המלצות ועדת צמח: ניתן יהיה לייצא עד 75% מהגז שבמאגרים 'לוויתן' ו'תמר'

לאחר חודשים ארוכים של המתנה מורטת עצבים, היום (ד') פורסמו המסקנות הסופיות של וועדת צמח, וועדה שהוקמה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא ייצוא הגז הטבעי מהמאגרים שנתגלו. הדו"ח הוגש היום באופן רשמי בשעות אחה"צ לראש הממשלה בנימין נתניהו ובהמשך הוא עתיד להיות מאושר על ידי הממשלה.

הדו"ח הסופי שפורסם היום הוא דומה ברובו לדו"ח הביניים אשר פורסם לפני כמעט חמישה חודשים, אך כולל בתוכו מספר שינויים אשר מרככים מעט את מסקנות הביניים. עם זאת, נקודה אחת מרכזית עלולה עדיין להקשות על ייצוא הגז הטבעי ממאגר 'לוויתן' והוא חזרה על ההמלצה שמתקן להנזלת גז יוקם בשטח הנמצא בשליטה ישראלית לצד הגבלה על ההיקף המקסימלי של הגז הטבעי שניתן יהיה לייצא.

"אחד מהדברים שעמדו לנגד עינינו הוא קידום משק החשמל", כך אמר היום שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו. "הנחת ההעבודה היא שצרכי המשק עומדים בראש ורק לאחר מכן כובד המשקל עובר לייצוא. היזמים אשר משקיעים בישראל רוצים וודאות שתסייע להם לחפש גז טבעי, לפתח מאגרים ולשם כך נדרשת כדאיות כלכלית".

לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בידי ספק אחד אשר תפס את מרבית הצרכנים הגדולים. היזמים החדשים זקוקים ללקוחות. ייצוא הגז הטבעי נותן תקווה שיש למי למכור את הגז. תנאי לפיתוח נמרץ של משק הגז הטבעי הוא ייצוא. עיכוב הייצוא, לא רק ייעכב את משק הגז אלא את תרומתו לפיתוח המשק כולו".

עיקרי מסקנות הוועדה

דו"ח הוועדה שפורסם היום שונה מעט מדו"ח הביניים שפורסם לפני מספר חודשים. מטרת העל של הוועדה גורסת כי יש להבטיח את צרכי המשק ל-25 השנים הקרובות. לשם כך, הוועדה ממליצה כי כל מאגרי הגז שיתגלו יחוברו לישראל. חריג בנושא זה הינם מאגרים אשר גובלים במים הכלכליים של קפריסין אשר זוכים לחריגה.

מטרת הדו"ח היא לעודד את פיתוח המאגרים, לתמוך בתעשייה אשר הולכת ונבנית ובכך גם בתעסוקת המשק. בוועדה מסבירים שעל פי החישובים של המועצה הלאומי לכלכלה, דחיית פיתוח מאגר 'לוויתן' בשנה אחת יביא לאובדן הכנסות ישירות של המדינה בהיקף של 400-700 מיליון דולר, ואת זה וועדת צמח מנסה למנוע.

בניתוח מכסות הייצוא, עודכנה כלפי מעלה תחזית הביקוש לגז הטבעי ב-25 השנים הקרובות כלפי מעלה מרמה של 417BCM לכ-450BCM. במקביל, הוועדה ממליצה להגביל את ייצוא הגז הטבעי ל-500BCM אשר שקולים לכ-18TCF של גז טבעי. סך ייצוא הגז שיש להבטיח לצורכי המשק צפוי להתעדכן שוב לאחר חמש שנים ואז ייתכן שיהיו עדכונים.

מסקנות הוועדה מגדירות את האחוז המינימלי שיש להבטיח למשק המקומי מתוך המאגרים. כך למשל, מאגרים הגדולים מ-200BCM (תמר ולוויתן) יחויבו לספק מחצית מהגז הטבעי במאגר לצרכי המשק. מאגרים קטנים יותר (100BCM-200BCM) יחויבו לספק 40% מהגז למשק, מאגרים בגודל של 25BCM-100BCM יחויבו לספק 25% מהגז למשק המקומי ועל מאגרים קטנים יותר לא תינתן דרישה אך הם בכל זאת יחויבו להיות מחוברים לישראל.

בעייה שהייתה קיימת במסקנות הביניים נפתרה בהמלצה זו והיא הדרישה ש-15% ממכסת ייצוא הגז תישמר בבטן האדמה לטובת

אחד הנושאים החדשים במסקנות הוועדה הוא ההמלצה שספקי הגז שיהיו מעוניינים לייצא את הגז יהיו מחויבים בקבלת רישיון לייצוא הגז. הדבר עשוי להבטיח את החלק מן המאגר אשר ניתן יהיה לייצא אותו.

בדומה למסקנות הביניים, בין המאגרים השונים ניתן יהיה לבצע עסקאות החלפה של מכסת הייצוא. מטרת המהלך היא לעודד פיתוח של מאגרים קטנים ובינוניים. המחזיקים במאגרים יוכלו להחליף את מכסת הייצוא שלהם כנגד חובת אספקה למשק המקומי באופן שבו סך הייצוא מהמאגרים הגדולים לא יעלה על יותר מ-75% מהיקף הגז במאגר. במקביל, הבעלים של מאגרים גדולים יוכלו למכור את מכסת הייצוא שלהם אך לא יותר ממחצית מכסת הייצוא.

סיוע ממשלתי בפיתוח מאגרים

נושא נוסף אשר עשוי לסייע בפיתוח משק הגז הוא המעורבות הממשלתית אשר צפויה לסייע בתכנון והקמה של תשתיות. "ביטחון אנרגטי הוא אחריות של המדינה, לא רק של היזמים", כך אמר שאול צמח. "אנחנו מאותתים שהממשלה גם תיקח על עצמה סיכונים ולא רק שהסקטור הפרטי יקח".

אחת מההמלצות של הוועדה היא שהמאגרים שיקבלו חזקה לפני סוף 2014 ויציגו תוכנית פיתוח מסודרת על פיה יספקו גז טבעי למשק עד סוף 2017 יוכלו לעשות זאת באופן עצמאי וללא תלות במעורבות הממשלה. עם זאת, אותם מאגרים יוכלו להסתמך על המסגרת הממשלתית אם יחפצו בכך.

הוועדה קבעה גם שהממשלה תפעל באופן שיבטיח כי בכל העת תהיה אפשרות סטטוטורים וטכנית לחיבור תגלית חדשה למשק הישראל ותעזור לחבר אותו למשק הישראלי. לנדאו העריך כי העלות של הסיוע הממשלתי תסתכם במיליארדי דולרים.

המוקש של וועדת צמח

אחד הנושאים השנויים במחלוקת סביב וועדת צמח הוא הדרישה כי המתקן לייצוא הגז טבעי ימוקם בשטח הנמצא בשליטה ישראלית. מסקנה זו הייתה קיימת גם בדו"ח הביניים ובוועדה התנגדו לרכך מעט את המסקנות באשר למיקום המתקן, זאת מאחר ומדובר בנכס כלכלי ואסטרטגי.

הוועדה מציינה כי היא סבורה כי יש צורך בהמשך לימוד מעמיק של אמצעי הייצוא השונים. בוועדה מציינים כי ייצוא משטח זר יתאפשר אך ורק במסגרת הסכמים בילטרלים בין מדינות. המלצה נוספת היא בחינת הדרכים המיטביות להסרת החסמים במשק הגז וקידום יכולת הייצוא של הגז הטבעי.

עד 75% ממאגר 'תמר' יוכל להיות מופנה לייצוא

מבדיקת Bizportal של המסקנות הסופיות של וועדת צמח עולה תמונה שעשויה לעודד את ייצוא הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים 'תמר' ו'לוויתן'. כך למשל, על פי מסקנות הוועדה יוכל המאגר שגודלו כ-17TCF ומוגדר כמאגר גדול לייצא (ללא הגבלות) כמחצית מהגז הטבעי לשווקים בחו"ל.

עם זאת, השותפים ב'לוויתן' יוכלו באופן תיאורטי לחתום על הסכמים מול מאגרים קטנים יותר (כגון 'תנין') על פיהם יקלוט הלוויתן את מכסת הייצוא של המאגר ובתמורה יחויב לספק גז טבעי לשוק המקומי. באופן זה יוכל מאגר 'לוויתן' לשריין ייצוא גז טבעי בהיקף של עד 75% מגודלו, דבר אשר יגדיל את הכדאיות הכלכלית לייצוא גז. אם הדבר יבוצע באמצעות פיתוח משותף עם 'בלוק 12' שבקפריסין הכדאיות אף עשויה לגדול.

נכון להיום, בנובל אנרג'י מתכננים לספק גז טבעי ממאגר 'לוויתן' לשוק המקומי בשנת 2016. הקמת מתקן הנזלה לייצוא גז טבעי מתוכננת לשנת 2019. נשאלת השאלה האם בנובל אנרג'י יבצעו עסקאות החלף מ'לוויתן' מול מאגרים נוספים שיתגלו לטובת הגדלת הכמויות בשוקי הייצוא.

למרות שבאופן תיאורטי גם מאגר 'תמר' יוכל לייצא עד 75% לשווקים הבינלאומיים, נראה שמרבית הגז מהמאגר יופנה דווקא לשוק המקומי, זאת מאחר ונכון להיום אין ספק של גז טבעי לשוק זה. עם זאת, ייתכן מצב שבו 'תמר' יעבירו חלק ממכסות הייצוא מול מאגר 'לוויתן'.

עבור מאגרים בינוניים שעשויים להתגלות כגון 'מירה' מדובר בהמלצות חיוביות גם כן. הממשלה תוכל לסייע לשותפים בפיתוח המאגרים, אם יתגלו כמובן הן בהיבט המימוני והן בהיבט של הנחת התשתיות, דבר שאם ייושם יקל במימון תוכנית ההקמה של הפרוייקט.

תשומת לב מיוחדת צפוי לקבל רישיון 'ישי' אשר גובל במים הכלכליים של קפריסין. מאחר ומדובר ברישיון אשר מרחוק מהחוף, הוא עשוי להיות מוחרג מהחובה לחברות לחוף בישראל, וייתכן והוא יהיה חלק מפיתוח משותף של המאגר ב'בלוק 12', אם וכאשר יימצא בו גז טבעי.