משרד האוצר: 2% מהאזרחים מחזיקים בקריפטו, ישראל צריכה לקדם רגולציה

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מפרסמת דוח אשר הוגש לבקשתו של שר האוצר ליברמן בנוגע לנכסים דיגיטליים ולאסדרה שלהם בישראל תוך כדי השוואה למצב מחוץ לארץ. בדוח הכלכלנית ממליצה על הסרת חסמים תחת המסגרת האסדרתית הקיימת - הבהרת מדיניות הממשלה בנוגע להגברת הוודאות של המשקיעים בתחום, למשל על ידי הכרעה בכל הנוגע לבקשות רישוי של גופים המעוניינים לפעול בתחום בארץ (פלטפורמות מסחר או משמורת לדוגמה), הגברת האכיפה ואבטחת מתן שירותים בנקאיים לגופים ולמשקיעים (תוך כדי ניהול סיכונים). יש לציין שהדוח הוכן לפני קריסתה של בורסת FTX.

בדוח נערכה השוואה בין ישראל לשאר מדינות העולם בכל הנוגע לאסדרה של תחום הנכסים הדיגיטליים והתמונה ברורה - ישראל נמצאת הרבה מאחור וזה לא בהכרח דבר חיובי. במשרד האוצר טוענים שהמדינה "מאבדת" סכומים גדולים של כספים: "הערכה גסה שניתנה על-ידי מומחים מהתחום גורסת כי היקף הרווחים של לקוחות ישראלים אשר אינם מצליחים להכניס את הכספים שהתקבלו בתמורה לנכסים דיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית בישראל ומעוניינים לשלם מיסים בעד הרווחים, עומד על מאות מיליוני שקלים. ההתפתחויות בתחום זה מצריכות לעסוק בסוגיה זאת שכן יש להבטיח כי יבוצע תשלום מס בגין רווחים של לקוחות ישראלים, חברות ותשלומי שכר".

טבלה מדוח משרד האוצר המתארת את השלבים בהתפתחות האסדרה והפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים במדינות מערביות נבחרות:

מהדוח של משרד האוצר עולה כי מספר הישראלים המחזיקים בארנקים דיגיטליים ומחזיקים בנכסים דיגיטליים (בזמן כתיבת הדוח) עומד לפי ההערכות על כ-200 אלף ישראלים (כ-2% מהאוכלוסייה). היקף עסקאות רכישה ששולמו באמצעות מטבעות דיגיטליים בישראל בשנת 2021 מוערך ב-21 מיליון שקל (0.04% מכלל העסקאות). הסכום אמנם לא נשמע גבוה אך אם אכן תגיע האסדרה המדוברת צפוי כי היקף העסקאות יעלו בהתאם.

מעיקרי ההמלצות של הדוח:

טיוב והרחבת התשתית האסדרתית הקיימת: הסדרת סמכויות למפקח על נותני שירות פיננסים בהתייחס לרישיונות מקבילים שניתנו בחו"ל, הבהרות ויצירת מנגנונים לתשלום המס עבור פעילות בנכסים דיגיטליים לצורך הסרת חסמים והגברת הודאות, הרחבת תחולת האסדרה של רשות ניירות ערך על נכסים ופעילויות בזיקה לנכסים דיגיטליים הנוגעים לתחולתם של דיני ניירות ערך וריכוז ככל הניתן של סמכויות הרישוי והפיקוח על שירותים פיננסיים ושירותי תשלום בהקשר לנכסים דיגיטליים בידי גורם רגולטורי אחד תוך שימור עקרון הניטרליות הטכנולוגית. 

יצירת תשתית אסדרתית חדשה: עיגון בחקיקה של סמכויות רישוי ופיקוח על הנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים (לרבות מטבעות יציבים) ומתן שירותים פיננסיים באמצעותם, לרבות יצירת מנגנון שיעוגן בחקיקה להעברת הפיקוח בנק ישראל על נכסים דיגיטליים בעלי השפעה יציבותית או מוניטרית משמעותית, והקמת ועדה בין-משרדית לבחינת האסדרה על ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAO). 

שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר לאחר שחרור הדוח: "תחום הנכסים הדיגיטליים, שעשוי להפוך לחלק אינטגרלי במערכת הפיננסית והכלכלית, עדיין מתאפיין בסיכונים ובאי ודאות גבוהים הן לצרכנים והן למערכת כולה. כל אלה מחייבים מדיניות מושכלת של הממשלה. אני מודה לכלכלנית הראשית על העבודה המקיפה, המקצועית והמסורה שבוצעה על ידה ועל ידי צוותה בנושא, המהווה את הדוח המקיף והעדכני ביותר שקיים כיום בנושא זה לשימוש הממשלה, ומצפה כי הדוח ישמש בסיס להחלטות ולחקיקה עתידית בנושא".

הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג המשיכה: "קביעת מדיניות ממשלתית בתחום הנכסים הדיגיטליים דורשת אסדרה מושכלת ומקיפה שתיקח בחשבון את הסיכונים בתחום, כפי שבאו לידי ביטוי גם בשנה האחרונה, ואת החדשנות ואת מאפייניו של התחום. תהליכי האסדרה מתגבשים ונקבעים בתקופה זו במדינות שונות בעולם המערבי ומומלץ שמדינת ישראל תפעל בהלימה לסטנדרטים המתהווים בעולם המפותח. אני מודה לצוות האגף בראשות ד"ר שמואל אברמזון, לרגולטורים, לאגפים וליחידות במשרד האוצר, לגורמי הממשל הרלוונטיים, ולגורמים הרבים האחרים שסייעו בהכנת עבודה זו".