לבצע פעילות פלילית. הסדרת התחום נועדה דווקא לאפשר פעילות לגיטימית ועידוד החדשנות בתחום", הוסיפה ווגמן-רטנר.

ווגמן-רטנר טוענת כי הפעילות במטבעות קריפטוגרפיים כרוכה בסיכונים משמעותיים להלבנת הון ומימון טרור כמו סיכון גבוה לניצול לביצוע פעילות הלבנת הון ומימון טרור, זאת לאור המאפיינים הדומים שלהם לכסף מזומן או לסחורות יקרות כמו זהב ויהלומים, המוגדרים גם הם בעולם הלבנת ההון כעסקאות ברמת סיכון גבוהה , הם מאפשרים רמת אנונימיות גבוהה, והחיבור שלהם הוא לארנק ולא לאדם ספציפי.

הניסיון העולמי מלמד כי עברייניים ופעילי טרור אכן עושים שימוש גובר והולך במטבעות קריפטוגרפיים. בשלב זה הדבר נכון בעיקר בעבירות מרמה וסמים, אך גם בנושאים אחרים. כך למשל, בישראל ניתן לראות שימוש כזה בפרשת ההאקר מאשקלון וכן בכתב אישום שהוגש החודש נגד תושב חברון הנאשם שהלבין הון באמצעות ביטקוין. בעולם ידועה במיוחד פרשת האתר המחתרתי silk road, ששימש כפלטפורמה למכירת סמים בשווי 200 מיליון דולר באמצעות ביטקוין, כאשר האתר שימש כגורם מתווך בין סוחרים לקונים וגזר עמלה מכל עסקה. בנוסף, ישנן מתקפות כופרה (ransomware) בהן הנסחט מתבקש להיכנס לאתר קשה לאיתור ולשלם בביטקוין עבור שחרור המחשב. בתחום של מימון טרור לא ניתן כמעט לפרט, אך נסתפק אם נאמר שפורסם כי ארגון דעא"ש למשל מגייס כספים גם באמצעות ביטקוין.

בתקופה האחרונה אנו עדים לגידול בדיווחים על עסקאות, בעיקר ביחס למטבע הביטקוין. בסקר הסיכונים של ישראל שהכינה הרשות לאיסור הלבנת הון עם מכלול גופי האכיפה והרגולציה, מדורג הסיכון הנובע מאמצעי תשלום אלטרנטיבי כבינוני, וזאת בייחוד לאור היקפי התחום כעת בישראל ובעולם, יש לזכור שסך כל שוק הביטקוין שווה כיום לכ-300 מיליארד דולר, סכום זניח במונחי כלכלה עולמית. יחד עם זאת, מכיוון שהתחום מצוי בהתפתחות וטומן סיכון מובנה להלבנת הון ומימון טרור, ועדיין מצוי בשלבי גיבוש רגולציה, הסיכון דורג כבינוני.

למרות הסיכונים הטמונים באי אכיפה ופיקוח על המטבעות הקריפטוגרפיים, ווגמן-רטנר מעלה מספר הזדמניות שטומנים המטבעות הוירטואלים, "מטבעות וירטואליים מאפשרים לשפר את ההכלה הפיננסית ומניעת הדרה של ציבורים מסוימים מהמערכת הפיננסית, הקטנת עלויות עסקה, הגברת התחרות, הקלה על מסחר בינלאומי, מתן פתרון לאתגרי שרידות של מערכות תשלומים ועוד".

"אנו צופים שבתוך שנים ספורות חלק ניכר מהכלכלה יעבור לאמצעים אלטרנטיביים לעומת הכלכלה המסורתית והרשות מעוניינת להיות במקום בו היא מובילה את פיתוח הסטנדרט האופטימלי שתומך בפעילות AML מלכתחילה, ולא רק להגיב להתפתחויות הטכנולוגיות ולהיגרר אחרי השינויים הללו", אומרת ווגמן-רטנר בהתייחסה על המעבר לשימוש במטבעות וירטואלים בעתיד הבינוני.