לעזור לעניים ולעקוב אחרי כל תנועה: סין החלה בניסוי במטבע דיגיטלי

ב-2008 קרה אחד האירועים הפיננסיים החשובים בדורנו. ולא, לא מדובר במשבר הסאב פריים, שסחרר את העולם למיתון, שיש כאלה שטוענים שהכלכלה העולמית עוד לא התאוששה ממנו לגמרי. (האמת, יש צדק בטענה. לראייה החוב האמריקאי שרק הולך ותופח מאז אותו משבר). אבל מה שקרה ב-2008 זו הולדתו של המטבע הדיגיטלי הראשון – הביטקוין הידוע, בין אם לשמצה ובין אם לאו; תלוי במתבונן. לראשונה הומצא מטבע מבוזר שאינו נשלט על ידי מדינה או בנק כלשהו. בעקבותיו קמו לא מעט מטבעות דיגטיליים, בהם איתריום, דוגקוין ואחרים.

הפופולאריות של המטבעות הדיגיטליים לא רק שצברה תאוצה בקרב לא מעט משקיעים וציבורים, כשלאחרונה המטבעות האלה מושכים גם את הכרישים של עולם הפיננסיים. אבל לביטקוין ודומיו יש אפקט נוסף, שמאיים על המטבעות הוותיקים יותר של המדינות, באם השימוש בהם יהפוך לנרחב מדי.

זה הוביל כמה מדינות לקחת את העניינים לידיהן, איך שאומרים. בהודו לדוגמה, רק לאחרונה שוקלים לחסום את כל המטבעות הדיגיטליים בשטחה ולייסד במקום זאת רופי דיגיטלי כשר למהברטא – המקבילה ההודית, פחות או יותר לתנ"ך למתעניינים.

בשישי האחרון הבנק המרכזי של הודו פרסם מסמך הנוגע לחסימת המטבעות וכינונו של מטבע דיגיטלי מקומי הוא "חרב פיפיות" שעלולה להשפיע לרעה על כל המערכת הבנקאית ויכול להפוך את הבנקים ללא רלוונטיים. לא פחות. זה לא בהכרח דבר רע, אבל יש לכך משמעויות מרחיקות לכת.

אחת הטענות שעלו במחקר וגם במחקרים של ממשלות ובנקים נוספים, הוא שמטבע דיגיטלי יהפוך את הכסף לנגיש ליותר אנשים יהיו בידם של פחות מוקדי כוח. כמו כן, הוא יאפשר סיוע ישיר ללא מעט אנשים מהשכבות הנמוכות שצריכים סיוע, בדיוק כמו במשבר הקורונה.

אבל בתקופה שבה מרבית הטרנסאקציות נעשות בצורה דיגיטלית לגמרי, בין אם בין בנקים, במסחר או בשוק ההון, המעבר למטבע דיגיטלי הוא לא פחות ממתבקש ויכול למנוע לא מעט זרימה של כסף שחור. לא בכדי לא מעט ממשלות בוחנות את האפשרות, בהן הכלכלות החזקות בעולם, כולל יפן, האיחוד האירופי וארה"ב. מספר הממשלות שבחנו את האפשרות ב-2020 מגיע ל-60, כשב-2019 "רק" 40 ממשלות בחנו את האפשרות. בקיצור, הרעיון לא חדש, אבל הוא עוד לא באמת מיושם בשטח. חוץ מבמקום אחד. סין כמובן.

וכמו שסין מובילה על מרבית העולם בהתאוששות מקורונה, בשבוע האחרון הושק שם פיילוט ליואן דיגיטלי. זה לא פלא. למי שלא יודע, מרבית העסקאות בסין נעשות כבר בפלטפורמה הדיגיטלית של וויצ'אט, כשאפילו קבצנים במדינה יושבים עם כובע שאין בו מטבעות, אלא בר קוד שאותו סורקים ודרכו תורמים להם.

כרגע לא ברור משך הפיילוט, אבל בסין רוצים שהמטבע ייכנס לשימוש נרחב יותר בשנה הבאה, כשהמטרה של השלטונות הסיניים היא שעד האולימפיאדה שתיערך בשנה הבאה, לתיירים שיגיעו לסין תהיה גישה למטבע.

אבל למהלך הסיני יש כמה דברים שאמורים להדאיג את אזרחיה. הראשון האו שכבר עכשיו האזרח הסיני נתון למעקב בלתי פוסק. כדי לרכוש טלפון במדינה, חייבים לבצע סריקת פנים שנכנסת למאגרים של הממשלה. אז מטבע דיגיטלי אומר שהשלטון הקומוניסטי והדיקטטורי שנשלט על ידי שי ג'ינפינג, ייכנס עמוק לכיסים של האזרחים. לא כל כך כיף.

מ-2014 בוחנים בסין את האפשרות להקמת יואן דיגיטלי, כשב-2016 כבר הוקמה חטיבה ייעודית לנושא בבנק המרכזי הסיני (PBOC). בכל מקרה בסין מתייחסים להשקת היואן הדיגיטלי כאל שלב נוסף במלחמה הכלכלית העולמית, שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות בתור מלחמת הסחר. "הזכות להנפיק ולשלוט בכסף דיגיטלי יהפוך לשדה הקרב החדש בתחרות שבין מדינות סוברייניות", נכתב במגזין "צ'יינה פייננס" של הבנק הסיני המרכזי.

נכון לכרגע, נערכה הגרלה בין מי שרוצה להשתמש בכסף הדיגיטלי וכיום הזוכים מקבלים 200 יואן לבזבוזים, השווים ערך לכ-30 דולר. לא הרבה, אבל פיילוט אמרנו. אם הזוכים לא יבזבזו את הכסף, הוא ייעלם בתוך מספר שבועות מהחשבון שלהם. בינתיים, המטבע גם אינו מבוסס טכנולוגיית בלוקצ'יין שמניעה את הביטקוין ודומיו וכרגע גם אי אפשר להעביר אותו מאדם לאדם, רק כתשלום עבור שירותים ורכישות.

אבל הביטקוין והמלחמה על הבכורה הפיננסית הם לא הסיבות היחידות שסין משקיעה ביואן הדיגיטלי. זה ניסיון לשמור על רלוונטיות של המטבע בזמן שיש יותר ויותר אמצעים אחרים לתשלום – במיוחד מענקיות הטק הסיניות, שניסו לקדם אמצעי תשלום מקבילים שהיו מאפשרים להם להשתלט על חלק לא מבוטל מהתעשייה הפיננסית בסין. זו כנראה הסיבה המרכזית שעצרו את הנפקת ANT של עליבאבא (BABA).

"הסיבה המרכזית שהובילה את הממשלה הסינית למהלך היא הפופולריות של עליפיי ו-וויצ'אט", אמר אסוור פראסאד, מי שניהל את חטיבת סין בקרן המטבע הבינ"ל לניו יורק טיימס. ""היואן הדיגיטלי הוא בעצם מכאניזם הגנתי כדי לשמור על הכסף של הבנק המרכזי רלוונטי", הוסיף.