המטבעות הווירטואליים שוברים שיאים: הביטקויין והאתר'יום ממשיכים למעלה

רק לפני יומיים הביטקוין שבר עוד תקרת זכוכית, הגיע לשווי של כ-50 אלף דולר, והוא רק ממשיך לעלות כשחצה אתמול את ה-52 אלף דולר והתממש מעט. מתחילת השנה הוא התחזק בכ-77% ובשנה שעברה הוא זינק בכ-300%.

אך אם השם ביטקוין מוכר לכולם, האתר'יום (ETH) מוכר פחות, למרות שהוא המטבע הווירטואלי השני בכוחו בעולם, כשבשנה שעברה הוא השלים זינוק של כ-600%. מתחילת השנה הנוכחית המטבע המריא בכ-150% ונסחר בעת כתיבת שורות אלה לפי כ-1,923 דולר.

ההסבר לעלייה המטאורית במטבעות הללו נעוץ ככל הנראה ב"חוק מטקלף" – שהגדיר כי ערך של רשת חברתית גדלה ככל שגדל מספר המשתמשים בה. בפועל, הגידול אינו ליניארי אלא מעריכי: משתמש אחד שווה ל-1 אבל ערכם של ארבעה משתתפים הוא כבר 16. 20 משתמשים ערכם הוא 400, ערכם של 100 משתמשים הוא 10,000 (הגידול הוא בחזקות של 2), וכן הלאה.

בפועל, גופים ממסדיים החלו לאשר שימוש בביטקוין. כך למשל פייפאל שהודיעה שתקבל תשלומים בביטקוין, וגם ויזה ומאסטרקארד בעקבותיה שהודיעה שתאפשר ללקוחותיה שימוש במטבעות דיגיטליים. ואיך אפשר בלי להזכיר את המיליארד אילון מאסק שמשגע את השווקים בתקופה האחרונה והודיע כי גם החברה שלו, טסלה, תאפשר לרכוש את רכביה באמצעות ביטקוין. 

הממשלות בעולם עוד לא כל כך יודעות איך לעכל את השחקן החדש, שמפתיע את השווקים בכל פעם מחדש ומטפס לשיאים חדשים. המדינות והבנקים המרכזיים חוששים כמובן מאובדן השליטה שלהם בכלכלה. שער המט"ח משפיע על הייצוא והיבוא (כאשר השער המקומי חזק היבואנים נהנים מכך וכאשר השער המקומי חלש היצואנים נהנים), על רווחיות של חברות, משכורות של אנשים ועוד, ולא פלא שבנק ישראל עושה בתקופה האחרונה צעדים שונים כדי לנסות ולשמור על שער החליפין (ללא הצלחה עד כה).

בינתיים, הממשלות מנסות להחיל רגולציה על התחום. בישראל הכנסת החליטה באחרונה לאפשר לבנקים לתת שירות לעוסקים במטבעות דיגיטליים אך בתמורה לפיקוח על נותני השירותים הללו.

מנגד, אוהדי המטבעות הוירטואליים טוענים שיתרונו הגדול של מטבע וירטואלי הוא העובדה שהוא לא מונפק על ידי בנק מרכזי או מדינה (כשממשלה מנפיקה מטבע היא מאלצת למעשה את האזרחים להשתמש במטבע שלה בעל כורחם ולא ניתן לצאת ממנו) ויש מי שמקווים שהשימוש במטבע "חוץ מדינתי" יוביל לאובדן השליטה של הממשלות ומבחינתם מדובר בדבר חיובי, ורואים דווקא באנרכיה שתיווצר מכך את הפתרון לאי השיוויון בעולם. הטיעון הזה – של מלחמתם של החלשים בחזקים – נשמע בשבועות האחרונים גם סביב סאגת גיימסטופ ושאר המניות שזינקו במאות ובאלפי אחוזים תוך זמן קצר, אך התרסקו בחזרה זמן קצר לאחר מכן. זו לא טענה מוצלחת במיוחד כיוון שבסופו של דבר הצעירים שזרקו את הכסף שלהם על גיימסטופ ושאר מניות רדיט איבדו בסופו של דבר את כספם ויצאו בהפסדי ענק, חוץ מאלה שנכנסו מספיק מוקדם ועשו מיליונים, כמו קית' גיל, שזומן להעיד בקונגרס האמריקאי מתי הוא נכנס לגיימסטופ ויטען שהוא מאמין במניה (טענה לא אמינה במיוחד, מכיוון שברור לכולם שהזינוק בחברה לא נבע משווי כלכלי כלשהו – והזהרנו על כך מספר פעמים. למשל כאן, כאן, וכאן) וגם בנק אוף אמריקה הזהיר את המשקיעים לברוח מהמניה כל עוד הם יכולים, וכך אגב קרה גם בסיבוב הקודם של הביטקוין, כאשר הוא טיפס לכ-20 אלף דולר למטבע – ולאחר מכן התרסק כמעט ל-3400 דולר למטבע (נפילה של כ-80%). טענה נוספת שנשמעת נגד המטבע הוירטואלי היא שלא ברור מי עומד מאחוריו ומשום כך, מי מפקח עליו ומי ערב לכספי האנשים.

טענה אמיתית של המצדדים במטבעות הוירטואליים היא שהממשלות והבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים אין סוף כסף, וזה נכון, בוודאי בקורונה כשהבנק המרכזי האמריקאי (הפד') הזרים 3 טריליון דולר לשווקים תוך חודשים ספורים, כאשר לשם השוואה עד משבר הסאב פריים ב-2008 כל המאזן שלו עמד על פחות מטריליון אחד, ובעקבותיו הוא הזרים עוד כ-3 טריליון דולר לשווקים ובסך הכל מאזן הפד' כבר עומד על כ-7.5 טריליון דולר - מספר דמיוני שאיש לא היה מעלה על שולחן עד לפני 15 שנה. הדפסת הכסף האין סופית פוגעת בערכם של המטבעות (כאשר ההיצע גדל הערך של כל מוצר בודד, במקרה הזה דולר, יורד) ולכן לא פלא שהדולר נחלש אל מול סל המטבעות בעולם.

אלא שהבעיה האמיתית בשימוש בביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים הוא חוסר היציבות הקיצוני בשער המטבע. כאשר אנשים קונים מוצרים הם רוצים לדעת מה המחיר שאותו הם משלמים על המוצר. המבוגרים מספרים שבשנות ה-80 בישראל, כשאינפלציה הגיעה למימדים מפלצתיים של 400% בשנה, אנשים היו מקבלים את המשכורת ועד שמגיעים לחנות לקנות מוצרים – הערך של השקל כבר היה נשחק בחדות, והם היו צריכים לשלם הרבה יותר כסף על אותו המוצר שרק כמה דקות קודם לכן הם היו יכולים לקנות בפחות כסף. תארו לכם שאתם בדרך לקנות מוצר מסוים עם ביטקוין, אתר'יום, ריפל או כל מטבע וירטואלי אחר – ותוך כדי שאתם באמצע ביצוע ההזמנה פתאום הוא מזנק (או נופל) ב-10%, כלומר שפתאום בלי להתכוון שילמתם בפועל עוד 1,600 שקל על המוצר. אופס.

בשורה התחתונה, המשמעות היא שכדי שהביטקוין יוכל להפוך למטבע ממשי, המשוכה החשובה ביותר שלו תהיה דווקא להפוך למטבע שמפסיק לזוז בחדות. כאשר התנודתיות שלו תרד ואנשים יידעו בכמה כסף בפועל הם רוכשים כאשר הם משלמים בביטקוין, אתר'יום, ריפל וכו' – ניתן יהיה לדבר באמת על הפיכתו למטבע אמיתי ולא רק הימור ספקולטיבי לאנשים שמחפשים תשואה (או התרסקות) מהירה.

נכון לעכשיו הציבור מצביע ברגליים וקונה את הביטקוין. אמנם 'מיסטר דום', פרופ' נוריאל רוביני הזהיר ש"ביטקוין הוא לא זהב דיגיטלי, הוא שיטקוין ושווה פחות מ-0" וגם בבנק המרכזי באירופה (ECB) הזהירו כי המשקיעים במטבעות הבלוקצ'יין עלולים להפסיד את כל כספם, אבל מנגד המיליארדר האמריקאי מארק קובן, המוכר גם לציבור הרחב בארה"ב כמנחה "הכרישים", חשף כי הוא מחזיק במטבעות קריפטוגרפיים ונצמד אליהם מאז החל להשקיע בהם, מבלי למכור דבר ואפילו המליארדר ריי דליו, שהקים את ברידג'ווטר - קרן הגידור הגדולה בעולם - שידוע בביצועיו המצוינים בשוק מחד ומסלידתו מהביטקוין מאידך, החל להישבר. כאשר הביטקוין חצה את ה-20 אלף דולר למטבע באמצע דצמבר אמר המשקיע כי הוא סבור ש"הביטקוין ביסס את מעמדו כנכס חלופי מעניין, בדומה לזהב", וכידוע – כשיש משבר אנשים מוכרים מניות ונוהרים לזהב (אם כי בחודש מרץ 2020 כשהשווקים נפלו בעקבות הקורונה איבד הביטקוין כ-50% מערכו והזהב נפל באותו זמן ב-14%, אך זינק בחזרה). וכעת גם נשיא פלטפורמת בניית האתרים וויקס מצהיר בראיון לביזפורטל כי החברה תסכים לקבל ביטקוין אם הלקוחות ירצו בכך.

אז מה יקרה עם הביטקוין בסופו של דבר? אף אחד עדיין לא יודע. יש מי שממליצים למי שמעוניין בכל זאת להמר על המטבעות הוירטואליים להקפיד להפנות רק נתח קטן מתיק ההשקעות לספקולציה על המטבעות הדיגיטליים וכך לגדר את הסיכון - אם המטבע ימשיך לעלות במאות אחוזים זה ייצור רווח נאה למשקיע, ומנגד אם ייפול - לא נורא, מדובר כאמור בנתח קטן מהתיק. אנחנו נזכיר שהדבר החשוב ביותר בהשקעות הוא לא לשים את כל הביצים בסל אחד - כדי לא לאבד הכל חס ושלום כשיגיעו נפילות.