איך לזהות בועות? מה הקשר להולנדים ופרחים והאם הביטקוין הוא בועה?

לאחרונה אנחנו עדים לבועות כלכליות שמתפוצצות, או שעתידות להתפוצץ. ההמון נוהר אחרי ספקולציות לא מבוססות, או על סמך ציוץ של מלך הרכבים החשמליים אילון מאסק על מטבעות קריפטוגרפיים כמו BITCOIN -1.55% BITCOIN 97,932 -1.55% בסיס:99,470 פתיחה:0 גבוה:99,517 נמוך:97,226 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  והמטבע שהתחיל בתור סאטירה - הדוג'קוין. המטבעות האלו הן בועה מסוג חדש. אבל הן בועה. כל דבר שלא יכול להיות מוסבר כלכלית, ואין לו ערך כלכלי מלבד פסיכולוגיה ועדר של משקיעים שרוכשים אותו, לא נגמר טוב. זה יכול לקחת זמן. במיוחד כשיש המון כסף פנוי וריבית אפס. הריבית האפסית מלבה ומחממת בועות, אבל בסוף הן מתפוצצות.  

לפני ימים אחדים מאסק צייץ כי TESLA INC +3.8% TESLA INC 352.56 +3.8% סגירה:0 פתיחה:341 גבוה:356.64 נמוך:337.7 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: השהתה את האפשרות לרכוש רכבים באמצעות מטבעות ביטקוין, והמטבע צנח ב-12% ונכון לכתיבת שורות אלו המטבע נסחר לפי שער של 49,210 דולר. מאסק משפיע גם על הדוג'קוין - אחרי השתתפות שלו בתכנית הטלוויזיה SNL המטבע צנח. וזה לא רק מאסק והחיבה שלו למטבעות קריפטוגרפיים. אנחנו נתקלים בתופעות כמו מטבע ה-NFT (אחסון דיגיטלי מוצפן) שמשקיעים רבים החליטו להשקיע בו את כספם.

פקעות צבעוני במחיר מופקע 
בועה כלכלית, וספקולציות זו בהחלט לא תופעה חדשה. הבועה הכלכלית הראשונה המתועדת בעולם המודרני התרחשה בהולנד של המאה ה-17 ונקראת "שיגעון הצבעונים", המתייחסת לפרח הצבעוני, פרח מוגן בארצנו, הכולל כ-100 זנים שונים ברחבי העולם. באותה תקופה פקעות פרח הצבעוני נחתו לראשונה בהולנד, והמחירים שלהם עלו באופן לא פרופורציונלי בהשוואה לערכם האמיתי.

במאה ה-17 הולנד נחשבה למעצמה פוליטית וכלכלית, במהלך תור הזהב ההולנדי הולנד חלשה על טריטוריות במזרח הרחוק (היום טיואן, חלק ממלזיה, אינדונזיה, סרי לנקה), אפריקה (חלק מדרום אפריקה של היום), אמריקה (ניו-יורק, חופי ברזיל, האיים האנטיליים, סורינאם, גויאנה, דמררה ונצואלה ועוד).

בשיא של הבועה הפקעות נמכרו במחיר של פי 10 מההכנסה השנתית של חלק גדול מההולנדים. מה שקרה הוא פשוט - תופעת העדר. הביקוש היה גדול, ההיצע היה בהתחלה קטן. קיים תיעוד על כך שסוחרים קיבלו תמורת פקעת אחת בלבד 4 טון חיטה, 8 טון שעורה, 4 שוורים שמנים, 12 כבשים שמנים, 3,500 ליטר בירה, 1,750 ליטר חמאה, 500 ק"ג גבינה, מיטה, חליפה וכוס מכסף - כל זה תמורת פקעת שלעיתים אותו סוחר אפילו לא ראה במו עיניו. 

בועה כלכלית מתפוצצת והאימפריה מתרסקת
בעקבות הבועה של פקעות הצבעוני הרבה מתעשרים חדשים צצו, בדומה למתעשרים החדשים מביטקוין בימנו אנו. הביקוש גדל על ההיצע וגרם לעליות מחירים. התקופה הזו נמשכה שנה בלבד, בשנת 1637 הבועה התפוצצה ובגדול. בעיר הארלם לא הגיעו כלל קונים לזירת המסחר של הצבעוניים והסוחרים נותרו עם פקעות וחוזים עתידיים ללא קונים, וכך נפלו מחירים של  הפקעות ב-90% והובילו למשבר כלכלי. בעקבות ירידות המחירים אנשים פשטו רגל בעקבות אי יכולת החזרת הלוואות שנלקחו כדי לרכוש את הפקעות. התרסקות שוק הצבעוניים הייתה תחילת פירוק האימפריה ההולנדית.

"שיגעון הצבעוניים" היא הבועה הכלכלית המתועדת הראשונה, אך במהלך ההיסטוריה התפוצצו עוד כמה בועות שהצליחו לרסק כלכלות שלמות:

התרסקות וול סטריט ב-1929 - למשבר הגדול מאז ומתמיד של הבורסות, קדמה תקופה של שלוש שנים במסגרתה התרחשה גאות מטורפת בשוק המניות האמריקני. מדד הדאו ג'ונס זינק מרמה של 100 נקודות בשנת 1926 ל-381 נקודות בספטמבר 1929. בעקבות הפיתוי הגדול משקיעים רבים נהרו לבורסה. אבל המשבר שנוצר מריצת אמוק אל הבנקים כדי להנזיל השקעות גרם להתרסקות  של 605 תוך שלושה ימים. השוק בהמשך חזר לתקן, אבל תוך חודשים הבורסה המשיכה ליפול ונוצר משבר של שנים בשווקים הפיננסים. 

בועת ההייטק ב-1999 - חברות ללא הכנסות יצאו להנפקות בנאסד"ק בגיוסים לפי שווים  יוצאים מן הכלל, ובסופו של דבר הכול התפוצץ מבלי שאותן חברות הצליחו להרוויח. אז נכון - חברות הטכנולוגיה ובעיקר האינטרנט בחלקן היו חברות טובות, אבל אז הן היו ללא מודל עסקי חזק. מאז התחום התגבש ובמקום לבחון חברות ואתרי אינטרנט לפי כמות גולשים בלבד, בוחנים אותם לפי מודל עסקי חזק. 

המשבר העולמי ב-2008 - משבר גלובלי חריף שהכה בכלכלה העולמית בחוזקה. בשנים שקדמו למשבר התרחשה תקופה של גאות כלכלית בארה"ב, שהתאפשרה הודות למדיניות מוניטרית וקביעת ריבית נמוכה במשק. באותה תקופה אושרה משכנתא כמעט לכל אדם (משכנתאות מסוג סאבפריים - שניתנו למי שרק רצה בשיעור גבוה מערך הדירה - אפילו 100%), בלי קשר ליכולות ההחזר שלו. עליה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בהחזרי המשכנתאות גרמה לגל של הליך פירוק של הגופים המלווים.

ב-2007 החלה צניחה בשערי איגרות חוב מגובות במשכנתאות, והחל מאוקטובר 2007 הסתמנו ירידות גם בשוקי המניות. שנת 2008 החלה כשאירועים שונים מתקבלים על ידי השווקים בשקט יחסי, עד לספטמבר. ב-14 בחודש זה הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס על הליך פירוק ומשם החל כדור שלג, עד לקריסה בסוף השנה ובחודשים הראשונים של 2009. 

ספקולציות - ממה כדאי להיזהר?
ספקולציה היא פעולה כלכלית, שבה החזר ההשקעה הראשונית (הקרן), ובנוסף לריבית על הקרן אינו מובטח. משקיעים ספקולנטים יעבירו כספים לנכסים, הון, או חוב ללא ניתוח מעמיק, ועם סיכון גבוה לאי החזר ההשקעה. ההיפך מספקולציה זו השקעה - מונח שמגדיר פעולה שנעשתה לאחר ניתוח מעמיק. כדי לזהות פעולה כספקולציה, נסו להבחין אותה מהמושג "השקעה", כלומר לפני שאתם נוהרים אחרי המון משקיעים, עצרו לחשוב ולנתח. 

הספקולנטים עלולים לגרום למחירים של נכסים, סחורות או ניירות ערך לסטות ממחיר המשקף את ערכם הפנימי, וזאת כאשר הם פועלים בעקבות מידע מוטעה או כי הם פועלים מחוסר ידע. במצבים כאלה עולה להיווצר תגובת שרשרת במסגרתה המחירים יעלו משמעותית, מעבר לערך האמיתי של הכנס, שתוביל לצניחת מחירים ובמקרים קיצוניים גם לקריסה של הבורסה. בשנת 1936 כתב הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס: "ספקולנטים אינם מהווים סיכון כבועות בזרם שוטף של פעילות יזמית. אך הסיטואציה נעשית חמורה כאשר הפעילות היזמית נהפכת לבועה בתוך מערבולת של ספקולציה".

אך יש גם סייג, לפני ספרו של הכלכלן האמריקאי בנג'מין גראהם לעיתים אין מנוס מספקולציות: "חלק מהפעילות הספקולטיבית היא הכרחית או שלא ניתן להימנע ממנה, כיוון שבהרבה מניירות הערך, קיים סיכוי גבוה לרווח כמו גם להפסד, וניתן רק להעריך את הסיכונים לגביהם".

רגולציה ברחבי העולם על פעילות ספקולטיבית
בשנת 2008 מנהיגי גרמניה הציעו להטיל חרם בינלאומי על מסחר ספקולטיבי בנפט, בהאשימם את קרנות הגידור בעליית מחירי הנפט של 2008. בשנת 2010 נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובמה, חתם על חוק וולקר שמטפל בפעילות ספקולטיבית של הבנקים שאינה מטיבה עם הלקוחות שלהם. החוק מציין כי השקעות ספקולטיביות מצד הבנקים שיחקו תפקיד מפתח במשבר הכלכלי העולמי. בישראל למקרה שתהיתם, לא קיימת רגולציה על פעילות ספקולטיבית. 

איך כל זה קשור לביטקוין?
אחד העקרונות של המטבע הקריפטוגרפי הוא שהמחזור לעולם לא יעלה על 21 מיליון יחידות. כיום, נוצרים כ-6.25 מטבעות ביטקוין כל עשר דקות, ונמכרו כבר 18.7 מיליון יחידות נכון לכתיבת שורות אלה. ככל הנראה ביום בו היחידה ה-21 תימכר תתרחש אינפלציה מפלצתית, ובמבט על ההיסטוריה ניתן לראות שכל בועה סופה להתפוצץ, אז לפני שאתם רצים אחרי העדר כעיוורים תחשבו פעמיים, האם זו השקעה שתשתלם לכם בטווח הארוך?