בקרוב - פאנלים סולאריים בין צמרות העצים

שיתוף פעולה ייחודי בין משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר יגדיל את ייצור האנרגיה הסולארית בישראל ויביא לקידום ייצור אנרגיה משולב בחקלאות. שני המשרדים יוצאים בפנייה משותפת ליזמים על מנת לקבל הצעות לבחינת היתכנות של דו שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית, תוך שמירה על חקלאות מניבה באותם השטחים.

במילים אחרות, בשנים הקרובות נתחיל לראות דו-שימוש בקרקע גם לחקלאות וגם לייצור אנרגיה. מהלך זה צפוי להביא ל"רווח כפול" בעידן של התחממות גלובלית, ויאפשר המשך ייצור מזון וניצול משאבים תוך הפחתת פליטות של גזי חממה.

בקרוב, נתחיל לראות פאנלים סולאריים בין צמרות העצים, כך עולה מפרויקט משותף של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. ההצעות שיוגשו למשרדים ייבחנו כחלק ממתקני חלוץ ברחבי הארץ, ויקבלו את אישור המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר להקמת מתקני חלוץ של ייצור אנרגיה סולארית על שטחים חקלאיים, תוך הסדרת המסגרות התכנוניות. הצעות היזמים יכללו שני חלקים:
מתקן חלוץ שיוגש על ידי יזמים וגופים חקלאיים.
הצעת מחקר מלווה לבחינת קיום של חקלאות מניבה באופן מיטבי. 

על מנת לקדם את הפרויקט, ההצעות שייבחרו על ידי שני המשרדים יטופלו רגולטורית באופן מרוכז מול הרשויות השונות כגון: רשות החשמל, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל. במשרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר מצפים לקבל הצעות מיזמים רבים, במגוון של אזורים גיאוגרפיים בארץ וכן במגוון של גידולים חקלאיים.

מהלך זה הוא עוד צעד שמקדם משרד האנרגיה במסגרת החלטת הממשלה להגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030. המשרד מקדם חמישה צוותי עבודה בין משרדיים במטרה לייעל את דו השימוש בקרקע לייצור חשמל במגוון שימושים. אחד מצוותי העבודה שהוקמו כחלק מהחלטת הממשלה, עוסק, כאמור, בתחום האגרו-וולטאי, והוא הוקם בהובלת משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאנרגיה, ובשיתוף משרדי הממשלה השונים והשלטון המקומי. במסגרת עבודת הצוות, עלה הצורך לבחון את השילוב בין פעילות חקלאית לייצור חשמל, כמו גם הצורך להסדיר את התחום.

מתקן אגרו פוטו וולטאי הינו מתקן פוטו וולטאי לייצור חשמל, אשר משלב פעילות חקלאית לאורך כל שנות ייצור החשמל בחיי המתקן. מתקנים אגרו-וולטאים מאפשרים סינרגיה גבוהה בין חקלאות לייצור חשמל, כך ששני הצדדים יוצאים נשכרים – מחד, חשמל מיוצר בלי לגזול שטחים פתוחים נוספים, ומאידך, הצללה שתתרום לשיפור התנובה החקלאית ואיכותה, או אפילו תתרום לפיתוח גידולים באזורים שקודם לכן לא התאימו לגידולם. שילוב המתקן מאפשר גם לייעל את צריכת המים באופן חכם, וכן אגרי-טק, בדמות חיישני לחות למשל, או התקנת מנגנונים לצמצום נזקי קרה וחמסין. בנוסף, הפקת החשמל המשולבת בשדה מייצרת ודאות כלכלית לחקלאי, בייחוד בעידן של שינויי אקלים תכופים ואירועי קיצון הפוגעים בתנובת הקרקע.

ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי בפועל במשרד האנרגיה, ציין כי "המשרד פרסם לאחרונה תוכניות ארוכות טווח להפחתת פליטות של 80% במשק האנרגיה עד לשנת 2050, ביחס לשנת 2015. המרכיב המרכזי בתכנית הוא הסתמכות על ייצור סולארי בדו שימוש בקרקע במקומות שונים כגון גגות, מחלפים, בריכות דגים, בתי עלמין ועוד. בחינת הפוטנציאל של דו שימוש בקרקע בה יש גידולים חקלאיים והיכולת להטיב הן עם התנובה חקלאית והן עם ייצור האנרגיה, הם שחקני מפתח בעמידה ביעדים אלה".

ד"ר רותי פרום אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לעודד הקמת מתקני חלוץ על מנת לוודא כי ניתן ואפשרי להבטיח קיומה של חקלאות מיטבית בשילוב עם המתקן הפוטו-וולטאי ולמשך שנות קיומו. מחובת המשרד לפעול למניעת פגיעה בכושר ייצור המזון המקומי. הצלחת השימוש במתקני החלוץ על גבי קרקע חקלאית תבטיח פיתוח בהיקף מסחרי של מתקנים אגרו פוטו-וולטאיים ברחבי הארץ, שבצדם מתקיימת חקלאות מיטבית. הצלחת השימוש במתקני החלוץ על פי שיטה של דו שימוש היא המפתח הנכון לקידום טכנולוגיות אנרגיה במרחב הכפרי"