לאן הולך שוק הנפט, והאם הוא יכול לשמש כמגן מפני אינפלציה?

מה קורה בשוק הנפט? האם רק ביקוש והיצע לסחורה הפיזית קובעים את המחיר, או שמא יש גם השפעות פיננסיות ממשיות הנובעות ממשבר הקורונה? ואיך האנרגיות המחדשות נכנסות לתמונה?
 | 
telegram
(2)

נפט הינו חומר גלם עיקרי בתחומי התעשייה, התחבורה והפקת האנרגיה בכל העולם. המדובר על מוצר בסיס שמשמש את האנושות בצורה נרחבת בכל תחומי החיים המודרניים. ניתן לומר כי נפט מהווה את הדם הזורם בעורקים של הכלכלה העולמית. מעבר להיותו מרכיב עיקרי בשוק הסחורות, ניתן גם להשקיע בנפט בתצורה פיננסית, ולהיחשף למחיר המאוד תנודתי של נפט בשוק העולמי. מעבר להיותו אחד המוצרים הנסחרים ביותר בשווקי ההון העולמיים, מחיר הנפט הגולמי רגיש ביותר לכל אירוע מאקרו כלכלי ואפילו לתחזית מזג האוויר.

הכלכלה הירוקה
ישנה מגמה עולמית ברורה לשנות את ההתמכרות האנושית לדלק מאובנים (Fossil Fuel) כמו נפט, על ידי מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים וירוקים יותר. בשנים הקרובות נראה התחזקות ממשית של התחום, בתמיכה מאסיבית של ממשלות העולם והגורמים הבינלאומיים. המגמה הינה חיובית ורצויה, אך עדיין נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים ובהיקפים לא מספיק גדולים.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

מחיר חבית נפט
אין שוק מרכזי אחד למסחר בנפט בו כל המוכרים וכל הקונים נפגשים, אלא ישנם מספר שווקים פיננסיים הנוקבים במחיר חבית הנפט הגולמי. כך לדוגמא יש את Brent שמתייחס למשלוח באירופה (לרוב בים הצפוני), או Cushing (WTI) שמתייחס למשלוח בצפון אמריקה (לרוב באוקלהומה). כאמור, מחיר הנפט הינו מאוד תנודתי ובעל רגישות גבוה במיוחד לכל אירוע גלובלי, ולכל תחזית מחודשת.

היצע וביקוש לנפט
כמו כל שוק גדול ורחב, מחיר הנפט הגולמי מושפע מהיצע וביקוש של הסחורה הפיזית, ברמה העולמית.

בצד ההיצע יש לנו את מדינות אופ"ק (OPEC) – קרטל הנפט הגדול בעולם, המאגד מדינות רבות המייצרות נפט, בעיקר במזרח התיכון. אליהם יש להוסיף את ארצות הברית, שבשנים האחרונות הפכה להיות יצרנית נפט מרכזית וגדולה, בעיקר בגלל פיתוח טכנולוגיות פצלי השמן וה- Hydraulic Fracking. ראוי גם להזכיר את רוסיה ומדינות דרום אמריקה שמייצרות נפט בקנה מידה ממשי ומשמעותי.

בצד הביקוש לנפט גולמי עומדים הצרכנים הקלאסיים מתחומי התעשייה הגדולה, התחבורה (מטוסים, רכבות, משאיות, רכבים וכו'), החימום הביתי והאנרגיה.

הקורונה והנפט
ניתוח פשטני של מחיר הנפט העולמי מתייחס בעיקר לצד הביקוש וההיצע הפיזי. בשנה שעברה, בעקבות משבר הקורונה, העולם נכנס לסגר עצמי, בו ממשלות העולם החליטו לצמצם את הפעילות הכלכלית לטובת בריאות הציבור. אנשים הפסיקו לנסוע במכוניות, לטוס במטוסים - והביקוש לנפט צנח בן לילה. בגלל האופי של השוק, לקח קצת זמן עד שההיצע העולמי לנפט הצליח להתאים את עצמו לרמות הביקוש החדשות. זו הסיבה שראינו בשנה שעברה עודף היצע של נפט וקריסת מחירים.

כיום, אנו רואים כמעט תמונת ראי הפוכה בשוק הנפט; יצרניות הנפט הגדולות (אופ"ק וארצות הברית) מפיקות נפט בצורה יחסית מצומצמת. במקביל, הביקוש העולמי מתחיל להתעורר, ואנו רואים מגמה ברורה של התאוששות וחזרה איטית אך עקבית לשגרה. המצב כיום הינו שההיצע מתקשה לעמוד ברמות הביקוש, ולכן המחיר של חבית נפט גולמי נמצא במגמת עליה.

האם זה כל הסיפור?
אבל ברמה המהותית יותר, ראוי לשים לב שמחיר הנפט הגולמי תלוי בשני גורמים עיקריים: שוק הנפט הפיזי ושוק הכסף. שוק הנפט הפיזי מבטא את ההשפעות הישירות והמוכרות של היצע וביקוש לנפט. ההיצע והביקוש הפיזי לנפט הם רק חלק מהסיפור, וישנן עוד השפעות על מחיר הנפט בעולם.

שוק הכסף
בעקבות משבר הקורונה מדינות העולם ובראשם ארצות הברית, פצחו במדיניות מרחיבה (פיסקאלית) שבמסגרתה הם נותנים פיצוי כספי מאסיבי לאזרחים ולעסקים, במטרה לעודד ולתמוך בכלכלה המדשדשת.

עקרונית, כשהממשלה לוקחת על עצמה הוצאות תקציביות נוספות, בהיקפים משמעותיים, היא נאלצת לבצע זאת על ידי נטילת הלוואות. אבל כסף שהממשלה מלווה (למשל על ידי הנפקת אגרות חוב), הוא כסף שנוצר "יש מאין" - ונכנס ישירות לכלכלה. זה קצת מופשט ביחס למורכבות הפיננסית האמיתית, אבל מבטא את הרעיון הכללי בצורה טובה.

בעקבות משבר הקורונה, ארצות הברית הגדילה את הוצאותיה בצורה כל כך נרחבת, עד שיש הטוענים כי כיום יש כמעט 20% יותר דולרים בכלכלה העולמית. הנתון הזה קצת גבוה, אבל נוכל לסכם את הנושא ולומר כי בעקבות הקורונה, היצע הכסף העולמי עלה בצורה משמעותית.

אז כמות הכסף עלתה, איך זה קשור לנפט?
כשכמות הכסף עולה, צפים מחדש חששות ממשיים אודות אינפלציה. אינפלציה הינה עליית מחירים רחבה, ששוחקת את כוח הקניה של הכסף. היינו, 100 דולר יכול לקנות כיום סל מוצרים נתון ומוגדר, אבל בעקבות אינפלציה משמעותית, אותם 100 דולר יקנו בעתיד הרבה פחות.

כיוון שכמות הסחורות והשירותים העולמיים נתון, והיצע הכסף עולה ועולה (מדיניות מרחיבה של ממשלות העולם), יש היגיון ממשי בחששות של משקיעים רבים לאינפלציה ממשית ומשמעותית. אינפלציה פוגעת מאוד בפיקדונות מזומן ובאגרות חוב (שאינם צמודות), ומהווה גורם סיכון פיננסי אמיתי, למשקיעים רבים.

אז איך חלק מהמשקיעים מגינים על הכסף שלהם מפני אינפלציה עתידית אפשרית? רוכשים נכסים! קונים נדל"ן או מניות (עם כל הסיכון הכרוך בהשקעות אלו) או סחורות. כאן נכנס הנפט לתמונה ומראה לנו עד כמה החששות מאינפלציה, יוצרות ביקוש פיננסי לנפט.

נפט הוא באמת הזהב השחור
בדומה לזהב, ניתוח היסטורי מראה כי נפט מהווה "אוצר ערך" (Store of Value) טוב בתקופות של אינפלציה ממשית. השקעה בנפט בתקופות של שחיקה ממשית בכוח הקניה, ובערך של המזומן, יצרה סוג של גידור סיכונים. זה לא מושלם, כי בשונה מזהב, השקעה בנפט חושפת את המשקיעים לאותה תנודתיות יתר של שוק רחב ומורכב, הכולל שחקנים רבים ומגוונים הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע.

מחיר הנפט צפוי לעלות
נכון לכתיבת שורות אלו, המגמה העולמית הינה לכיוון של גידול ממשי בביקוש לנפט, הן בגלל אתחול מחדש של כלכלות העולם והן בגלל החששות של המשקיעים מאינפלציה. מגמות אלו תומכות בעליית מחירים ממשית של מחירי הנפט. העיכובים בשוק הסחורות העולמיים (סגירת תעלת סואץ לשבוע) רק יגדילו את הפער בין היצע לביקוש, לפחות בטווח הקצר.

האם ההיצע יגדל במקביל?
מנגד, בהחלט ייתכן כי יצרניות הנפט בעולם, יצליחו לגשר על הפערים ולעמוד בדרישות הביקוש המחודשות. זה אולי ייקח זמן, אבל הן הוכיחו בעבר יכולת ממשית להגדלת היקפי הייצור שלהן. כנגד הטענה שיש לספקיות הנפט אינטרס אישי למחיר נפט גבוה, נזכיר כי בשוק חופשי רחב ומורכב כל כך, הסיכוי לכך נמוך. תמיד נמצאים יזמים חדשים ומהירים, שינצלו את המחירים הגבוהים על מנת להגביר את יכולת ההפקה שלהם, ולגרוף רווחים נאים. הניסיון לשלוט בשוק הזה בצורה ממשית נידון מראש לכישלון, תשאלו את אופ"ק.

שוק הנפט העולמי הינו שוק ענק ומורכב, וכולל שחקנים בינלאומיים גדולים מאוד. לאחר שנה של קיטון בביקוש ובהיצע, הביקוש מתחיל להתאושש. מחיר חבית נפט גולמי מושפע לא רק משוק הנפט (היצע וביקוש לסחורה הפיזית) אלא גם משוק הכסף והציפיות לאינפלציה. כרגע, נראה כי המגמה של עליה במחירי הנפט תימשך, לפחות בטווח הקצר, אבל מאוד קשה לדעת האם מגמה זו תימשך בטווח הארוך יותר.

 
הלל בש (Hillel@SmartOptions.co.il) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    כסף זהב ליתיום
    רק מזומן 31/03/2021 17:23
    הגב לתגובה זו
    1 3
    הם שומרים לעולם חוסן
    סגור
  • 1.
    .
    jetics274@gmail.com 31/03/2021 15:20
    הגב לתגובה זו
    2 0
    וואו מרתק!
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות