ישראל שבדיה ונורבגיה משתתפות בניסוי חדשני בתחום הקריפטו

למרות הסערות בשווקים, החלטות הריבית הדרמטיות, כלכלה עולמית על סף מיתון ונתוני אינפלציה מייאשים, מצאו השבוע נגידי הבנקים המרכזיים זמן לשבת ולפטפט קצת על קריפטו בוועידה שאורגנה על ידי הבנק המרכזי של צרפת בנושא "הזדמנויות ואתגרים בטוקניזציה של הפיננסים". לא נרשמה השתתפות של נגיד הבנק המרכזי של פולין אך האווירה בהחלט הייתה בעלת מאפיינים פולניים מובהקים עם צקצוקי שפתיים, פאסיב אגרסיב ותלונות מוצדקות יותר או פחות על משבשי השווקים הפיננסים הצעירים והחצופים, והצורך הדחוף ברגולציה על השוק הפרוץ הזה.   

Digitalisation is transforming our lives but it can also be disruptive. At 13:30 CET I’ll be discussing the risks it poses to financial stability with @federalreserve Chair Jerome Powell, Agustín Carstens of @BIS_org and Ravi Menon from @MAS_sg. Watch live https://t.co/A38WoUaRG5 https://t.co/4ImRSUhB1F

— Christine Lagarde (@Lagarde) September 27, 2022

>>> למדור הקריפטו של ביזפורטל בין השאר נרשמה הוצאת קיטור מצד נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטינה לגרייד, יו"ר הפד ג'רום פאוול ונשיא הבנק המרכזי של סינגפור ראבי מנון יחד עם דמויות מרכזיות אחרות של הבנקים המרכזיים. פאואל חזר על המובן מאליו: "יש צורך אמיתי ברגולציה ראויה יותר". הוא ציין כי "חורף הקריפטו" לא פגע בבנקאות המסורתית למרות המחיקה של עשרות ומאות מיליארדי הדולרים שנרשמה בשווקים, רק בגלל הקשר החלש למערכת הפיננסית המסורתית, אך ציין שזה מדגיש את החשיבות ליצור רגולציה יעילה בזריזות. נציגת הבנק המרכזי האירופי בצרפת ווילרוי דה גאלהו אמרה ש"אנו צריכים להיות מאד זהירים כדי למנוע אימוץ של רגולציה מפוצלת או סותרת, או ליצור רגולציה מאוחר מדי" לדבריה אירופה מובילה בתחום הרגולציה של הקריפטו:  

🎙️ #Villeroy: Europe has been a pioneer, designing and drafting a new regulatory framework known as #MiCA (Markets in Crypto-Assets) that is tailored to new players and assets. #thread 👇 pic.twitter.com/W5ppWVGjce

— Banque de France (@banquedefrance) September 27, 2022

"פיננסים מבוזרים מאתגרים את היסודות של המערכת הפיננסית כפי שהיא כעת" אמר מריאד מקגינס, האחראי על השירותים הפיננסים באיחוד האירופי, ואילו ראבי מנון מסינגפור ייצג את פולין: "... אבל מי מקשיב היום לבנקים המרכזיים, נכון?" הפטיר, והלך לשבת לבד בחושך.  לאחר המפגש מיהרו הבנקאים ללכת להציל את הכלכלה העולמית (או להטביע אותה), אבל מאחורי הקלעים, ולא מעט גם לפניהם, הבנקים המרכזיים פועלים בצורה נמרצת לאמץ טכנולוגיית בלוקצ'יין או עקרונות של מטבעות דיגיטלים במערכת הפיננסית המסורתית.  כשעוסקים בקריפטו מתרכזים בדרך כלל בשני סוגי מטבעות. מטבעות יציבים שצמודים למטבע פיאט, כלומר מטבע מדינתי כלשהו, בדרך כלל הדולר האמריקאי, ומטבעות "רגילים" שמחירם נקבע על פי הביקוש וההיצע בשווקים כמו כל נכס אחר. אולם ישנו סוג שלישי של מטבעות דיגיטליים, או לפחות הם נמצאים בפיתוח מואץ, הנקראים CDBC ראשי תיבות של: Central Bank Digital Currency , כלומר, מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי. מדובר במקבילה הדיגיטלית של שטרות ומטבעות. הבנקים המרכזיים, למרות ההסתייגויות שהם מביעים לא פעם מעולם הקריפטו דווקא מתאמצים מאד לקדם את רעיון ה-CDBC. באתרי הבית של הפדרל רזרב, הבנק המרכזי של קנדה, זה של בריטניה ועוד ניתן למצוא עמודים המציגים את הרעיון של מטבעות כאלה ואת ההתקדמות שעושים הבנקים המרכזיים בתחום. מתברר שההתפתחות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים מעוררת את סקרנותם של המוסדות הללו, והם פועלים לקדם הנפקה של מטבעות כאלה. לא מדובר במטבעות דיגיטליים המוצמדים לערך המטבע, אלא למטבעות עצמם שיונפקו באופן דיגיטלי ויתפקדו כמטבעות רגילים באופן מלא. אז מה המטרה בהנפקת כסף כזה, ומה רע בשיטות המסורתיות ל"ייצור כסף"? כסף דיגיטלי שמגובה על ידי המדינה עצמה יכול להקל ולהוזיל את השימוש בכסף במערכת הפיננסית באופן משמעותי, בעיקר בקרב שכבות אוכלוסיה חלשות. על פי אתר אינווסטופדיה ל-5% מהאכולוסיה הבוגרת בארצות הברית אין חשבון בנק, ו-13% נוספים משלמים סכומים גבוהים על שרותים פיננסים נוספים מחוץ לבנק כמו ביצוע העברות, תשלום הלוואות או משיכות מזומן. כל אלו יתייתרו בעידן הכסף הדיגיטלי שיאוחסן בארנקים דיגיטליים שכל אחד יחזיק בפלאפון או במחשב מבלי צורך בחשבון בנק. הכסף הדיגיטלי של הבנקים המרכזיים יכול לספק ללקוחות ולעסקים פרטיות, יכולת תשלומים דיגיטלית מתקדמת (קניות באינטרנט או מחברים, העברת כספים לבני משפחה וכדו') נגישות ובטיחות, במחיר זול בהרבה ובאופן נרחב בהרבה ממה שמספקים המוסדות הקיימים, זאת במקביל לאפשרות של הבנק המרכזי להמשיך לנווט ולנטר את המדיניות המוניטרית, כלומר לשלוט על היצע הכסף. מטבעות קריפטו רגילים לא מספקים זאת משני הכיוונים. התנודתיות הגדולה שלהם לא מאפשרת שימוש בהם כאמצעי תשלום, והעובדה שהם מבוזרים ועצמאיים לא מאפשרת לבנק המרכזי שליטה עליהם. המטבעות היציבים גם לא מאפשרים לבנקים שליטה על כמות הכסף, אם כי הם כן עשויים לספק את הצרכים הנ"ל בצורה יעילה, במידה והם מגובים כראוי, דבר שנכון לעכשיו עדיין לא הוכח.  מספר מדינות קטנות או איי מדינה הוציאו כבר מטבעות דיגיטלים של הבנקים המרכזיים שלהם, ביניהם, גם ניגריה הלא כל כך קטנה נהנית כבר ממטבע כזה. למעלה מ-80 מדינות אחרות מנהלות פרוייקטים ברמות שונות של התקדמות לקראת הנפקת מטבעות כאלה. בין השאר בסין מתנהלים ניסויים כבר מספר חודשים, הודו הודיעה על הנפקת מטבעות כאלה עד סוף שנת 2023 ובארצות הברית חוקרים את האפשרות לפתח מטבע כזה כדי לשפר את מערכת התשלומים הבייתית.  בתוך כך הודיעה השבוע הבנק להסדרי סליקה בנלאומיים (BIS) על "פרויקט שבירת הקרח" בו ישתפו פעולה הבנקים המרכזיים של נורבגיה, שבדיה, ומדינה קטנה מהמזרח התיכון. במסגרת הפרויקט בו תשתתף מדינתנו יבחנו הבנקים את האפשרות לשימוש במטבע דיגיטלי במסגרת סחר בינלאומי ותשלומים חוצי גבולות. לדברי הבנק: "תשלומים חוצי גבולות ממשיכים לסבול מעלויות גבוהות, מהירות נמוכה, גישה מוגבלת ושקיפות לא מספקת. ה-G20 השיק תוכנית אמביציונית כדי לשפר את התשלומים חוצי הגבולות... אחת מתוכניות העבודה חוקרת איך CBDC יכולים למלא תפקיד בשיפור תשלומים חוצי גבולות".   

The #BISInnovationHub Nordic Centre, @riksbanken @NorgesBank and Bank of Israel are launching Project Icebreaker to explore how #CBDCs can be used for international retail and remittance payments using a hub-and-spoke model. Read more: https://t.co/1aRTCtJprM pic.twitter.com/CR1tCdAh1j

הטלגרם שלנו - תכנים בלעדיים ויחודיים