"ESG זה לא רק אנרגיה מתחדשת, זו דרך לגזור סיכונים"

בשנים האחרונות, טרנד ה-ESG תופס תאוצה בתודעה. אבל כשמדברים על ESG – שראשי התיבות הן "סביבתי, חברתי ומשילות" - הרוב חושבים שמדובר באנרגיה מתחדשת או באיזה סטארט-אפ בתחום הפודטק או אגרוטק, או כל טק אחר שקשור לפיתוח מוצרים ידידותיים לסביבה ובני קיימא. אבל האמת שזה רק צד אחד של המשוואה.

הצד השני הוא הדרך בה חברות ותאגידים מתנהלים בחייהם הכלכליים. מה הכוונה? הכוונה היא, לפחות לפי יוג'ין קלרק, ראש המחקר הבינ"ל בתחום ה-ESG בבנק קרדיט סוויס, אילו מאפיינים נוקטת ההנהלה הבכירה והדירקטוריון. הן בהפרדה והאיכות שלה שבין שני הגופים. כמו כן, מדובר בחברות שעוברות לאנרגיות מתחדשות ומייצרות דרכים חדשות להיות חסכוניות באנרגיה. שלישית, בעולם שמצד אחד מצמצם את כוח האדם לבין הזכויות של העובדים, מדובר ביחס שבין המעביד לעובדיו.

"יש שני צדדים למטבע של ESG, אבל אנשים נוטים להתבלבל", אומר קלרק בראיון לביזפורטל. "יש כמה גישות להשקעות בנות קיימא. הראשונה היא להוציא מהפורטפוליו חברות עם פעילות שנויה במחלוקת, כמו יצרניות טבק ונשק. השנייה היא לחתור לאסטרטגיה שתומכת בהשקעה בחברות שמנהלות בצורה אקטיבית את תחומי ה-ESG. השלישי זה חברות אימפקט, אלה שמייצרות שינוי בבעיות שעמן מתמודדת האנושות", הוא אומר.

אפשר לומר ש-ESG זה הנפט החדש?
"זו דרך נחמדה להסתכל על זה. אבל אנחנו לא מאמינים שבטווח הארוך, ה-ESG יהפוך לקטגוריה השקעות בפני עצמה, אלא דרך לגזור סיכונים, כחלק מהתהליך של בחירת השקעות. לדוגמה, אם חברה היא לא יעילה סביבתית בדרך שבה היא מייצרת, מדובר בסיכון. אם מבנה ההנהלה אינו מתפקד כראוי, זה סיכון. אם מתייחסים לעובדים בצורה שאינה הולמת, זה גם סיכון. כך שבחינת ה-ESG בעצם יהפוך לכלי בידי המשקיעים ואם בוחרים להתעלם מהשיקולים הללו, זה מגדיל את הסיכונים".

חברות הנפט לא יעילות סביבתית, אבל הסחורה עלתה ואיתה הריווחיות של החברות...
"נכון, הנפט עלה בשנה האחרונה, גם מחירי הסחורות עולים וזה תומך בעלייה במחירי המניות. אבל היום משקיעים לא בוחרים בדרך של החרמת חברות מסוימות, אלא בוחרים להתמודד עם הבעיות מבפנים. כי חרם זו לא אסטרטגיה אפקטיבית, כי אם תמכור את המניה, אתה יכול למכור אותה למישהו שפחות אכפת לו ממך ואז החברה תמשיך לעשות כבשלה, במקום שתעזור לה להגיע למקום טוב יותר וכך גם להרוויח מהשינוי לחיוב במחיר המניה".

לרוב המשקיעים אין את הקפיטל או מספיק מניות כדי להפעיל לחץ על חברות...
"מה שניתן לעשות הוא לערוך מחקר על החברה שבה רוצים להשקיע ולראות מי המשקיעים הגדולים שם והאם הם תומכים ב-ESG. התפקיד של כל בעל מניה, הוא לדעת מי השותפים שלו. כי אם המשקיעים הגדולים בחברה לא שם, אז אין למשקיע הקטן השפעה, אבל למרבית המשקיעים הגדולים בעולם בהחלט יש מדיניות סדורה בעניין.

"כמו כן, ניתן להשקיע בקרנות שמכוונות לחברות העומדות בקריטריוני ה-ESG, במיוחד של מנהלות הכספים הגדולות, שיודעות שכולם שואלים את אותן השאלות וחברו יחד כדי להוות קבוצות לחץ. דוגמה לכך היא קבוצת קליימט100, שזו קבוצה של 100 משקיעים גדולים שמקדים את הנושאים שחשובים להם".

בוא נעבור לתחום האימפקט, הרכבים החשמליים לדוגמה. יש פער בין החלום למציאות
"2020 הייתה שנה טובה לרכבים החשמליים ואנרגיה מתחדשת בכלל. יכולת לבחור מניות בעיניים עצומות ולהכות את המדדים. היה מאוד קשה להפסיד כסף. עם זאת, הביצועים הפיננסיים של חלק ניכר מהחברות לא היו טובים. מרבית החברות לא מייצרת ערך עבור המשקיעים ותזרימי ההכנסה שלהם הם מתחת לעלות ההון. זו לא נקודת התחלה טובה. ב-2020 זו לא הייתה בעיה, אבל בסוף השנה המחירים כבר הגיעו לרמה קיצונית, כך שבתחילת השנה הזהרנו את המשקיעים שלנו שהביצועים של המניות של החברות הללו לא יהיו טובות כמו בשנה הקודמת, עד שהחברות יהפכו לחברות שנותנות ערך ואז יתחיל סייקל חדש".

איך נדע שמתחיל הסייקל החדש?
"הקטליסת המרכזי הוא נתיב הצמיחה של חברות. אם מסתכלים על הערכות האנליסטים בתחום האנרגיה המתחדשת, אינן משקפות באמת את הביצועים של החברות אם, אנחנו כחברה נעמוד ביעדי השינוי האקלימיים שנקבעו. השנה בגלזגו ייערך כנס גדול וחשוב בנושא, ומה שצריך לקרות הוא שממשלות יקבעו יעדי הוצאה ספציפיים ולא כלליים. כשזה יקרה, נוכל לדעת מה פוטנציאל האמיתי של החברות בתחום. אם זה יקרה, נראה שהתמחורים יורדים, אז אנחנו מחפשים סימנים לכך שממשלות ישקיעו תקציבים ידועים שיתמכו ביעדים וכך נדע שהסייקל החדש מתחיל".

רואים את זה בממשל ביידן לא?
"כן ולא. כעיקרון כדי לעמוד ביעדים, צריך להשקיע בכל שנה 2 טריליון דולר יותר ממה שהושקע בשנה שלפני. אבל ביידן אמנם משקיע, אבל הוא מפזר את הכסף בין יותר מדי סקטורים. אם הוא היה אומר שישקיע טריליון בבניה של כבישים ותשתיות, ואז טריליון בכבישים וכן הלאה. כרגע, כל סקטור מקבל מעט מדי כדי להתפתח באמת. יש גם את התנאים הפוליטיים שטרם הבשילו".