התייקרות הבנזין היא רק אחת משרשרת התייקרויות שלא צפויות להירגע
יציאת הכלכלה העולמית ממשבר הקורונה והחזרה לשגרה לוותה בעלייה חדה בביקושים למוצרים ושירותים. אלו, נבעו גם מהכספים הרבים שהעבירו הממשלות בעולם לצרכנים בתקופת הסגרים וגם מרצון הצרכנים ליהנות ולצרוך, לאחר סיומה של תקופה קשה. הבעיה הייתה שהסגרים הדחופים, החל מ-2020, יצרו בעיות בשרשראות האספקה. כלומר, ההיצע העולמי נפגע ומנגד, הביקוש נסק. מציאות זו באה לידי ביטוי בכך שיותר צרכנים מתמודדים על פחות סחורות.
ענף ההובלה הימי, שגם הוא סבל משיבושים, היה עד לביקוש הפנטסטי, ייקר במאות אחוזים את תעריפי ההובלה.
העלייה המהירה בביקושים וחזרה לשגרה הביאו לנסיקה במחירי חומרי גלם רבים כגון, אנרגיה, מתכות תעשיתיות וסחורות אחרות, אשר מושפעים מגורמים מחזוריים.
לדוגמא, מחיר הנפט הגולמי בעולם רשם נסיקה משער של כ-19 דולר לחבית (נפט גולמי מסוג WTI) במארס 2020, לכדי כ-80 דולר לחבית בשלהי 2021. באירועי דומים בעבר, בעבר יצואניות הנפט הגדולות בעולם, OPEC, היו ממתנות את התנודתיות. הן היו מגבירות את התפוקה ובכך מוזילות את מחירו של הזהב השחור. נראה, כי הפעם הן לא מעוניינות לעשות כן.
בפועל, השפעות מגיפת הקורונה על הכלכלה העולמית אפילו לא תמו. לראיה, סין אשר מפעילה מדיניות של "אפס סובלנות" לווירוס, סוגרת לפרקים איזורים שונים ברחבי המדינה ולעתים אלו עלולים להיות נמלי ים החשובים לפעילות העולמית. בימים אלו חלקים מהעיר שנחאי חוזרים לפעילות לאחר שבועות של השבתה.
אם לא די בכך, אזי ב-24 לפברואר הצטרפו לסביבת האינפלציה עוד גורמי התייקרות וצווארי בקבוק נוספים, ואפילו מענפים שלא נפגעו מהקורונה בצורה משמעותית.
הפלישה של רוסיה לאוקראינה טלטלה את הכלכלה העולמית. חלקן של רוסיה ואוקראינה בתוצר העולמי אינו גדול, וגם רמת החיים בהן אינה גבוהה במיוחד. אולם, שתי המדינות שייכות לשרשרת האספקה העולמית במגוון של מוצרי אנרגיה, סחורות תעשיתיות וגם חקלאות. לעתים, הן מהוות גורם מפתח לסחר האיזורי.
לדוגמא, רוסיה מספקת כ-10% מסך הדשנים בעולם. כעת, אמברגו על היצוא הרוסי מביא לעלייה נוספת במחירי הדשנים, שגם כך נסקו בשנה האחרונה. פועל יוצא של מצב זה הוא ירידה ביבולים במידה וחקלאים יעדיפו שלא להשתמש בכימיקלים לחקלאות, או ייקור התשומות לחקלאות, לשם שמירה על רמת התנובה. בשני המקרים, המשמעות היא עלייה במחירי הירקות והפירות.
פלישת רוסיה לאוקראינה מהווה תנועה נוספת של הלוחות הטקטוניים בעולם, שלב נוסף של דה-גלובליזציה, שהחל עם תקומת העולם והפקת הלקחים של העולם מהווירוס, שהמחיש את התלות העולמית בדרקון הסיני.
אירופה לא מעוניינת להיות תלויה בנפט והגז הרוסי וצפויה להוציא הון רב למטרה זו. פיתוח דרכי הולכה חדשים לגז ונפט מצריך משאבים. המשמעות העקיפה של רעידות האדמה הללו היא הקצאת משאבים לא יעילה, המייקרת את מחירי המוצרים הסופיים.
מן העבר השני נמצאים הבנקים המרכזיים, אשר מרביתם כבר החל להעלות את הריבית הרשמית - כל אחד במדינה עליה הוא מפקח. עם זאת, התייקרות מחיר הכסף, הפועלת על צד הביקוש, אינה פותרת את בעיות ההיצע ובוודאי שלא מטפלת בסדר הכלכלי החדש הנבנה בעולם.
בניית סדר עולמי חדש בכלכלה העולמית תארך שנים רבות ותתאפיין בתקופה ארוכה של אינפלציה הגבוהה מהרמות שחווינו במחצית השנייה של העשור הקודם. על כן, אין לראות בהתייקרות הבנזין אירוע נקודתי, אלא עוד חוליה בשרשרת ארוכה של עליות מחירים, ותופעת לוואי של מהלכים גדולים יותר.
דר' אייכל הוא מרצה לכלכלה במכללה האקדמית גליל מערבי ומומחה לשווקים פיננסיים
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה