הביטקוין ימשיך לעלות בינתיים, אבל הסכנות גדולות

בין אם מכירים בערך של מטבעות הקריפטו ובין אם חושבים שמדובר בבועה שעתידה להתפוצץ, ראשית חייבים להכיר בחשיבות הבלוקצ'יין שהוצגה לעולם ב-2008. הטכנולוגיה, שמאפשרת שליטה מבוזרת במערכות ממוחשבות, לכעצמה משנה סדרי עולם ותמשיך לעשות זאת. למרות התנודתיות שלהם, גם המטבעות עצמם הופכים להשקעה לגיטימית, אבל גם לאמצעי תשלום. אבל לא רק הטכנולוגיה חשובה. גם המחשבה מאחורי המטבע, שלראשונה הוציא את השליטה מידיו של גורם אחד ונתן לשווי להיות נתון כולו לכוחות השוק, יצר מציאות חדשה בזירה הפיננסית הגלובלית.  

השינוי בתודעה, מאז הוצג הביט לראשונה ועד ימינו, הוא עמוק. נתחיל מזה שישנם עשרות מטבעות, כשהדברים שבאמת מייחדים אותם זו התנודתיות הרבה ועלויות כרייה גבוהות. אבל הם הולכים וצוברים לגיטימיות. הביטקוין לא היה מגיע למחירים של צפונה ל-50 אלף דולר ושווי שוק של טריליון דולר, לולא משקיעים כשירים ומוסדיים היו נכנסים. כשג'יי פי מורגן נותן מחיר מטרה של 146 אלף דולר לביטקוין, אז יודעים שהמטבע נכנס למיינסטרים.

רק לאחרונה הודיע המיליארדר והבעלים של קבוצת ה-NBA הדאלאס מאבריקס, מארק קיובן, שיאפשר לרכוש כרטיסים ומרצ'נדייס באמצעות מטבע דוג'קוין – שהומצא כבדיחה על מטבעות הקריפטו. את המטבע דוחף לאחרונה גם הבעלים והמנכ"ל של טסלה (TSLA) אילון מאסק, שהחברה שלו הודיעה כי בחודש ינואר השנה רכשה 1.5 מיליארד ביטקוין ותאפשר ללקוחות לשלם באמצעות מטבע הבלוקצ'יין בעבור מכוניותיה. חברה של המאה ה-21, שפועלת בשיטות הפיננסיות של המאה ה-21.

עקבות הפחמן של התעשייה - כמו של לונדון
מחקר חדש של הכלכלן ההולנדי אלכס דה-וריס יצר את מדד צריכת האנרגיה של הביטקוין, אחד מהניסיונות הראשוניים להעריך כמה אנרגיה צורכת מערכת הביטקוין בכללותה. ב-2017, הרשת השתמשה באותה הכמות של חשמל שבה השתמשה אירלנד. להערכת דה-וריס, כיום המערכת צורכת כמעט פי 3 ומהווה 1% מתצרוכת החשמל העולמית.

כריית הביטקוין נעשית באמצעות מחשבים וחוות שרתים עצומות, ש-60% מההוצאות של החברות הן על חשמל. אבל בשל התגברות הצריכה, ובמחיר ממוצע של 42 אלף דולר לביטקוין, הכורים ירוויחו 15 מיליארד דולר. "כש-60% מההכנסות הולכות לכסות הוצאות חשמל, שמתומחרות לפי מחיר של 5 סנט ל-KW, המערכת כולה יכולה לצרוך 184 טרה-וואט שעתי", מעריך דה-וריס.

"אם משקללים את הצריכה המקסימלית, היא תיצור תביעת אצבע פחמנית ששוות ערך לפליטות הפחמן במטרופולין של לונדון", כתב והוסיף שמדינות צריכות לפעול לצמצום כרייה בשטחן. "ובעוד הביטקוין עצמו הוא מטבע בלי מערכת שליטה, חלק ניכר מהאקוסיסטם שלו הוא לא כזה. כורים גדולים יכולים להיות מטורגטים על ידי העלאת תעריפי החשמל, איסור פעילות במקרים קיצוניים גם עיקולים של ציוד", המשיך וכתב כי צריך למסות את יצרניות חברות ייצור הכרייה, כמו ביטמיין, בדומה למיסוי הקיים בתעשיית הטבק.

הבעיה עם ביטקוין – הוא לא משקלל בתוכו דבר
הערך של הביקטוין נוצר אך ורק מדבר אחד – הביקוש שיש למטבע. זו מערכת סגורה שאינה מגובה בשום דבר בעל ערך, פרט לכמות המטבע הקיים בשוק לעומת כמות הדורשים לו. אם ישקללו פנימה את עלויות הכרייה והחשמל שצריך לתחזק את המערכת באופן כללי, ערכו ירד בצורה קיצונית. יתר על כן, בעוד שכסף פיאט, כלומר מזומן, אמור להיות יחס ישר לכמויות הזהב שיש למדינה בכספות, לביטקוין אין גיבוי.

עוד אספקט שצריך להתייחס אליו, הוא לעובדה שככל שהקריפטו נכנס יותר למיינסטרים, ככה הוא תופס את עיניהם של בכירי הרגולטורים בעולם, כשרק לאחרונה, שרת האוצר ג'נט ילן התייחסה לביטקוין "הספקולטיבי מאוד", כשגם באיחוד האירופי מתחילים לראות איך מרסנים את השימוש.

כי בסוף, לא מעט אנשים רוצים לברוח משיטה פיננסית מרוכזת, אבל מרבית האנשים בעולם חיים במדינות עצמאיות, שכמו הודו למשל, יכולות לשקול לנוע כל מסחר במטבע קריפטו בשטחה. הרגולטור גם לא יאפשר תנועה גדולה של פיננסים בלי לקבל את הנתח שלו, כלומר מס.  אלה תהליכים שלוקחים שנים והם עוד בחיתולים, אבל כמו כל מטבע סוחר או סחורה, הביטקוין לא יכול להתקיים בוואקום. אחרת הוא בועה. סביר להניח שחלק מהמיסים שיושתו על ביטקוין יהיו מסים ירוקים בשל הכרייה המזהמת ואלה יכולים להיות כבדים מאוד, מה שימנע מאנשים להשתמש בהם ויהפוך אותם לחסרי ערך.

אז נכון, כמו כל תהליך דורש תיאום ומאמצים לאומיים ובינלאומיים, זה לוקח זמן. אבל כמו שהרגולציה מנסה למנוע מחברות פרטיות להציע כסף דיגיטלי משלהן, לדוגמה הליברה של פייסבוק (FB) שנדחה ונדחה, אבל היום הזה יגיע. בינתיים, סביר להניח שהמטבע ימשיך להיות תנודתי וששוויו ילך ויאמיר. לא בטוח אבל שהסוף יהיה טוב.