החגיגה של הזוג נתניהו: 75 אלף שקל בחודש על ניקיון, 13 אלף על take away, ולא תאמינו כמה לחודש על איפור...

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (ג') שלושה דוחות ביקורת מיוחדים: 1 - הוצאות מעונות ראש הממשלה; 2 - סוגיות במנהל הכנסת; 3 - מנהל וכספים בבית הנשיא - מעקב. הדוחות עוסקים בחובה המוטלת על המוסדות הממלכתיים להקפיד לא רק על שלטון החוק אלא גם על נורמות של יעילות, חסכון, מוסר וטוהר המידות.

הוצאות מזון ואירוח רשמי - ההוצאות גדלו מ-211,000 שקל בשנת 2009 - שבמהלכה (31.3.2009) החל מר נתניהו לכהן כראש הממשלה - והגיעו ל-490,000 שקל בשנת 2011. ב-2012 ההוצאות עמדו על 458,000 שקל. בשנת 2013, (לאחר שהופיעו פרסומים בתקשורת בנושא ותוך כדי הבדיקה של משרד מבקר המדינה), חלה ירידה ניכרת בהוצאות המזון והם הסתכמו ב-226,000 שקל.

הזמנת ארוחות למעון הרשמי - אחת מעובדות הניקיון במעון הרשמי שימשה גם כמבשלת מחודש מארס 2009 ועד אוקטובר 2011. בשנת 2010 הוזמנו למעון ארוחות בסך 71,851 שקל שהם יותר מרבע מכלל הוצאות המזון בשנה זו וב-2011 הוזמנו ארוחות בסך 92,781 שקל, אף על פי שהייתה מי ששימשה מבשלת במעון. התנהלות זו של משרד רוה"מ אינה תקינה. אגב השיא נרשם בשנת 2012 - 158,844 שקל בשנה - 13,237 שקל בחודש ל-Take Away.

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההפחתה הניכרת בהוצאות בשנת 2013, ניתן לקבוע שהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה, משפחתו ואורחיו במעון הרשמי, במיוחד בשנים 2010 ו-2011 ובמידה פחותה גם בשנת 2012, לא עלו בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מידתיות, סבירות, חיסכון ויעילות.

• שר הביטחון יואב גלנט פוטר מתפקידו - איך זה ישפיע על הבורסה?
• המדליף ממדליף פטור; הגול העצמי של התקשורת

הוצאות ניקיון - ההוצאות החודשיות הממוצעת על ניקיון שני המעונות בשנים 2009-2013 הייתה 75,400 שקל. לדעת משרד מבקר המדינה הוצאה זו גבוהה מאוד. הוצאות הניקיון של המעון הפרטי בשנים 2010, 2011 ו-2012 היו כ-8,200 שקל לחודש בממוצע תלת-שנתי. זאת על אף שמר נתניהו ומשפחתו שוהים מרבית ימות השנה במעון הרשמי. לדעת משרד מבקר המדינה, הוצאות אלה מופרזות במידה ניכרת.

מימון היטל בשל צריכת מים עודפת במעון הפרטי - רוה"מ חויב בשנת 2009 בתשלום היטל בצורת בסך 1,322 שקל ובשנת 2010 ב-4,160 שקל. בדיון בנושא באוגוסט 2012 ציין הסמנכ"ל למנהל כי "רוה"מ מבקש במפורש שלא ישולם על ידי המשרד מרכיב מס הבצורת...". בדיון נוסף בנושא הוחלט, "לשלם את מס הבצורת על פי הנחיית ראש הממשלה..."בקיזוז החלק של המים למילוי הבריכה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שרוה"מ יישא לבדו במימון היטל הבצורת.

הוצאות ביגוד והוצאות לצורך הופעה ייצוגית של ראש הממשלה ורעייתו - מיוני 2009 מימן משרד רוה"מ את ההוצאות הללו משני מקורות נפרדים. תקציב הוצאות האיפור ועיצוב השיער של רוה"מ מתקציב התפעול של המשרד ושל רעייתו מתקציב דמי הייצוג. ההוצאה בפועל בממוצע הייתה פי 2.5 וחצי בקירוב יותר מהסכום שנקבע בהחלטת ועדת הכספים.

ראש הממשלה ורעייתו מייחסים חשיבות רבה להופעתם בציבור: בשנת 2010 נרשמה הוצאה של 85,557 על איפור. הוצאות עיצוב השיער של ראש הממשלה שמומנו מתקציב התפעול - 8,570 שקל בשנת 2010.

התקשרות לביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי - כדי לעקוף הנחיה בעניין, הוצג מצג מטעה שאיפשר להתקשר עם חשמלאי א'. בתוך 3 חודשים נוצלו 70% מהסכום שהוקצב לביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי למשך שנה. יתר על כן, על פי החשבוניות, בשלושת החודשים האלה נקרא חשמלאי א' כמעט בכל סופשבוע לרבות יום כיפור. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שקיבל הוראות ישירות מרעיית רוה"מ וממזכירותיה, לא היה אפשר לבדוק את נחיצותן ואת דחיפותן של העבודות כדי לוודא האם אפשר לבצען בימי חול על ידי עובדי המשרד וכך לחסוך את ההוצאה האמורה.

תשלום הוצאות ראש הממשלה על ידי עובדי המשרד - עובדים במשרד רוה"מ שילמו מכיסם הפרטי הוצאות אישיות של ראש הממשלה בלי לקבל על כך החזר מהקופה הקטנה תמורת הקבלות.

דמי הפיקדון של מחזור הבקבוקים - כספי ציבור

משרד מבקר המדינה החל בבדיקת נושא מחזור הבקבוקים. כידוע, נמצא כי רעיית רוה"מ העבירה לקופת המשרד המחאה בסך 4,000 שקל. הגם שמדובר בדמי פיקדון שהיקפם מצומצם, אלה הם כספי ציבור בבחינת "דין פרוטה כדין מאה". בבדיקה ראשונית של נושא רכישת רהיטי הגן נמצא, כי אכן נרכשו רהיטי גן תואמים שהועברו למעון הפרטי בקיסריה. לאחר פרסום העניין הוחזרו הרהיטים החדשים למעון הרשמי בירושלים.

היועמ"ש לממשלה עודכן בזמנו בפרטים. לפי בקשתו הועבר אליו החומר ב-2 בפברואר. החומרים הועברו הואיל ועלה מהם חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות עד כדי חשש למעשה פלילי. כמו כן הועברו ליועץ המשפטי לממשלה חומרים הנוגעים לסוגיות נוספות שאף הן אינן נכללות בדוח, אשר מידע לגביהם התקבל במשרד המבקר לאחר גיבוש הטיוטה של דוח זה וכן חומרים הנוגעים לגורמים שאינם מבוקרים. כל זאת לטיפולו ככל שימצא לנכון.  

למרות הביקורת הקשה מבקר המדינה מבהיר כי "ניתן היה להתרשם ממצבו הפיזי הירוד של המבנה (הכולל, בין השאר, רטיבות רבה וחדירת מי גשמים, כפי שנצפתה הלכה למעשה). בתנאיו הנוכחיים, ספק אם המבנה מתאים לשמש מעון ייצוגי של ראש ממשלת ישראל. תכנונו של פרויקט הקמת מתחם חדש הכולל את משרד רה"ם ואת מעונו הרשמי הסתיים, אך טרם התקבלה החלטה בעניין מימושו, ומכל מקום יידרשו יותר מחמש שנים להשלמת הפרויקט". סוגיות במנהל הכנסת בדוח זה מובאים ליקויים מהותיים בתחום ניהול משאבי אנוש ובהם ליקויים חמורים במשמר הכנסת.

גידול כוח האדם ושינויים ארגוניים בכנסת מנכ"ל הכנסת בשנים 2010-2013, אישר שינויים ארגוניים ובכלל זה תוספת משרות ושדרוג משרות קיימות על סמך מידע חסר. בהליכי הבחינה וההחלטה בשינויים האמורים נתגלו ליקויים. בסך הכל יש 544 עובדים.

תנאי השירות במשמר הכנסת - איש משמר הכנסת מתקבל לעבודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם הוא מתמנה לתפקיד המזכה אותה להמשיך שירות במשמר. נמצאו סטיות מכלל זה והחלטות לגבי הארכת שירות נתקבלו בלי שקיימים כללים כתובים כלשהם.

תוספת לשכר אנשי משמר הכנסת עובדי משמר הכנסת נהנים הן מתוספות ייחודיות למשטרה הן מתוספות ייחודיות למנהל הכנסת. היועצת המשפטית למנהל הכנסת כתבה, כי פערי השכר בין אנשי המשמר לשוטרים אינם תואמים את הוראת החוק. למרות זאת החליט יו"ר הכנסת הנוכחי להחיל את תוספת "שיטור חדש" שהונהגה במשטרה. יתירה מזאת, נמצא כי תוספת "שיטור חדש" נעשתה על פי אמות מידה מקלות וניתנה ליותר מ-80% מעובדי המשמר. משרד מבקר המדינה מותח ביקורת, על ההתעלמות של מנהל הכנסת מחוות דעת משפטיות שהוגשו לו המסתייגות מתשלום תוספת השכר האמורה.

מנהל וכספים בבית הנשיא - משרד מבקר המדינה מצא ליקויים בפעולותיו של בית הנשיא (בתקופת הנשיא פרס) בעיקר בתחומי ניהול כ"א, כספים, רכש, תכנון העבודה והתקציב. עוד נמצאו ליקויים בפעולות שביצע בית הנשיא כנותן חסות ל"וועידת הנשיא". מבקר המדינה גם מצביע על ליקויים שהועלו בדוח הקודם וטרם תוקנו.

ניהול ומשאבי אנוש - בבית הנשיא הועסקו 14 עובדים במשרות אמון. לא נמצא כי נעשתה בחינת צרכים לצורך העסקתם של נושאי משרות אמון אלה. כלל העובדים - 132.

בדוח הקודם קבע המבקר, כי על בית הנשיא להפסיק העסקתו של יועץ א' כקבלן חיצוני. אף על פי כן המשיך בית הנשיא להעסיקו עד לסוף כהונתו של הנשיא פרס. משרד מבקר המדינה העיר לבית הנשיא שלא תיקן את הליקוי.

תכנון עבודת בית הנשיא ותקציבו - בשנים 2011-2014 נע התקציב המקורי של בית הנשיא בין כ-40 מיליון שקל עד כ-44 מיליון שקל בשנה. במשך אותן שנים נדרשו תוספות תקציב לבית הנשיא בשיעור ממוצע של כ-20%. דבר המלמד שאגף התקציבים באוצר לא גיבש תקציב המשקף נכונה את הוצאות בית הנשיא. הגם שאגף התקציבים באוצר קיבל עוד בשנת 2011 את המידע על כך שיש פערים בין התקציב שגיבש לבין הצרכים. כתוצאה מכך נדרשו גם בשנים 2013-2014 תוספות ניכרות במהלך השנה.

ועידת נשיא ישראל - בדוח הקודם על בית הנשיא אשר כלל התייחסות לנושא, נכתב כי מן הראוי שהועידה בהיותה אירוע ממלכתי תמומן מתקציב המדינה ולא באמצעות תרומות. נמצא, כי ועידות הנשיא, שהתקיימו בחסות הנשיא, מומנו מתרומות בניגוד להערת מבקר המדינה. האוניברסיטה העברית שהייתה הגוף אשר באמצעותו הוכנה הוועידה והתקיימה, לא קיבלה למעשה את האחריות לפעילות ועידת הנשיא אף שכך הוצגו הדברים.

השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא: "אמון הציבור במוסדות השלטון הינו אבן יסוד של כל משטר דמוקרטי. דווקא עתה במהלכם של ימי הבחירות לכנסת, חובה על שליחי הציבור להקפיד על קלה כבחמורה, למען שמירה על הטוהר והחוסן של הדמוקרטיה הישראלית".

תגובת הליכוד לדו"ח: "ראש הממשלה מכבד את המלצות דוח המבקר לגבי כל הנושאים שנבדקו. חלק גדול מההמלצות בד"ח יושמו טרם כתיבתו. ראש הממשלה הנחה ליישם את ייתר ההמלצות באופן יעיל ומיטבי. לצערנו, הקמפיין התקשורתי המתגלגל סביב דו"ח זה בשבועות האחרונים הוא ניסיון ברור להפיל את ראש הממשלה וממשלת הליכוד על ידי עיסוק בזוטות והסחת דעת מהנושא החשוב באמת: מי יגן על מדינת ישראל מול האיומים הביטחוניים העצומים והלחצים הבינלאומיים - בנימין נתניהו או ציפי ובוז'י".

הליכוד: "אין שום חשש לפגיעה בטוהר המידות וחשש לפלילים" בליכוד ממשיכים: "עובדה - בדברים שכן נבדקו בדו"ח על ידי המבקר - אין שום חשש לפגיעה בטוהר המידות ובוודאי לא חשש לפלילים. הפתיח שלפני הדו ח, שאיננו חלק מהדוח, כולל זוטי דברים על מחזור בקבוקים ורכישת רהיטי גן. דברים אלו לא נבדקו על ידי המבקר, לא נעשתה פנייה למשרד ראש הממשלה או לראש הממשלה בעניינים אלה ולא ניתנה להם זכות תגובה בנושאים אלו. בדוח המבקר אין השוואה למעון רשמי אחר כלשהו בישראל. מצב זה יוצר בעיה קשה של אמת מידה, כי הוצאות של מעון רשמי אינן דומות בשום אופן להוצאות בבית פרטי כלשהו. לדוגמה, הוצאות בית הנשיא גדולות עשרות מונים מאלו של מעון ראש הממשלה. לגבי בית הנשיא, אין פירוט בדוח המבקר על חלוקת התקציב, ואין ירידה לפרטים. על כן אין בסיס להשוואה המאפשר לציבור לשפוט מהן אמות המידה המקובלות".

"חשוב להדגיש: הוצאות מעון ראש הממשלה ירדו משמעותית בשנתיים האחרונות. ההוצאות גדלו משמעותית בתקופה מסוימת, שבה ניהל את המעון הרשמי מני נפתלי - עובד ממורמר לשעבר, המוביל מסע השמצות והכפשות נגד ראש הממשלה, על מנת להוציא כספים שלא כדין מקופת המדינה ולפגוע בראש הממשלה ובליכוד בתקופת בחירות. הוצאות המעון הרשמי ירדו ופחתו משמעותית לאחר עזיבתו של נפתלי את התפקיד".

מהכנסת נמסר בתגובה: "הדו"ח של מבקר המדינה מתייחס לתפקוד מנהל הכנסת ומשמר הכנסת ואינו עוסק בעבודה הפרלמנטרית של המשכן. רוב הליקויים מתייחסים לקדנציה הקודמת שעם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי תוקנו, והיתר מטופלים בימים אלו, הן במנהל הכנסת והן במשמר הכנסת. עם סיום הטיפול בכל הליקויים יועבר דו"ח ביצוע למבקר המדינה".