המשקיעים בשותפויות הגז אמורים לדאוג? "התערבות ממשלתית בשוק הגז הטבעי - צעד הכרחי"

בשותפויות הגז מגדילים את היקף התפוקה בפרוקיטים של מיליארדי דולרים במטרה לייצא כמה שיותר גז החוצה. הם מקבלים מחירים גבוהים מאוד על ייצוא וזה הרבה יותר משתלם להם. מבחינתם - למכור בארץ כמה שפחות ובחו"ל כמה שיותר. המחיר בארץ הוא מחיר עובדתית נמוך ביחס למקומות אחרים בעולם. במשרד האנרגיה וגם מומחים בתחום מסבירים שיש מספיק גז במאגרים  והתמחור הוא בהחלט סביר וריאלי. אבל יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר חושב אחרת. הוא גם חושב שיש מונופול בתחום, אבל נזכיר לכם שהשולטות במאגרים נדרשו למכור את ההחזקה לגופים בינלאומיים מהטעם הזה. אז מה רוצים עכשיו? שאותם גופים בינלאומיים ושברון בראשם ימכרו לגופים אחרים?   

בוועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה הוא אמר - "התערבות ממשלתית בשוק הגז הטבעי - צעד הכרחי, ישראל במצב דומה לזה שהיה טרום מתווה הגז. אנחנו חזרנו למעשה להיות באותו מצב שהיה טרום מתווה הגז. לאחר שכריש נמכר, יש לנו ספק אחד עם אחזקה צולבת בשני המאגרים המשמעותיים, וככל שלא יימצאו עוד מאגרים בקרוב, אנחנו עומדים בפני מצב דומה למצב שהיה לפני המתווה" 

לדבריו, "מדינת ישראל חריגה באופן דרמטי ביחס לעולם ותלויה מאוד בגז טבעי. התלות הזאת רק הולכת לגדול ולהתעצם בשנים הקרובות. אם היום אנחנו צורכים בערך 12-13 BCM, בעשור הקרוב הביקושים יגדלו כמעט פי שניים". גרדוס הדגיש את ההשפעה המאקרו-כלכלית של מחירי הגז: "המחירים של הגז משפיעים בסדרי גודל על המקרו של הכלכלה. עלייה של מחירי הגז למחירי הייצוא, בכ-2$ ליחידת אנרגיה, לאורך 15 שנה, משפיעה בכ-45 מיליארד שקל עלות עודפת על המשק. אמנם חלק מהעלות נספגת בהכנסות מיסים, אבל השפעתה על משק החשמל וצרכני החשמל דרמטית."

• משרד האוצר - סנקציות כלכליות על החרדים יובילו להגדלת הגיוס לצבא
• לקראת הורדת דירוג? מאחורי האזהרה החריגה של הממונה על אגף תקציבים

בנוגע לאופי ההתערבות הממשלתית, אמר הממונה: "יש פה מחיר כבד להתערבות רגולטורית בשוק הזה, כי אנחנו רוצים לשמור על אטרקטיביות המשק ולהביא משקיעים וחברות זרות. אבל אנחנו מנסים לפתור את הבעיה המבנית. אני לא חושב שהתערבות מלאכותית בפיקוח מחירים היא הפתרון, אך לא נחשוש להמליץ על כך כמוצא אחרון." גרדוס התריע כי  "כבר התחלנו לקבל, בעקבות פרסומים בתקשורת, הרבה לחצים מכל מיני גורמים. זה בסדר גמור, ואנחנו רוצים לעשות הכל בשיח עם התעשייה, המשקיעים הפרטיים והגורמים הבינלאומיים. אבל אנחנו נתערב."

בין האפשרויות שעומדות על הפרק, מנה גרדוס שלוש דרכים אפשריות לטיפול במצב: "הדרך הטובה ביותר היא להכניס שחקנים חדשים - זה הכי נכון והכי כלכלי. אני מאוד מקווה שייכנסו שחקנים חדשים וימצאו מאגרים חדשים. אך, לא ניתן לתלות את יהבנו בכך ולכן נדרש להפעיל צעדים אחרים ככל ולא יימצאו בישראל מאגרים משמעותיים שיספקו תחרות במשק המקומי".

מנגד, עומדת האפשרות הקיצונית יותר: "בקצה השני אפשר להיכנס ולהגיד 'אני מוציא שחקן מתוך מאגר מסוים', הפרדת בעלויות של ממש. זאת התערבות גסה ונשקול אותה לעומק ולא נעשה אותה בקלות ראש. יתרון נוסף להפרדה הוא גם עניין החיפושים - שחקן חדש לרוב מביא גם חיפושים חדשים."

גרדוס סיכם: "אנחנו כממשלה לא יכולים לעמוד ולהסתכל על מונופול או על שוק ריכוזי ולא לטפל בו. לצערי אני מרגיש שאנחנו נכנסים למאבק ראש בראש. הייתי מעדיף לפתור את הדברים בהסכמה, אבל ככל שיידרש, נעשה מה שצריך עבור המשק הישראלי ומשק הגז, תחת ההנחה שאנחנו צריכים ביטחון אנרגטי ומחויבים".

• הגז הטבעי במוקד: מדיניות האנרגיה החדשה של טראמפ נחשפת
• ארה"ב בוחנת החמרת סנקציות אנרגיה על רוסיה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"