המסחר בפליטות הפחמן הגיע לשיא של 851 מיליארד דולר בשנה האחרונה

סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי על פי סקירת חברת הפיננסים Refinitiv הערך הכולל של המסחר בתעודות ירוקות, דהיינו אישורי פליטות הפחמן בשווקים הגלובליים בשנת 2021 זינק ב-164% לעומת השנה שלפניו והסתכם ב-851 מיליארד דולר (760 מיליארד יורו). 

מנגנון הסחר בפליטות פחמן הוא מערכת הבנויה על עקרונות של סחר ומנגנון המחירים על מנת לעודד הפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספירה. המנגנון פועל באמצעות קביעת תקרה של גזי חממה אותם יכולים לפלוט מדינות או חברות, ובמקרה שבו הן חורגות מהמכסה הן מחויבות "לקנות היתרים" מאחרים שברשותם מכסות לא מנוצלות של היתרי פליטה. כך, מצד אחד, ייצור חסכוני בפליטת גזי חממה הופל להיות כדאי יותר ואף מעניק "תעודות ירוקות" אותן ניתן להמיר בכסף, בעוד ייצור המגביר את הפליטה הופך להיות יקר יותר כי הוא מחייב קניה של תעודות המתירות לו להמשיך בפליטה העודפת. כך מנגנון השוק פועל לטובת ייצור ירוק יותר ופחות מזיק לסביבה. 

רוב העלייה בהיקף הסחר מיוחסת למערכת המסחר בפליטות של האיחוד האירופי שהושקה בשנת 2005 והיא שוק הפחמן הגדול בעולם, ואחראית על 90% מהמסחר בסך 683 מיליארד דולר. מחיר טון פחמן עומד כעת על 80 יורו, יותר מפי שתיים ממחירו בשנת 2020. ההערכות הן שהמחירים ימשיכו להעלות ככל שנתקרב לשנת 2030, כיוון שהאיחוד האירופי קבע יעד של הפחתת 55% מפליטת הפחמן עד שנה זו. ככל שיתקרב מועד זה מכסות הפליטה המותרות ירד וממילא ה"עודפים" של מוכרי התעודות יהיו נמוכים יותר וצד ההיצע יפחת, ומצד שני וגם החריגות המחייבות קניית תעודות יגדלו כך שצד הביקוש גם יעלה, ובכך מחירם יעלה. 

גורם נוסף שהשפיע על הדרישות לתעודות הירוקות הוא עלית מחירי הגז הטבעי שהשפיע מצידו על עליית היצור המבוסס על פחם, ובכך גרם לצורך גובר בתעודות הללו, והעלה את מחירם. "עליית מחירי היתרי פליטת הפחמן היכה קשה יותר באופן יחסי במפעלי ייצור האנרגיה מפחם מאשר באלו שפועלים על גז, ובכל זאת, מחירי הגז הגבוהים במיוחד הפכו את ייצור האנרגיה מפחם לכדאי יותר על אף העלות הנוספת של היתרי פליטת הפחמן" מסר אנליסט הפחמן של חברת רפינטיב. 

גם בשוק השני בגודלו, זה שבצפון אמריקה עלו המחירים ב-70% במהלך השנה שעברה, וצפויים להמשיך לעלות לקראת שנת 2030. 

שתי שחקניות חדשות בזירת הסחר בפליטות פחמן הן סין ובריטניה. הראשונה השיקה מערכת משלה באמצע יולי האחרון. בשונה מהמערכת במערב, זו של סין לא בנויה על כמות פליטה אלא על אינטנסיביות, כך שההשפעה הגדולה יותר היא על זיהום האוויר בהרים ופחות על כמות הפחמן באטמוספירה. מאז השקתה נסחרה במערכת הסינית כמות של אישורים ל-179 מיליון טון פחמן, כמות צנועה יחסית למערכות הנזילות יותר באירופה וצפון אמריקה. 

בריטניה גם השיקה מערכת משלה בשנה שעברה כפועל יוצא מההתנתקות שלה מהשוק האירופי המאוחד. במערכת הבריטית יש "מחיר רצפה" של 25 יורו לטון שנועדו לזרז אף יותר את המעבר של השקעות מדלק ממקורות מאובנים. עד כה היקף המסחר במערכת הבריטית עמד על 23 מיליארד יורו. 

שוק נוסף הוא "השוק ההתנדבותי" (VCM) בו חברות, ארגונים או אנשים פרטיים רוכשים תעודות אישורי פליטה במטרה להפחיתן מצד ההיצע בשוק ובכך להפחית את הפליטה עוד יותר. השוק הזה עבר את רמת המיליארד יורו בנובמבר האחרון, בדרך לשבירת שיא כל הזמנים בתחום הזה. יש חברות שלא עוברות את המכסה המותרת לפליטה, אך בכל זאת קונות את התעודות כדי להגיע למצב של "אפס פליטה" בו הן מאפסות את הפליטה שהן כן מייצרות על ידי קניית התעודות הללו. 

"אנו מצפים שהעניין ב-VCM ימשיך לגדול בהתחשב במספר הגדול של חברות ברחבי העולם שמציבות לעצמן כמטרה להגיע למצב של אפס פליטות, כן של קהילות אחרות המעורבות במאמצים להפחית את השימוש בדלק פחמני" הוסף האנליסט. 

יש להעיר שהדהירה של המערב על עבר ייצור אנרגיה בדרכים שנחשבות ירוקות יותר גורמת באופן עקיף גם לתופעות לא רצויות כמו עליית מחירי האנרגיה, הגברת כוחן והשפעתן של מדינות טוטליטריות ופגיעה בצמיחה של מדינות מתפתחות עקב העליה במחירי האנרגיה העולמיים, ועוד לא נמצאה הדרך לאזן בין האינטרסים השונים בנושא.