"שנת 2025 כיעד לוויתור על בית הזיקוק הוא אופטימי ולא מוחשי"

על רקע הקריאות מצד המשרד לאיכות הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה, לבצע סגירה מבוקרת של בית הזיקוק בחיפה לכל המאוחר עד שנת 2030. אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, סבורה כי מדובר ביעד אופטימי ולא מוחשי, וכי תכנית מאין זו תתברר כלא כדאית.

לדבריה, סימון שנת 2025 כיעד לוויתור על בית הזיקוק, ועל תעבורה המבוססת על דלק פוסילי (ממקור של נפט וגז), "חריג ביחס לעולם באופטימיות ולא נראה מוחשי בשלב זה, גם ביחס למדינות ששיעור החדירה של רכבים חשמליים בהן גבוה בהרבה והמציאות הגאו-פוליטית שלהם רגועה יותר".

"להערכתנו, אם התכנית תתקבל - סביר להניח שהיא תהייה רב שלבית, ארוכה יותר ויקרה. תכנית כזו דורשת היערכות כולל של המשק ושל צה"ל. נציין, שדו"ח מקינזי  שהוזמן בנושא לא מצא כדאיות כלכלית בפירוק בית הזיקוק בחיפה עד לשנת 2030. כמו כן, 2030 היה הטווח הארוך נקבע לבדיקה. אנו מסקרים את בז"ן במחיר יעשד של 0.96 ש' ובהמלצת "משקל שוק".

הקורונה הוכיחה את חשיבות הפעילות
פריד סבורה כי ,המשבר האחרון הדגים דווקא את החשיבות האסטרטגית של פעילויות זיקוק הדלקים והפטרוכימיה בישראל, זאת לאור "השיבושים החמורים בשרשראות האספקה בעולם, מהם נפגעו גם תעשיות הפלסטיק המקומיות, כאשר ברקע עלו הביקושים למוצרים חד -פעמיים וחששות ממלחמות הסחר. כיום, עודף ההיצע הגלובלי של תזקיקים עם ירידה בסחר הבינלאומי מעניק יתרון תחרותי לגודל ומורכבות המפעלים, כך שצמצום היקף הפעילות  של בז"ן יפגע ברווחיות וידרוש ללא ספק פיצוי".

"אלא שקיימות נקודות נוספות, בעלות חשיבות אסטרטגית: שמירה על היקף ייצור של בז"ן, שחלק ממוצריה פונה ליצוא, נובע אכן מכדאיות כלכלית אבל גם שימור אסטרטגי של היקף הייצור, שמבטיח למדינה אספקה סדירה של מוצרי דלק ופטרוכימיה בשעת משבר".

"כך היה בתחילת משבר הקורונה, כאשר שרשראות האספקה הגלובליות נגדעו. נציין שתמיד קל יותר להשיג חבית נפט גולמי מסוג כלשהו מאשר סל מגוון של מוצרים ספציפיים וחומרי גלם, שהסקטורים השונים וצה״ל זקוקים להם.

"מתחם בז"ן צריך להתחיל להיסגר מיידית ולא יאוחר מ-2030"
הבוקר, אמרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל כי "תהליך סגירת מתחם בז"ן צריך להתחיל מידית, הוא יהיה הדרגתי ויסתיים לא יאוחר מ-2030". את הדברים אמרה בדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנוגע למפרץ חיפה וציינה כי בכוונתה להעביר בקרוב החלטת ממשלה בנושא.

את השטח מיעדים בעיריית חיפה הקמת שכונות ואזורי פנאי ובילוי, כשהתכנית של מנהל מקרקעי ישראל לאזור המפרץ מייעדת הקמת כ-100 אלף יחידות דיור ועל אף שהיישום עוד רחוק מהמציאות, ראש עיריית חיפה עינת רותם-קליש מתעקשת לשדר אופטימיות כשלטענתה מדובר בתהליך שישנה מהיסוד את מטרופולין חיפה וישתלם כלכלית גם למדינת ישראל.

לדברי השרה גמליאל הצעד לפינוי המפעלים מתכתב עם האג'נדה המרכזית של משרדה שהינה גמילת ישראל משימוש בדלקים פוסילים מזהמים. "גם המגמות העולמיות תומכות בכך שהשימוש בתזקיקי נפט יצטמצם משמעותית בשנים הקרובות, כך שלא יהיה צורך ביכולת הזיקוק הקיימת כיום. יש בפינוי המתחם גם היגיון סביבתי וגם היגיון כלכלי. בכל העולם כבר מבינים: תם עידן הדלקים הפוסיליים. העולם הולך לרכבים חשמליים, לאנרגיות מתחדשות – וגם ישראל. בעידן כזה לא צריך בית זיקוק בחיפה!".

עוד היא הוסיפה כי "מדובר בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. יש לקדם מקומות עבודה חלופיים, לבסס את משק האנרגיה על אנרגיות מתחדשות ולהחליט על הדרכים לחיזוק המטרופולין בחיפה. יהיה גם צורך לשקול תכניות קיימות – כמו קרקעות הצפון – ולמצוא להן חלופות.