יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים: "אפשר לייצא גז למצרים דרך ירדן"

יום לאחר חתימת ההסכם של שותפויות הגז עם ירדן, מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו מסכם את ההסכם בשיחת ועידה למשקיעים, ומלבד תיאור פרטי העסקה, אבו מגלה כי שותפויות הגז מצפות שהביקוש בירדן יעלה מעבר לכמות שנחתמה, וכי הצינור הולכה לירדן יכול לספק גז למצרים.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר: "משק הגז הירדני, עוד לפני משבר הגז עם מצרים, כבר צרך גז טבעי באופן מאד משמעותי. בדומה למה שקרה בישראל היקף ההיצע הצטמצם באופן משמעותי נוכח המשבר המצרי (פיצוץ צינור ההולכה) כך שהמשק הירדני נאלץ לעבוד לשימושים חלופיים. לפי הערכות שלנו, ושל משרד האנרגיה הירדני, קצב הביקושים לגז צפוי לעלות ל-5 BCM לשנה עד 2020. אם נהיה תחרותיים נקווה שנוכל לספק יותר מהערכות הבסיסיות. עיקר הביקוש במשק הירדני מבוסס על משק החשמל, בדומה לישראל, וגם יש ביקושים תעשייתיים כמו פוטאש, ובורמיין, שאלו החברות שהתקשרו להסכם מתמר".

"ההסכם שהתקשרנו מולו הוא מול חברת החשמל הירדנית בבעלות מלאה של הממשלה הירדנית והיא חולשת על מערכת ההולכה הירדנית. במלים האחרות, דומה למשק החשמל כאן בישראל טרום התחרות. ישראל מתעתדת להיות מחוברת באמצעות כניסה אחת מדרום, ים המלח בצד הישראלי, וצד אחד מצפון, כניסה נוספת (פאג'ר) ליד בית שמש שתחובר למערכת ההולכה הארצית של ירדן, וגם מערכת הולכה שפוטנציאלית יכולה להזרים גז מירדן למצרים. ברגע שהתחברנו לפאג'ר אז נוכל לא רק לראות את משק האנרגיה הירדני כמשק הרלוונטי אלא מעבר לכך, שכן התשתית למערכת המצרית כבר קיימת".

"אנו מקווים שעד סוף השנה יתחיל בפועל יצוא לירדן ממאגר תמר. ההסכם שחתמנו מתבסס באופן שיאפשר יצוא של גז טבעי לכל חלקי ירדן דרך הכניסה הצפונית, הצנרת שעתידה לחבר את לווייתן. אנו מניחים שאפשר להקים את הצנרת כשנה לפני הזרמת הגז מלווייתן".

"בשנת 2014 חתמנו על הסכם עם הירדנים שהיווה את הבסיס להסכם המפורט שנחתם אתמול. ההסכם בבסיסו כולל מנגנונים להגדלת הצריכה בהסכמת הצדדים. אם יוגדלו הכמויות יש מנגנונים בתוך ההסכם אך אין התחייבות של הצדדים להגדלת הכמויות".

"בסך הכל ההסכם הוא פורץ דרך שמקדם את מאגר לווייתן בצעדי ענק לעבר החלטת ההשקעה. החלטת השקעה בעולם הנפט גז היא מאד מורכבת. כלומר כל השותפים מתחייבים לפרויקט שאושר עד סופו ויש לזה כל מני השלכות. כדי לקבל החלטת השקעה יש לשים את הפרמטרים של: רגולציה, הסכמים מסחריים, השלמת העבודה ההנדסית (שזה מה שנעשה עכשיו בפועל) והצד הרביעי זה המימון. אנו פועלים כדי להרכיב את הפאזל לכדי החלטת השקעה".

זה לא סוד שכבר השנה ראינו את תמר עובד בשיא ולא מאפשר לספק את כל הביקושים של המשק. אלו יגדלו במהלך השנים הקרובות כך שב-2019 יכולת של תמר לספק את צרכי המשק היא מוגבלת. בשנים הללו יהיה מחסור עד להגעת לווייתן כך שיהיה צורך להשתמש בחלופה", סיכם אבו.