האם הממשל האמריקאי מאוים על ידי מטבעות הקריפטו?

לאחרונה ניכרו סמנים ברורים של אי שביעות רצון של הממשל האמריקאי ושלוחותיו מהתפתחות של שוקי הקריפטו השונים. רשות ניירות הערך האמריקאית הגישה תביעה כנגד שתי בורסות של קריפטו שדרכן נסחרים מידי יום מטבעות קריפטו בשווי של מיליארדי  דולרים (Coinbase , Binance). הטענה המרכזית היא העדר רישיון להפעלת בורסה לנירות ערך. יתירה מזו, אחת הדרישות המקובלות בשוק ההון האמריקאי הנה ההפרדה בין תווך במסחר והסליקה.

כרגע, בורסות הקריפטו עוסקות הן בתווך והן בסליקה. לכן, מתבטא ראש רשות ניירות הערך האמריקאית, גרי גנסלר כדלהלן: "יש לאלף את המערב הפרוע". לטענת הנתבעים, קריפטו אינו נייר ערך ואינו "מותחם בשווקים הפיננסיים". אם יקבע בית המשפט שעל בורסות אלו להיות תחת מטרית רשות ניירות הערך או הרשות לפקוח על מסחר סחורות וחוזים עתידיים, הרי שהממשל האמריקאי יפקח באופן ישיר על שווקי הקריפטו. מאידך קיימת הסברה כי אם בורסות מטבעות הקריפטו יכנסו תחת המטריה של הבורסות הפיננסיות כמו וול סטריט או הבורסות האזוריות המורשות, יביא הדבר לתנופה אדירה בפופולריות של מטבעות הקריפטו.

מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים ומה באמת מטרתו של הממשל? נכון, ההתמוטטות המחשידה של בורסת הקריפטו FTX שמנהלה, בנקמן, מאשם במעשים פליליים,  חוסר שקיפות והגרוע מכל, הונאות שהסתכמו השנה, 2023 לבד, בסכום של 3.3 מיליארד דולר למרות שהטכנולוגיה הכרוכה במטבעות הקריפטו אמורות לספק רמת בטיחות הגבוהה מזו שניתנת בשוק הפיננסי, כל אלו אמורות להוות הצדקה לפיקוח ממשלתי. אך מאחורי הקלעים ישנה מוטיבציה עמוקה יותר לאיום של שווקי הקריפטו על מעצבי המדיניות הכלכלית. נסביר זאת.

אין חולק כי כיום, המטרות הכלכליות המרכזיות של הממשל האמריקאי הנם ריסון האינפלציה  ושמירת ערכו של המטבע האמריקאי ביחס למטבעות אחרים. שתי מטרות אלו כרוכות ישירות בהיצע הכסף הנמצא בכלכלה (- M2 שטרות ומטבעות, חשבונות עו"ש, חשבונות חסכון וקרנות לטווח קצר).

תארו לעצמכם את הנסיון הבא: הממשל מחליט לחלק לכל אזרח סכום כולל של טריליון דולר (למשל, בתקופת הקורונה קיבל כל בית של משלם מס אמריקאי  סכום של כ-1200 דולר).  מה תהיה ההשפעה?  שני כלכלנים מאוד בכירים (פרידמן ולוקס) טענו כי ההשפעה הריאלית תהיה אפסית וכל מה שיקרה הנו גל  אינפלציוני בשיעור דומה לחלק היחסי של טריליון דולר מסך היצע הכסף. במקביל שער הדולר ייחלש בשיעור דומה. לפיכך, מטרת העל של הממשל הנה לשלוט בכמות הכסף הנמצאת בכלכלה. הממשל עושה זאת דרך מספר פעולות: שער הריבית, "הדפסת כסף" דרך העמדת אשראי לתקציב הממשלתי, הנפקת אג"ח ועוד.

עכשיו תארו לעצמכם, שהשוק הפרטי מסוגל להנפיק "כסף כהליך עובר לסוחר". הדבר יקרה כאשר מטבעות הקריפטו ישמשו אמצעי תשלום מקובל. נזכור כי היצע מטבעות הקריפטו נשלט על ידי אילוצים טכנולוגיים  ולא על ידי רשות ממשלתית. זה ארע כבר במדינה אחת: אל סלוודור. יתכן שמדינה זו אמצה את הביטקוין בהליך חוקי מתוך שאיפה להוות מרכז עולמי למסחר חוקי במטבעות הקריפטו, כלומר, השאיפה הייתה לייצר למדינה מקור הכנסה מהותי. כבר בהתחלה נתקלה המדינה הזו בבעיה כאשר ערכו של הביטקוין ירד ב-50% וכך גם כמות הכסף במדינה. מכל מקום, שימוש במטבעות הקריפטו בהליך חוקי יביא לכך שהממשל יאבד שליטה על כמות הכסף.

כמות הכסף בכלכלה האמריקאית עומד היום על 20.7  טריליון דולר. ערכו של שוק מטבעות הקריפטו בעולם כולו היה ב-2022  4.6 טריליון דולר וירד דרסטית   לכ- 3.2 ב-2023 עד היום. מתוך זה חלקו של השוק האמריקאי נאמד בכ-2 טריליון דולר, כלומר 10% מסך כמות הכסף במחזור.  יתירה מזו, רק 12% מתושבי ארה"ב  מחזיקים מטבעות קריפטו.

יוצא כי כל עוד חלקם של המטבעות הקריפטו הנו קטן ביחס לסך היצע הכסף וכל עוד השימוש בו כמטבע עובר לסוחר הנו נמוך, שוק מטבעות הקריפטו מהווה איום בלבד. ישנם ציפיות, שאינן מבוססות על טיעונים כלכליים, ששוק הקריפטו יגיע לכ-30 טריליון דולר ב-2030. זה לא יקרה. הממשל לא ייתן לזה להתרחש אלא אם כן, 1. תוגבל כמות המטבעות החדשים (לא נפרט כאן על השיטה בה נוצרים מטבעות חדשים, אלא העובדה שכרגע האילוץ היחידי הנו טכני, כגון יכולת השימוש בחשמל). 2.  תהיה הפחתה בכמות הכסף הקונבנצונאלי בתהליך מתמשך, על חשבון  שטרות במחזור או חשבונות עו"ש. מאידך יש הטוענים שהשוק פרטי חזק מיכול הממשל לשלוט ובסופו של דבר הממשל ייכנע תוך איבוד ממשי של היכולת לשלוט במשתנים כלכליים.