נקודת מבט נוספת על הסכם הגבול הימי בין ישראל ולבנון

בכירים בממשלה מעריכים כי בנוגע להסכם הגז עם לבנון, מדינת ישראל צפויה להחזיק בזכויות המשפטיות בכל הנוגע לאסדרת הפיתוח של מאגר 'קאנה-צידון' בשטחה. שטח זה מהווה כ-17% מאזור הפיתוח, וכל הפיתוח הישראלי באזור צפוי להיעשות רק באישור הממשלה.

מדינת ישראל לא תהיה מחייבת לקבל את אומדן נפחי הגז שלבנון או החברה הצרפתית תערוכנה בשטח הנמסר לישראל, כאשר הכרעות כאלו תיקבענה בהסכמה על ידי שתי המדינות או על ידי שופט מוסכם על שני הצדדים.

לקריאה נוספת:
>> "אף אחד לא דמיין ש-100% מהשטח יעבור ללבנון ו-0% לישראל. איך הגענו לזה?"

במקביל, אמורים הלבנונים לחתום על הסכם אל מול הקונסורציום האירופאי, שם לבנון אינה מחויבת לחוזה אותו תחתום ישראל עם הקונסורציום. ההסכם הלבנוני-אירופאי חשוב מאוד עבור מדינת ישראל מכיוון שעל פי סקר הדו מימד שנערכו בשטח ההסכם, ובתום ביצוע סקרי תלת מימד הללו, הנתח הישראלי, שכאמור עומד כעת על 17%, עשוי לרדת באופן משמעותי.

כמו כן, הממשלה הישראלית חוששת כי תנוכה מרווחי ההשתתפות שלה בגז שיוזרם מהמאגר. בממשלה מנמקים את החשש על ידי הטענה כי יתכן ולבנון תקבע מיסוי שיגדיל את התגמולים שהיא עצמה מקבלת.

חשש נוסף שעלה בממשלה הוא העובדה שלאיראנים תהיה גישה למאגר. מדינת ישראל מתחייבת לכאורה למנוע גישה זו באמצעות זכות הווטו שלה במאגר. בטיוטת ההסכם שהוגשה לראשונה ללבנון ציינה מדינת ישראל כי לא תחזק חברות אשר שייכות למדינות אשר נתונות לסנקציות בינלאומיות. מנגד, סעיף זה לא מאפשר למנוע מחברות איראניות להחזיק במאגר במידה והסנקציות יוסרו מהמדינה ככל שהסכם הגרעין עם איראן יאושר.

בעבר, אישרה מדינת ישראל ללבנון חופש פעולה בכל הקשור לחיפושי גז טבעי וקידוחים בים שבין שתי המדינות, ובכך דרשה מלבנון שלא לאפשר הפקה של גז ללא הגעה להסכם אל מול מדינת ישראל.

שתי חברות זרות, חברת הקידוח הצרפתית טוטאל, וחברת האנרגיה האיטלקית ENI יקחו חלק בהסכם הגז המדובר. חברות אלו צפויות "לעזור" למדינת ישראל לפתור את סוגיית האיראנים, כשזו חייבה את החברות האירופאיות הנ"ל לא לאפשר למדינות שלא מקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל לקחת חלק במאגר, וכן כי כל אישור להכנסת חברה נוספת למאגר יעבור לאישור וטו של מדינת ישראל.

בתוך כך, במידה ואכן יהיו תמלוגים, ישראל אמורה לקבל מקדמה של כ-35% מאותם תמלוגים כאשר תתקבל ההחלטה להשקיע בקידוח ההפקה, ו-15% נוספים שישולמו לה בתחילת ההפקה. יתר מחצית התשלומים ישולמו במהלך ביצוע הפרוייקט.

כידוע, בחמישי האחרון אישרה הממשלה את הסכם הגז, זאת טרם קבלת חוזה מסחרי חתום בין הקונסורציום האירופאי לישראל, והיעדר כזה בין הלבנונים לקונסורציום האירופאי עצמו. על פי דיווחים שהתקבלו ממשרד האנרגיה - חוות הדעת הכלכלית על ההסכם לא פורסמה מתוך חשש לפגיעה באינטרסים.