המהלך הצבוע של אלטשולר שחם, והאם גוף מוסדי צריך להתייחס לערכים בהשקעות

אחת השאלות העקרוניות והקשות שעלתה בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בנושא ESG שנערכה אתמול, היא - האם הגופים המוסדיים צריכים להיות "השוטר" ולהגדיר אם חברה עומדת או לא עומדת בתקני-נהלי ESG? כלומר האם הם צריכים לקבוע עד כמה חברה טובה או לא טובה לסביבה ולקהילה.

האם הגוף הגדול ביותר יכול להחרים מנוע צמיחה של המשק הישראלי? נהפוך את זה לפרקטי: האם אלטשולר שחם, הגוף הגדול בתחום קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שגדל עוד יותר בזכות רכישת פסגות, יכול לקבוע שהוא לא משקיע יותר בחברות שרוב "עיסוקם כולל חיפוש, הפקה וייצור דלקים פוסיליים". כן, זו מדיניות ההשקעות של אלטשולר שחם החל מהימים האחרונים, וזה עבר בשקט, למרות שזו – חוצפה גדולה. 

המדינה מעודדת חיפושי נפט וגז. הגילויים של מאגרי תמר ולוויתן הם חשובים מאוד לכלכלה הישראלית. מדובר באחד הנכסים הגדולים של המשק. אז נכון, אפשר להתווכח על הדרך, על החלק של היזמים, על כך שזה לא חלחל לציבור (דרך הפחתת מחיר החשמל). אבל אי אפשר להתווכח על כך שמדובר באירוע מכונן.

דמיינו לעצמכם שבהמשך למציאת הגז והנפט, החברות והשותפויות האלו – דלק, ישראמקו, רציו היו מגיעות לבורסה, ובבורסה היו אומרים להן – "STOP, אתן לא מקבלות מימון" - לא הגיוני. לא נכון כלכלית. זה בעצם מה שאומרים כעת באלטשולר שחם – לא נשקיע יותר במניות כאלו. 

• בצל הביקורת: ירידה של 26% בכמות הפסולת המיוצרת על ידי בז"ן
• דו"ח ה-ESG של בזק: הגדלת שיעור מנהלות ל-50% עד שנת 2030

אלטשולר שחם בחרו בתדמית ירוקה - אבל הדרך עקומה אלטשולר שחם בחרו בדרך הקלה והפשוטה, ואולי בדרך שתייצר להם יחסי ציבור טובים - אבל זו דרך עקומה. הם שופכים את התינוק יחד עם המים. זה כמו שאמרה יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, אתמול בכנס – "הגופים המוסדיים יצטרכו ללמוד וזה תהליך. יש לתמחר את הסיכונים שבפעילויות מסוג זה ובהתאמה להגדיר את התשואה שהם מבקשים. אבל בסוף ניתן להשקיע בהכל' זו רק שאלה של מה הסיכון שהגוף מייחס לנכס ועל פיו הוא קובע את החלטות ההשקעה". 

גואטה אומרת שהשוק ילמד ויתאזן בסופו של דבר, והגופים המוסדיים ילמדו לכמת את הסיכונים. במילים אחרות, אלטשולר שחם צריך לרכוש מניות גז אבל תחת הסיכון שהוא מתייחס לניירות ערך בתחום. אם לגישתו התחום של שותפויות הגז הוא מסוכן לטווח ארוך, אז פשוט שידרוש תשואה גבוהה יותר על ההשקעה – הן בהון והן בחוב (אגרות חוב). אבל לא להשקיע בכלל? זה גול עצמי, גם לעמיתים באלטשולר שחם וגם למדינה שהאינטרס שלה לעודד חיפושי נפט וגז. ואגב, מה לעשות – הנפט והגז ימשיכו להיות כאן עוד עשרות שנים, אם כי המרכיב שלהם הולך ופוחת לאורך השנים. 

הגז הוא בכלל הפחות מזהם - זו צביעות לא להשקיע בשותפויות הגז. אבל כן ביבואניות רכבים וחברות אחרות  חוץ מזה, הרי הגז הוא הפחות מזהם מבין הדלקים הפוסיליים והוא נחשב כשלב ביניים עד למעבר מלא לאנרגיה ירוקה שייקח לה עוד שנים רבות. אז להתעלם ממרבצי הגז הגדולים שלנו? וזה לא רק זה - זו צביעות גדולה לא להשקיע בשותפויות גז, אבל כן להשקיע בחברות שמייבאות רכבים, כשלמעשה אלה חברות שמזהמות פי כמה יותר מהמפיקות עצמן. הפקת הגז עצמה, אגב היא לא באמת מזהמת. נסיעה ברכב לא חשמלי מזהמת. האם המנהלים של אלטשולר שחם נוסעים ברכבים חשמליים? אם כן - זו צביעות כפולה. 

• הנפט נופל ב-3.7% בתגובה למכסים של טראמפ
• חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אלטשולר הלכו לקצה. מגדל, שהיא מנהלת הכספים לטווח ארוך הגדולה במשק, קבעה במדיניות שלה שהיא תפחית מדי שנה 10% מההשקעות שלא עומדות בנהלי-תקני ESG. זה מדורג, זה לא בבת אחת, אבל זה גם לא טריוויאלי: מה אומרים לנו בעצם? שהשקעות שלא יענו להגדרה - במניות של חברות שיזהמו, שימכרו נשק, לא יהיו בתיקי ההשקעות. כן, בעתיד גם אלביט מערכות תיפלט החוצה. החברה החשובה, הביטחונית הזו, החברה שמייצרת מוצרים-מערכות ששומרים על חיי אדם וגורמים לנו להיות חזקים מול האויבים, לא תזכה לכספים שלנו שמושקעים בפנסיה ובגמל, כי מנהלי השקעות החליטו ויחליטו שהם לא משקיעים בחברות נשק.  

הסכנה שזה ייהפך לכדור שלג - כמו בעולם וזה כדור שלג שמניע את עצמו כי אם המוסדיים האלו קובעים כך, יהיו מוסדיים נוספים והמסר שעובר לשוק הוא פשוט – המניות האלו הן OUT. ואז בהגדרה הן יסחרו בדיסקאונט. זה קורה כבר עכשיו. בעולם כבר כמה שנים טובות שחברת ניהול הנכסים הגדולה בלקרוק מובילה את המהפכה ומצטרפות אליה ענקיות השקעה גדולות - ורואים את זה בתשואות. התחום הפוסילי איבד ערך בשנים האחרונות, בעוד שתחום האנרגיה המתחדשת פורח (למרות מימושים בחצי השנה האחרונה). האם זה יימשך? האם העליות לא מוגזמות? לא ברור, רק ברור שהמגמה ארוכת הטווח היא גידול בהיקפי הפעילות של האנרגיה המתחדשת. 

כלומר, גם אם אתם לא מאמינים ודבקים בנושאי ה-ESG, אתם לא יכולים להתעלם, זה משפיע על תיק ההשקעות שלכם ועל התשואות בו. 

האם הגישה הקוטבית גם נכונה - לא הגישה הקוטבית לאלטשולר שחם היא הגישה שאומרת – "מה שחשוב זה תשואות, כל השאר לא מעניין". דר' משה ברקת יו"ר רשות שוק ההון והביטוח אמר לפני מספר ימים – "גופים מוסדיים צריכים להתרכז בתשואות, לא בערכים". גם אם הוא טועה, חייבים להודות שיש הרבה שעדיין חושבים כך, אבל הרוב עכשיו מבין שאי אפשר להתעלם מסיכוני ה-ESG, אם החברה לא משתדלת, מכוונת ESG, היא תיקנס. 

והאמת נמצאת באמצע – האמצע הוא שהכל נכון להשקעה, אבל בתמחור המתאים. חברות שמסכנות את הסביבה, שמזהמות את הסביבה, צריכות להיסחר בהתאם לסיכון הזה. הסיכונים בסוף צצים.

לכתבות ועידת ה-ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים: > פרופ' דן עמרם: "יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק" > ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע" > מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר" > מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית" > ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד" > מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"