חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל

משרד האנרגיה והתשתיות מעניק רישיון חיפוש גז טבעי לקונסורציום בינלאומי שכולל את חברת הנפט הלאומית של אזרבייג’ן (SOCAR), ענקית האנרגיה הבריטית BP, וניו-מד אנרג’י הישראלית שבשליטת יצחק תשובה. הטקס הרשמי, שצפוי להתקיים השבוע בירושלים, יארח את שר הכלכלה האזרי מיקאיל ג’בארוב – שגם מכהן כיו"ר SOCAR – ואת שר האנרגיה הישראלי אלי כהן. זהו צעד המשך לזכייה ב-2023, כשכעת מגיע השלב המעשי של מתן הרישיון.

הרישיון החדש מאפשר לקונסורציום לחפש גז טבעי בבלוק 1, אזור בצפון-מערב המים הכלכליים של ישראל, קרוב למאגר הענק לוויתן – אחד מהמאגרים הגדולים בעולם שנמצאו בים עמוק. SOCAR, שמובילה את הפרויקט עם 33.34% מהמניות, מביאה איתה ניסיון עשיר מהים הכספי, בעוד BP וניו-מד אנרג’י (לשעבר דלק קידוחים) תורמות מומחיות טכנולוגית וידע מקומי. העסקה הזו מגיעה אחרי שכבר בינואר 2025 SOCAR רכשה 10% ממאגר תמר מידי איש העסקים אהרון פרנקל תמורת 510 מיליון דולר, מה שמראה שהיא רצינית לגבי הכניסה לישראל.

הביקוש לגז טבעי בעולם נמצא בשיא במיוחד אחרי המשבר האנרגטי שהתחיל ב-2022 עם המלחמה באוקראינה. מחירי הגז באירופה נעים סביב 30-40 יורו ל-MWh (מגה-וואט שעה), ולפי הערכות של BP, הביקוש העולמי יגדל ב-15% עד 2035. אם הקונסורציום ימצא מאגר משמעותי – כמו לוויתן, שמכיל 620 מיליארד מ"ק – התשואה הכלכלית יכולה להיות עצומה. ישראל תרוויח ממסים ותמלוגים (שכבר הביאו 32 מיליארד ש"ח ממאגרי תמר ולוויתן מאז 2013), והחברות יוכלו לייצא לאירופה דרך צנרת קיימת בטורקיה, מה שמגביר את האטרקטיביות של הפרויקט.עם זאת, כמובן שלוויתן זו שאיפה גדולה מאוד.

• לוויתן מתרחב: הגשת תוכנית פיתוח להגדלת הפקת הגז הטבעי
• שברון דוחה עבודות הנחת הצנרת מלוויתן - איך זה ישפיע על רציו ודלק?

הסיכונים: לא הכל ורוד

אבל זה לא סיפור של "קדחו וזכו". חיפושי גז הם הימור יקר ומסוכן, והנה כמה מהאתגרים שצריך להתמודד עלויות ענק וסיכוי נמו.: קידוח חיפוש בים עולה לרוב בין 50 ל-100 מיליון דולר, סיכוי מציאת הגז הוא באזור 20%. ה. אם הקידוח נכשל, ההשקעה יורדת לטמיון.

קיימים גם סיכונים של סביבה ורגולציה. הרישיון ניתן לשלוש שנים, אבל הארכתו תלויה בעמידה בלוחות זמנים ובאישורים. המלחמה בעזה, שהתחילה ב-2023, כבר עיכבה את התוכנית המקורית – מי יודע אילו הפתעות נוספות מחכות?

הזכייה של הקונסורציום בתחרות של משרד האנרגיה באוקטובר 2023 הייתה חלק מהליך רחב לפתיחת הים הישראלי לחיפושים חדשים. זה לא תמיד הצליח בעבר – בהליכים קודמים, חלק מהזוכים לא הגיעו בכלל לשלב הקידוח, מה שמראה כמה התחום הזה מורכב. אבל מאגרים כמו תמר ולוויתן הוכיחו שיש פוטנציאל אדיר במים שלנו, והצלחתם דחפה את המדינה להמשיך להמר על חיפושים נוספים.

הכניסה של SOCAR לישראל התחילה להתחמם ב-2024, כשאזרבייג’ן – שמספקת כ-40% מהנפט שלנו – ראתה בישראל שער לאירופה. שיתוף הפעולה עם BP, שותפה ותיקה של SOCAR בפרויקטים כמו צינור הבאקו-טביליסי-ג’ייהאן, ועם ניו-מד אנרג’י, שמכירה את השטח, הפך את הקונסורציום הזה לשחקן חזק.

• ה-AI דורשת חשמל - מי יספק לה אותו? התחום שעומד להמריא
• טראמפ מקדם צינור גז שיחסוך למשפחות בניו יורק עד 5,000 דולר בשנה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

יש כאן הזדמנות להפוך לשחקנית משמעותית יותר בשוק הגז העולמי. מאגר חדש יכול להגדיל את היצוא למדינות כמו מצרים וירדן (שכבר קונות מלוויתן) ואולי אפילו לאירופה דרך טורקיה, שבה SOCAR היא משקיעה ענקית (18.5 מיליארד דולר ב-17 השנים האחרונות). אבל זה גם מהלך גיאו-פוליטי: שיתוף פעולה עם אזרבייג’ן, שיושבת על הגבול עם איראן, מחזק את הברית האסטרטגית שלנו איתה – מה שיכול לעצבן את טהרן.