יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

שבע חברות מתמודדות במכרז להקמת מתקן הטיפול החדשני בקולחי השפד"ן

המתקן המתוכנן יאפשר הרחבת הטיפול בשפכים והפקת מים באיכות גבוהה לחקלאות בנגב, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי

אביחי טדסה |

הוגשו שבע הצעות בהליך המיון המוקדם לתכנון, מימון הקמה והפעלה של מתקן טיפול משלים בקולחי השפד"ן. ועדת המכרזים הבין-משרדית לטיפול משלים בקולחי השפד"ן באגף החשב הכללי הודיעה היום על שבע הקבוצות שהגישו הצעה במסגרת המכרז הבינלאומי לתכנון, מימון הקמה והפעלה של מתקן טיפול משלים בקולחי השפד"ן.


הליך המיון המוקדם לתכנון, מימון והקמה של מתקן הטיפול בקולחי השפד"ן זכה להתעניינות נרחבת, עם שבע קבוצות שהגישו את הצעותיהן. המתקן המתוכנן עתיד להוות פריצת דרך בתחום הטיפול במי שפכים בישראל, תוך מענה לאתגרים הקשורים לביקוש הגובר למים באיכות גבוהה לשימוש חקלאי בנגב. הפרויקט יופעל בשיטת PPP, והוא כולל שרשרת טיפול כימית וביולוגית מתקדמת שתגדיל משמעותית את קיבולת הטיפול של מערכת השפד"ן ותתרום לפיתוח משק המים והחקלאות בישראל.

הקבוצות אשר הגישו הצעתן במסגרת המיון המוקדם הן: 

1. קבוצת שיכון ובינוי בע"מ ורימון שירותי ייעוץ וניהול בע"מ. 

2. קבוצת טי.ג'י.דאבליו (TGW) אחזקות בע"מ ואדר סנהדריה בע"מ. 

3. קבוצת בלוג'ן בע"מ ושפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ. 

4. חברת אלקטרה בע"מ. 

כל הכותרות

5. קבוצת מנרב בע"מ ופלגי מים בע"מ. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

6. חברת איי.די.אי (IDE) נכסי מים בע"מ. 

7. קבוצת ברן בע"מ. 


המתקן, שיהיה ייחודי וראשון מסוג בארץ ובעולם, יעניק טיפול משלים לקולחי השפד"ן ויביא אותם לרמת איכות גבוהה באמצעות שרשרת טיפול כימית וביולוגית, באופן שיאפשר לספק מים נוספים להשקיית החקלאות בנגב, זאת לאור מיצוי הקיבולת לטיהור השפכים דרך מאגרי ההחדרה באמצעותם מטופלים כיום קולחי השפד"ן. המתקן, אשר יוקם בשיתוף המגזר הפרטי בשיטת ה-PPP, ירחיב את קיבולת הטיפול הכוללת בהיקפי השפכים, והוא צפוי לטפל בהיקף של כ-50 מיליון קוב מים קולחים בשנה, ולגדול במספר שלבים לאורך השנים ולהגיע עד להיקף מוערך של כ-170 מיליון קוב מים קולחים בשנה בתום תקופת ההסכם שתחול 24 שנים ו-11 חודשים ממועד הענקת הזיכיון. 


המיון המוקדם פורסם בחודש אוגוסט 2024 על ידי ועדת המכרזים המשותפת לטיפול משלים בקולחי השפד"ן באגף החשב הכללי המורכבת מנציגי משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתיות, חברת מקורות, רשות המים, וחברת ענבל. 


החשב הכללי, מר יהלי רוטנברג: "מתוך הסתכלות ארוכת טווח והצורך במתן מענה משלים לטיפול בקולחי השפד"ן, פרסמה המדינה מכרז PPP להקמה ותפעול של מתקן טיפול ראשוני וייחודי מסוגו בעולם. הגשת 7 הצעות בתקופה זו מבטאת אמון במשק הישראלי ותוביל להמשך השקעה ופיתוח תחום התשתיות, דבר שמוביל לצמיחה כוללת של המשק הישראלי. צעד זה יוביל בין היתר להסרת חסמי דיור משמעותיים, הנובעים מעיכובים בהקמת והרחבת תשתיות ביוב ויאפשר הוזלת מחירי הדיור בטווח הארוך". 


מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, מר יוסי דיין: "משרד האנרגיה והתשתיות פועל להרחבת השימוש במי קולחים בסקטור החקלאי בישראל כחלופה לשימוש במים שפירים. הרחבת המתקן באזור השפד"ן תאפשר לקלוט שפכים בכמויות גדולות יותר וטיהורם יאפשר למדינה להפיק מי קולחים באיכות גבוהה לשימוש חקלאי. ללא שימוש החקלאי בשפכים המטוהרים, מדינת ישראל היתה נדרשת למציאת פתרונות יקרים יותר לסוגיה הסביבתית של סילוק הקולחים, וכן להשתמש במים שפירים יקרים כחלופה למי הקולחין. מדובר במהלך בו תכנון אסטרטגי בתחום התשתיות יכול להניב מספר תועלות לכלכלה ולחברה בישראל". 


מנהל רשות המים, מר יחזקאל ליפשיץ: “הקמת המתקן החדש לטיפול משלים בקולחי השפד״ן היא צעד אסטרטגי לעתיד משק המים בישראל. המתקן יאפשר לנו להרחיב את היצע המים המושבים לחקלאות בנגב, תוך שמירה על הסביבה ועמידה בסטנדרטים המחמירים בעולם. זהו חלק בלתי נפרד מהחזון שלנו להבטיח את קיימות משק המים בישראל ולחזק את הביטחון התזונתי והחקלאי של המדינה.” 


מנכ"ל חברת מקורות מים בע"מ, מר עמית לנג: "מקורות יזמה את הפתרון הטכנולוגי המתקדם של המתקן, הוכיחה את יישומו באמצעות פיילוט מוצלח ותקבל לידיה את ניהול הזכיון והתפעול הכולל של מערכת השפדן הכוללת גם את אגני ההחדרה והמתקן החדשני שיזמה. ניהול ופיתוח מתקדם של תשתיות מים להשבה הוא מרכיב קריטי בפיתוח צרכי החקלאות והתעשייה, מהלך שיתרום להבטחת עתיד המים של ישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה