המערב לא בכיוון: רק הפחתת מחירי הנפט תפגע באמת בכלכלת רוסיה

מחיר הנפט שהמריא לאחרונה בעקבות המלחמה באוקראינה מושפע מן ההיצע ומהביקוש לנפט. כמות הנפט המוצעת בשוק העולמי קשורה במידה מסוימת לזמינותו של משאב טבע זה במדינות השונות, אולם לא תמיד מתקיים קשר ישיר בין כמות הנפט שמדינה מפיקה לבין כמות עתודות הנפט שנמצאות בה.

מנתונים שפרסמה חברת הפקת הנפט הענקית BP על רמת עתודות הנפט, הפקת הנפט ותצרוכת הנפט במדינות שונות מתברר שכ-62% מעתודות הנפט בעולם, המוערכות בכ-1,730 מיליארד חביות, נמצאות באדמת חמש המדינות הבאות:  ונצואלה (17.5%), ערב הסעודית (17.2%), קנדה (9.7%), אירן (9.1%) ועיראק (8.4%). עם זאת הפקת הנפט איננה מתואמת בהכרח עם רמת עתודות הנפט ומתברר שכ-54% מהכמות בסך כ-33 מיליארד חביות נפט שהופקה בעולם בשנת 2020, הייתה בחמש המדינות הבאות: ארה"ב (18.6%), ערב הסעודית (12.5%), רוסיה (12.1%), קנדה (5.8%) ועיראק (4.7%)- נתונים המשקפים את העובדה שקיומן של עתודות נפט גדולות במדינות עתירות נפט אינה מבטיחה הפקה גבוהה של נפט.

הנתונים מצביעים על כך שוונצואלה, ערב הסעודית, אירן ועיראק החברות בקרטל הנפט אופ"ק, שעתודות הנפט בהן מגיעות ל-52.2% מסך עתודות הנפט בעולם, מפיקות רק  21.7% מכמות הנפט המופקת בשנה בעולם וקנדה שמחזיקה ב-9.7% מעתודות הנפט העולמיות מפיקה 5.8% בלבד מכמות הנפט הכוללת המופקת בעולם. לעומתן, ארה"ב ורוסיה מפיקות נפט בהיקפים הגדולים משמעותית מחלקן בבעלות על מאגרי הנפט העולמיים כששתיהן יחדיו הפיקו במשותף כ-30.7% מהכמות שהופקה בעולם בשנת 2020.

ארה"ב מייצרת לצריכה פנימית - האחרות בעיקר מייצאות; הצרכניות הגדולות: ארה"ב, סין והודו עוד עולה מהנתונים שפרסמה חברת BP, כי יותר מ-50% אחוז מתצרוכת הנפט העולמית מופקת על ידי שש מדינות בלבד: ארה"ב (19.8%), סין (15.7%), הודו (5.2%), ערב הסעודית (3.9%), יפן (3.6%) ורוסיה (3.6%). חשוב להדגיש שארה"ב המפיקה כ 18.6% מכמות הנפט בעולם, צורכת כ-19.8% מסך הכמות הנצרכת בעולם.

• הנפט צונח ב-7%: שוק האנרגיה בצל מלחמות סחר, מיתון עולמי וירידה בביקוש
• הודעת אופ"ק הפילה את מניות הנפט בעולם

מכאן שייצור הנפט האמריקאי מופנה כולו לתצרוכת פנים אמריקאית ואילו התצרוכת הגבוהה של סין, הודו ויפן מסופקת ממדינות שעתירות במאגרי נפט שהתאגדו כבר לפני כ-60 שנה לקרטל שמטרתו לייצב את מחיר הנפט ולדאוג להכנסה יציבה וגבוהה של חברות הקרטל, מדינות אשר מחזיקות בכ-70% מעתודות הנפט בעולם.

לאן נעלמה ונצואלה? רוסיה הפכה ליצואנית של 10% מהצריכה העולמית חשוב להזכיר שוונצואלה, המחזיקה בעתודות הנפט הגדולות בעולם (17.5% מכלל העתודות) הפיקה בשנת 2020 רק  0.6% מסך כמות הנפט המופקת בעולם. במדינה זו חלה בשנת 2014 ירידה של יותר מ- 80% בהפקת נפט לעומת 2013 ומאז לא התאוששה הפקת הנפט שם. לנוכח המלחמה באוקראינה והשפעתה על מחיר הנפט שהמריא בחודש האחרון לכ-110 דולר לחבית, ראוי להתמקד גם בתפקידה של רוסיה שהפיקה בשנת 2020 כ-12.1% מסך תצרוכת הנפט העולמית ובאותה שנה צרכה כ-3.6% מסך התצרוכת העולמית. נתון זה משקף את העובדה שכ-9.5% מכמות הנפט הכוללת הנצרכת בעולם סופקה על ידי רוסיה למדינות אחרות.

חרם על יצוא נפט מרוסיה יקטין כמובן את היצע הנפט העולמי, והציפיות שחולל החשש מהפסקת היצוא הוביל כבר בתחילת המלחמה באוקראינה לזינוק במחיר הנפט ליותר מ-125 דולר לחבית נפט (ואף קרוב ל-140 דולר לחבית). כדי לפצות על הירידה בהיצע הנפט הרוסי בשוק העולמי נדרשת הגברת הייצור במדינות אופ"ק ובארה"ב וקנדה, אולם מלבד ארה"ב שייצור הנפט שלה הינו לתצרוכת עצמית, המדינות האחרות מפיקות רווחים גדולים ועלייה בתוצר המקומי הגולמי בעקבות העלייה במחיר הנפט.

• הנפט נופל ב-3.7% בתגובה למכסים של טראמפ
• חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אין כל ספק שהמדינות הניזוקות מן העלייה במחיר הנפט הן בראש ובראשונה סין, יפן ומדינות אירופה. חשוב להדגיש עוד שעליית מחיר הנפט בעולם בעקבות הסנקציות על רוסיה מסייעת גם לרוסיה שבמחיר החדש בו התייצב הנפט יכולה לשמור על הכנסות גבוהות יותר מבעבר, גם אם תפחית את היקף ההפקה והיצוא של הנפט מתחומה. גם אם רוסיה תפחית את היקף היצוא שלה ב-40% בהשוואה להיקף היצוא בדצמבר האחרון, הכנסותיה מיצוא נפט לא יפחתו מאחר שמחיר הנפט עלה מאז חודש דצמבר 2021 בכ-70%.

הטלת סנקציות על רוסיה לא יועילו - צריך להפחית את מחירי הנפט בדרך אחרת לכן, אם מטרת הסנקציות להעניש את הרוסים ולפגוע בכלכלת רוסיה, עדיף להכריז שלא יוטלו סנקציות על יצוא הנפט מרוסיה, אלא לכוון את המדיניות להפחתת מחיר הנפט ובכך תושג פגיעה משמעותית ברוסיה, בעיקר על ידי הגברת הלחץ להפקה מוגברת וליצוא נפט ממדינות עתירות נפט דוגמת קנדה ומדינות אופ"ק.

מובן שמדינות החברות באופ"ק הנהנות ממחירי הנפט הגבוהים יבקשו תמורה מדינית או כלכלית תמורת נכונותם להגביר את יצוא הנפט, וכאן יש מקום חשוב לדיפלומטיה ולמדיניות הכלכלית, לדוגמא מתן פיצוי כלכלי בצורת מענקים אמריקאיים, חיזוק המטרייה הביטחונית מדינית אל מול האיום האיראני, לצד מענקים אירופאיים, יפניים  וסיניים על הפסד פוטנציאלי מירידת מחירי הנפט בעקבות הגברת ההפקה והיצוא שלו ממדינות אלו.                   הכלכלן פרופ' נסים בן דוד הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי 

רזרבות הנפט הידועות הניתנות לשאיבה במדינות שבהן עיקר רזרבות הנפט בעולם 

תצרוכת הנפט היומית באלפי חביות באזורים שונים ברחבי העולם