מה קורה בתחום המימן ואלו חברות מעניינות נמצאות בתחום?

לאחרונה התבשרנו שחברת רולס-רויס, ענקית הרכב הבריטית, יצרנית מנועי הסילון השנייה בגודלה בעולם, ערכה בשיתוף חברת התעופה איזיג'ט, ניסוי מוצלח וראשון בעולם של הפעלת מנוע סילון מודרני באמצעות מימן. זאת כחלק מהתקדמות עולם התעופה לחלופות דלק ירוקות יותר. החברות הללו אינן הראשונות לזהות את הפוטנציאל של טכנולוגיות מימן להיענות לאתגר האקלימי ולספק אנרגיה "ירוקה".   לא מזמן, באוגוסט 2022, חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על "חוק הפחתת האינפלציה", שרובו מוקדש למאבק במשבר האקלים. החוק מקצה כ-370 מיליארד דולר ל-10 שנים עבור קשת רחבה של השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת, רכבים חשמליים ואמצעים נוספים לצמצום פליטות גזי חממה, לרבות הקצאה משמעותית לעידוד ייצור ושימוש במימן "ירוק", כלומר, מימן מופק באמצעות אנרגיות מתחדשות.   בשורה זו הגיעה כמעט שני עשורים אחרי שנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הכריז בנאום לאומה על הקצאה של 1.2 מיליארד דולר למחקר כדי ש"המכונית הראשונה בה ינהג ילד שנולד היום, תוכל להיות מונעת במימן, וללא זיהום".   ג'רמי ריפקין, מחבר הספר כלכלת המימן (2002), כתב דאז ש"כלכלת המימן נמצאת בטווח ראייה" אבל הוסיף: "בניית תשתיות חדשות לתמיכה בכלכלת מימן תהיה סבוכה ויקרה." באותן שנים, היו ויכוחים סוערים בעיקר סביב הנושא של תחבורה – רכבים מונעים תאי דלק מול רכבים חשמליים מבוססים סוללות, אך נראה שלגבי רכבים קלים תחרות זו הוכרעה לטובת רכבים חשמליים מונעי סוללות. במקביל, פתרון המימן (תאי דלק) משמש כבר היום לרכבים מסחריים כבדים, לדוגמא, לאחרונה התחילו לפעול בגרמניה רכבות מונעות במימן (תאי דלק), שמסלולן כ-100 ק"מ.   היום, לפתחה של שנת 2023, די ברור שהעולם לא הולך לכוון של "כלכלת מימן" גורפת. אולם רווחת ההסכמה שהמימן מהווה מרכיב חשוב לצמצום משמעותי של פליטות גזי חממה והשגת היעד, המאתגר מאד, של נטו אפס פליטות עד לשנת 2050.   ועם זאת, בעוד בדו"ח 2022 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגית מימן מוצגת צמיחה בביקוש למימן, מקריאה מעמיקה מתברר שהביקוש הוא ברובו לצרכים מסורתיים בתעשייה הכימית ולזיקוק. אלה לא חדשות טובות, כי ביקוש שכזה מסופק ברובו ממימן אפור (מימן ממקורות פוסילים מזהמים). מצד שני, הדו"ח מציין גדילה משמעותית ומהירה במספר הפרויקטים לייצור מופחת פליטות של מימן.   רבים הם האתגרים עד לאימוץ מסיבי של מימן ירוק. דוגמא לאתגר שכזה היא בתחום הייצור,  בו נדרש שיפור היעילות האנרגטית של תהליכי אלקטרוליזה והעלאת אורך החיים של אלקטרולייזרים. זאת משום שהדרך המקובלת לאגירת מימן ע"י דחיסה צורכת אנרגיה רבה. ובעוד כיום רוב המימן מיוצר קרוב למקום השימוש, יש להניח כי בעתיד תידרש רשת ענפה כדי להוביל מימן ירוק לאזורי ביקוש מאזורים בהם יש ריבוי אנרגיות מתחדשות.   בפועל, בדו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מוצגת בשלות הטכנולוגיות השונות לייצור מופחת של פליטות של מימן. בשורה התחתונה, מלבד שתי טכנולוגיות אלקטרוליזה שהגיעו לשלב של חדירת שוק (Proton Exchange Membrane ו-Alkaline Water Electrolysis), רוב הטכנולוגיות בשלבי פיתוח פחות מתקדמים. למשל, לגבי טכנולוגיות ללכידה, שימוש ואחסון פחמן (CCUS), יש יוזמות רבות בשלבי אב-טיפוס או הדגמה. בדו"ח גם צוין שההתקדמות בתחום זה איטית למדי.   עבור מדינת ישראל המימן מהווה הזדמנות, שכן נדרשות טכנולוגיה וחדשנות כדי להגיע ליעדים שנקבעים ע"י מדיניות ממשלתית באירופה ובארה"ב, מדיניות אשר מלווה בתמריצים כספיים. חברות ישראליות חדשניות עם פוטנציאל להפוך לחברות גלובליות משמעותיות פועלות בתחום ייצור מימן (כגון H2Pro), ייצור מימן וטיפול במים (כגון Maygia), תאי דלק לאגירה וטעינת רכב חשמלי (כגון GenCell ו-Hydrolite) ואחרות.   ואכן, תודות לאישור "חוק הפחתת האינפלציה", הוכנסו למשק האמריקאי מרכיבים המשפרים את כדאיות הכניסה לפרויקטים של מימן ירוק. זאת ע"י מתן הנחות מס משמעותיות, שעשויות להוריד את עלות ייצור מימן ירוק ולהביא אותו לרמה של מימן אפור (ייצור מימן מגז טבעי). על מנת לנצל הזדמנות זו (ואחרות שנובעות מההשקעה האמריקאית הגדולה בפתרונות אקלים), הדרך העדיפה עבור יזמים וחברות ישראלים היא הקמת שותפויות עם חברות בינלאומיות שמחפשות טכנולוגיה וחדשנות לשיפור התחרותיות של הצעותיהן.   על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, שוק המימן גדל פי שלוש מאמצע שנות ה-70 ורובו המוחלט מיוצר ממקורות פוסיליים. התחזית היא שהביקוש למימן יותר מיוכפל עד לשנת 2030. כפי אפשר היה להיווכח בוועידת האו"ם לענייני אקלים COP27 שהתקיים בחודש נובמבר 2022 בשארם א-שייח', גם מדינות מתפתחות רואות בכך הזדמנות עבור כלכלותיהן ושמות דגש על מימן ירוק.   לסיכום, אין ספק שלמימן יהיה תפקיד חשוב בסל פתרונות האנרגיה הנחוץ לעולם, ולא רק להתמודדות עם משבר האקלים, כפי שמוכיח משבר האנרגיה שהתהווה בעקבות התלות הגדולה של אירופה בגז הטבעי. בישראל נדרש שיתוף פעולה של אקדמיה ותעשייה, בתמיכת הממשלה, כדי להניע ולהמריץ את המחקר והפיתוח בתחומי המימן, ולהתחבר למאמצים הניכרים שנעשים באירופה ובארה"ב לקידום התחום. מהלך כזה יסייע למשיכת השקעות של המגזר הפרטי, שבלעדיהם לא ניתן למסחר ולפרוץ לשווקים.   הכותב הוא מנכ"ל קרן בירד