בנק ישראל מפרסם תיבה מתוך דו"ח יציבות פיננסית למחצית השניה של שנת 2021, עם התייחסות רחבה לנכסים קריפטוגרפים. חלק זה של הדו"ח נכתב על ידי אריה קרינץ ורועי שטיין.
קריפטו בישראל. נתחיל מהסוף. לאחר ניתוח מעמיק של נושא הנכסים הדיגיטלים בעולם, התפתחותם, הסיכונים שהם מייצגים והפעולות הרגולטוריות בעניינם, מתמקד הדו"ח בנעשה בישראל. הוא קובע כי הבנקים בישראל לא חשופים באופן ישיר לנכסי הקריפטו. לאחרונה משקיעים מוסדיים החלו להיכנס לתחום בדומה למגמה בעולם, אך ההיקפים מיזעריים. על פי דוחות קרן המטבע הבנלאומית ישראל אינה נמנית עם המדינות המאמצות נכסים אלו בקצב מהיר.
האסדרה עדיין לא הושלמה בישראל ובפרט לא נקבעה רגולציה על יכולתם של המוסדיים והבנקים להשקיע בנכסים קריפטוגרפים. עם זאת בנק ישראל והרשות לניירות ערך פרסמו אזהרה לציבור מפני השקעה בתחום הנכסים הקריפטוגרפים. רשות שוק ההון אף אמרה לגופים המוסדיים כי השקעה בתחום הקריפטו היא ספקולטיבית ואינה מתאימה להיכלל בתיקי הפנסיה של הציבור. רשות שוק ההון אחראית על הטלת רישוי ופיקוח על הגופים הפועלים בתחום בישראל אך היא טרם עשתה זאת, וגופים אלו ממשיכים לעבוד מכוח הוראת מעבר. הפיקוח על הבנקים מגבש אסדרה של פעילות לקוחות פרטיים, כולל עקרונות לניהול סיכון איסור הלבנת הון ומימון טרור, ולהעאכת הבנקים יש בהן כדי ליצור סביבת פעילות מופחתת סיכון.
- כל הכותרות
גופים רגולטוריים נוספים העוסקים באסדרת התחום הם רשות ניירות הערך ורשות המיסים. זו האחרונה קבעה כי כל מימוש השקעה בנכס קריפטוגרפי, בין לנכס אחר ובין למטבע מהווה אירוע מס, אשר מחושב כשיעור מרווח ההון שנוצר במימוש. בנוסף נקבע כי נכסי קריפטו הם נכסי חוץ ומחוייבים לדיוח החל מרף של מיליון שקלים.
היסטוריית הקריפטו - צמיחה מהירה. תחילה הדו"ח סוקר בקצרה את היסטוריית התפתחות הקריפטו החל מהמסמך הראשוני שפירסם סאטושי נקאמוטו בשנת 2008 ועד ימינו ואת הטכנולוגיה שעומדת בבסיסו, ובעיקר את הצמיחה האדירה המלווה אותו. אולם, למרות הצמיחה הגדולה, נכסים אלו עדיין לא מהוים חלק משמעותי משוק ההון הגלובלי.
הדו"ח מגדיר את הייחודיות הפיננסית של נכסים אלו: "נכסים קריפטוגרפים אינם מוגדרים כמטבעות הנשלטים על ידי גופים ממשלתיים, ושווים אינו מושפע באופן ישיר מפעילות מקרו כלכלית. אף ממשלה לא מנפיקה אותם או קובעת להם ריבית, ואין אף גוף רגולטורי המפקח עליהם באופן ישיר כמו על המוסדות הפיננסים המסורתיים. מה שגורם להתפתחום של הנכסים הקריפטוגרפים הוא הרעיון העומד מאחוריהם - היכולת הטכנולוגית לאפשר עסקאות מהירות ויעילות ישירות בין שני צדדים ללא הגבלות גיאוגרפיות או רגולטוריות וללא צורך בפעולה נוספת של צד שלישי (תיווך או רישום במסלקה).
התפתחויות משמעותיות בתחום הקריפטו לפי סקירת הבנק כוללות הוספת יכולת של חוזים חכמים, בניית יישומים המאפשרים תהליך ייצוג דגיטילי של נכסים שנקרא "טוקניזציה" המאפשרת חלופות למערכת הפיננסית ומאפשרות בעלות על נכסים או גיוס כספים ללא צורך בתיווך ומגבלות רגולטוריות וכן פיתוח מטבעות יציבים המתאימים יותר להוות אמצעי חיליפין.
התפתחות משמעותית נוספת היית בקיץ 2020 עם פיתוח הפלטפורמות המבוססות על עיקרון של שוק הון מבוזר - DeFi. הפלטפורמה מבירה את המהירות של ביצוע עסקאות פיננסיות בעזרת חוזים חכמים ומפחית את הצורך במתווכים ובכך מוריד את העמלות. התפתחות זו תרמה להמשך צמיחת שוק הנכסים הדיגיטלים בכלל ושוק הנכסים היציבים בפרט של הנכסים היציבים. גם שווי הנכסים המופקדים במערכות אלו צומח במהירות, אם כי הוא עדיין קטן יחסית.
האתגרים ליציבות הפיננסית. לאחר סקירת ההיסטוריה והמצב הנוכחי בשוק מציין הבנק כי עם עליית ערכם של נכסי הקריפטו עולה גם הפוטנציאל להיווצרותם של סיכונים שונים ליציבות הפיננסית. אלו קשורים בעיקר לתנודתיות הרבה של מחיר נכסי הקריפטו, החושפת את המשקיעים לסיכוני אשראי, שוק ונזילות. 
הנתונים בטבלה המצורפת מראים שהתנודתיות בביטקוין גבוהה הרבה יותר מאשר זו של מטבע כמו היורו (ביחס לדולר) או אפילו מדדי מניות שונים. הוא דומה הרבה יותר לתנודתיות במניה כמו טסלה, ואף עולה עליה.
במידה ונכסים אלו יהוו חלק משמעותי יותר משוק ההון הרי שתנודתיות זו יכולה להשפיע על יציבות המערכת בשני ערוצים מרכזיים: 1. פגיעה במוסדות פיננסים. 2. פגיעה בצריכה הפרטית (אם הנכסים יהוו חלק מתיק הנכסים הכספיים של הציבור).
לצד הסיכונים הנובעים מהתנודתיות ישנם גם סיכונים תפעוליים וסיכוני סייבר, ובנוסף סיכונים משפטיים למוסדות פיננסים סביב בעיות של הגנת הצרכן או הלבנת כספים או מימון טרור. ולבסוף, בנקים המאפשרים השקעה כזו עלולים לספוג הפסדי מוניטין במקרה של הונאות או הפסדים משמעותיים ללקוחותיהם.
סיכון נוסף מהווים המטבעות היציבים שעלולים לגרום לפגיעה במערכת הבנקאות המסורתית. ייתכן שהציבור ייטה למשוך את פקדונותיו מהבנקים ולהפקידם בנכסים אלו מה שעלול לייקר את האשראי הבנקאי (שנסמך כידוע על הפקדות הציבור). יישומי DeFi מהווים אף הם אלטרנטיבות לשרותים בנקאיים ועלולים לגרום לפגיעה בביקוש לשירותי הבנקים ובתפקודם. ביקוש עולה מצד תושבים מקומיים, בעיקר במדינות קטנות, עלולה לגרום לעליה בביקוש למטבע חוץ ולהחלשת המטבע המקומי. במידה וזה יתרחש עלולה להיוצר פגיעה במדיניות המוניטרית והאוטונומיה הכלכלית של המדינה. מכאן שעוצמת ההשפעה האפשרית של נכסים אלו על המערכת הפיננסית, במיוחד במדינות קטנות, רבה.
רגולציה ומדיניות. בשוק הקריפטו טמונים גם אתגרים רגולטוריים גדולים. קשה לעקוב אחרי נותני השרותים והמידע המופק מהם חלקי ולא אמין. בנוסף הם אינם תלויים במקום פיזי דבר המקשה על רגוליצה ואכיפה מקומית.
הרשויות הבנלאומיות ממליצות על רגולציה מדינתית שתאמץ סטנדרטים עולמיים ואת הקווים המנחים שייקבעו המוסדות הבנלאומיים כמו קרן המטבע הבין לאומית.קרן המטבע אף קבע שיש צורך בפעולות מיידיות כולל רגולציה מקומית. כמו כן יש לדרוש שקיפות מוגברת לגבי נכסים יציבים שעלולים להשפיע גם על שוק האשראי. אתגר מבפני עצמו מהווים יישומי ה-DeFi שמציעים שרותים ומוצרים פיננסים מסורתיים על גבי תשתית טכנולוגית שונה משמעותית.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.נו מהמםתם 07/02/2022 14:32הגב לתגובה זו0 0חח בוקר טוב באמת .. תצטרפו לפני שיהיה מאוחר ושוב ישראל תשאר מאחור... חכמים בדיעבד אתםסגור
