בשיא הביקוש למכוניות חשמליות - פיתוח ישראלי ייחודי לגילוי ליתיום

מייסד ASTERRA לורן גאי וסמנכ"לית הפיתוח העסקי יסמין ענבר (צילומים: יח"צ)
.
הזינוק ההולך וגובר בדרישה למכוניות חשמליות, הוביל גם את הצורך בשימוש במינרל ליתיום, שדרוש להפקה של סוללות לאותם כלי רכב. כעת מודיעה חברת הדאטה ASTERRA כי פיתחה טכנולוגיה מבוססת אלגוריתמיקה מתקדמת, לניתוח תמונות לווין המאפשרת זיהוי מינרלים מתחת לפני הקרקע, בעומק של עד שישה מטרים.

ASTERRA הוקמה ב-2013 על ידי לורן גאי והיא פועלת מכפר סבא, עם משרדים בארה"ב, יפן ובריטניה. החברה שמעסיקה כ-70 עובדים, גייסה במרץ 2021 שישה מיליון דולר בהובלת קרן Beringea. פיתוחי החברה הביאו לזיהוי מרבצי ליתיום, אחד המשאבים המבוקשים בעת הנוכחית. החברה החלה בשבוע שעבר בהליך רישום של פטנט ברשם הפטנטים האמריקאי לשימוש החדש בטכנולוגיה, וזאת כדי להגן על עצמה.

כעת מציינים בחברה כי הדבר צפוי לאפשר לה למצוא מאגרים נוספים ברחבי העולם, לפני השקעה בחיפושים יקרים העלולים להביא להרס סביבתי, שבסופם לא בטוח כלל שיימצא אותו מינרל. פעילות זו תתקיים לצד המשך פיתוח היכולות הקיימות של החברה במציאת מאגרי מים.
.
מחיפוש מים במאדים לאיתור ליתיום מתחת לקרקע 
 .
טכנולוגיית הליבה של ASTERRA עושה שימוש באלגוריתמיקה מתקדמת ובינה מלאכותית לפענוח נתוני מכ"ם מפתח סינתטי (SAR) מלוויינים, תוך שימוש בתדר מיוחד חודר קרקע לעומק של עד שישה מטרים - ולמעשה שיגור של אות וקבלתו בעוצמה מסוימת, שחושפת אם יש מרבצי ליתיום. הטכנולוגיה הזו יושמה לראשונה בחיפוש אחר מים תת קרקעיים על מאדים וכוכבי לכת אחרים, בזמן לימודי הגיאופיזיקה של מייסד החברה גאי. מאז 2015, נעשה שימוש בטכנולוגיית ASTERRA במעלה מ-70 מדינות.

בתחילת 2022 השיקו בחברה את ה-CTO OFFICE, מעין סטארט-אפ בתוך סטארט-אפ, כחלק מהאסטרטגיה ארוכת טווח להרחבת  הפרוטפוליו שלה לשווקים חדשים, בהסתמכות על טכנולוגית הליבה וביצירת שותפיות אסטרטגיות עם שחקנים מרכזיים בתחום החישה מרחוק. יסמין ענבר, סמנכ"לית הפיתוח העסקי של ASTERRA, מסבירה לביזפורטל: "המטרה היא לקחת את טכנולוגיית הליבה של החברה ולבחון אותה על ורטיקליים אחרים. אנחנו מפתחים את הדברים הבאים שמבוססים על טכנולוגיית הליבה".

לאור המחסור האדיר והביקוש הגובר של ליתיום לרכבים חשמליים, מוליכים למחצה, שבבים, טלפונים סלולריים ולמעשה כמעט בכל תעשייה שבה נעשה שימוש בסוללה, החליטו ב-ASTERRA להתמקד במתכת היקרה הזו ולחקור האם ניתן להשתמש בטכנולוגיה על מנת למצוא מצבורי ליתיום. לאחר בחינת אותות לוויינים לזיהוי נוכחות וריכוזי ליתיום מתחת לאדמה ברמות שונות, ובדיקה שנעשתה בשטח על ידי מספר חברות המתמחות בתחום, הממצאים אוששו.
.
מחיר הליתיום זינק פי 12 בשנתיים
. 
אם טון ליתיום עלה בשנת 2012 על כ-4,450 דולר, הרי שב-2019 הוא כבר עלה 11 אלף דולר. בשנת הקורונה ירד המחיר ל-6,800 דולר, אולם מאז הוא הכפיל את עצמו כמעט פי 12 - וכיום עומד על כ-78 אלף דולר לטון (ב-2021 עמד על כ-17 אלף דולר).

גאי אומר כי "מתכת הפלא מצויה בלב הרצון העולמי לעבור למכוניות חשמליות אך הביקוש עולה משמעותית על ההיצע מה שגורם לעליה של כמעט 500% במחירי הליתיום ופוגע במאמץ לעצור את ההתחממות הגלובלית.

הביקוש העולמי אינו יודע שובע לליתיום, משבר האספקה נוכח ומשמעותי כשההערכות הן כי יגבר עוד רבות ב 10-20 שנים הקרובות. אנו ב-ASTERRA גאים להוביל את תעשיית ה-space tech בישראל, מרגישים שזו רק ההתחלה ומאמינים שעם הטכנולוגיה הזו, נוכל כולנו להבין טוב יותר את החתימה של האנושות על כדור הארץ"..

🔋 Lithium price ($/tonne):

2022: $78,032
2021: $17,000
2020: $6,800
2019: $11,310
2018: $14,660
2017: $12,070
2016: $8,840
2015: $5,110
2014: $4,680
2013: $4,750
2012: $4,450

— World of Statistics (@stats_feed) April 8, 2022. 
רק בינואר האחרון עלו דיווחים כי בשל הביקוש החם לליתיום עבור שוק הרכבים החשמליים שרק הולך וגדל והמחסור באספקה ה​​עולמית, מדינות המערב החלו דוהרות להתחרות בסין ולחפש אחר מצבורים. ההשלכות הכלכליות של אי ייצור מספיק ליתיום עלולות להיות חמורות. Benchmark Mineral Intelligence העריך כי מחירי הליתיום הנוכחיים יכולים להוסיף עד 1,000 דולר לעלות של רכב חשמלי חדש, כשבישראל המחיר עשוי להיות גבוה עוד יותר. סוללת טסלה דגם S לדוגמא מכילה כ-12 ק"ג של ליתיום. ובמילים אחרות, מגמת התחרותיות של מנועים חשמליים לעומת הנעה מדלק פוסילי נשחקת מה שיקשה על עמידה ביעדי הפליטה העולמיים. המחסור בליתיום כה חריף שאנליסטים ב-Macquarie Group Ltd הזהירו מפני "גירעון תמידי".
.
* טסלה פונה לאפריקה בחיפוש אחר גרפיט; תישען פחות על סין?
. 
98% מייצור הליתיום מתרחש באוסטרליה, אמריקה הלטינית וסין. ההערכות מדברות על כך שאוסטרליה מייצרת תפוקה משוערת של 55 אלף טון, צ'ילה שנייה עם תפוקה של 26 אלף טון וסין שלישית עם 14 אלף. מספר פרויקטים שהוכרזו לאחרונה יובילו לכך שמדינות נוספות יהפכו ליצרניות במהלך 10 השנים הבאות.

לפני מספר חודשים צייץ בזעם מייסד ומנכ"ל טסלה, אילון מאסק, על העלייה במחירי הליתיום, והציע שטסלה תהיה מעורבת יותר בעסקי הכרייה. הדבר מייצג תעשייה המחפשת בנרות זרמי אספקה ​​חדשים.

-הטכנולוגיה החדשה מזהה למשל ליתיום מתחת לפני המים?
המייסד גאי: "היא מזהה עד לעומק של כשישה מטרים, ולכן ברוב המקרים מדובר על זיהוי שלא במים. גם ככה מדובר על הרבה מרבצים שלא נמצאים דווקא בימות השונות".

-אילו טכנולוגיות קיימות כיום לגילוי ליתיום?
"יש את האמצעים הרגילים שכוללים בסופו של דבר חפירות כדי לבדוק אם יש שם ליתיום. תמצא חברות שעושות שימוש בסנסורים אופטיים לא חודרי קרקע. מדובר על סנסורים שמותקנים על גבי מטוסים שסורקים את פני הקרקע והסריקה הזאת סורקת תאי קרקע הרבה יותר קטנים ובעלויות הרבה יותר גדולות".
.
הרגע בו גילו שליתיום הוא הדבר הבא
 .
-אז תסביר מה הייחודיות של הטכנולוגיה שלכם?
"הצלחנו לאפיין מה 'החתימה' של הליתיום, וכך הלוויינים שולחים אות שמזהה את המוליכות החשמלית של הליתיום. הזנו למערכת הרבה מאד מאגרי ליתיום וכמויות ספציפיות, שאפשר לזהות כאמור לפי האות את כמויות הליתיום.

"הדבר מביא לחיסכון אדיר בעלויות החיפוש והכרייה, אבל לא רק. חשוב לציין את איכות הסביבה. הטכנולוגיה מונעת הרס מיותר בכריה של מקומות שבסופו של דבר יתגלה שאין שם ליתיום. אנחנו שולחים את חברות הכריה לנקודות עם הריכוזים גבוהים וחוסכים קדיחות מיותרות. פורסם שיחס ההמרה בשיטות הרגילות עומד על אחד ל-1,000. אצלנו מדובר על דיוק של 70%".

-לא מעט חברות רכב חשמלי מגלות עניין בכריית ליתיום. יש כבר מגעים?
סמנכ"לית הפיתוח העסקי ענבר: "אנחנו מאד רלוונטיים לכל אותן טסלות, פורד ולכל יצרניות הרכב. יש שינוי פרדיגמה - אותן חברות כבר מתחילות להשקיע בעצמן בכרייה. יש להן את השיטות שלהן – של כריה והפקה. זה אירוע די נרחב באמריקה – הרצון לא להתבסס יותר על סחורות מסין. מבדיקות עולה שארה"ב מלאה במרבצי ליתיום, אבל כרגע יש רק אתר אחד בו כורים".

-אחרי שהתחלתם את הליך רישום הפטנט, נכנסת למגעים על חברות הרכב?
"רישום פטנט הוא הליך טכני שלוקח כשנה. בנתיים התקשרנו עם חברות קטנות איתן אספנו את הדאטה. כעת נוכל לפנות לחברות הגדולות".

-אחרי ששנים התזה גרסה שאין אוצרות טבע בישראל, גילו פה נפט ואחר כך גם גז. מה לגבי מרבצי ליתיום?
גאי: "בשנות ה-70 התחילו מפעלי ים המלח לחפש ליתיום בישראל. בשבוע שעבר פורסם שהמפעלים ישקיעו מאות מיליון שקלים במחזור סוללות".

-איך בכלל מתחילים לבחון האם יש היתכנות כלכלית לחיפוש אחרי הדבר הבא, כמול משל ליתיום. מה קודם למה - מציאת המרבצים או בחינת השוק העסקי?
"צריך למצוא את ההוכחה העסקית אם יש משהו בכלל ואם ויש לו ביקוש. כשהקמנו את המשרד חשבנו לאיפה אפשר לקחת את החברה. ריכזנו את כל העובדים הרלוונטיים כדי להבין לאיפה אפשר לקחת את הטכנולוגיה שיש לנו, מה מתאים, למה אין אולי בכלל שוק. עשינו אפילו תחרות בין העובדים - מי מביא רעיון טוב. הפרס היה לילה מתנה במלון. ברגע שהתבייתנו על הליתיום ושהשוק רוצה את זה, פשוט רצנו על זה".